הילד שלכם חולה באסתמה? הכירו שני פיתוחים שיעזרו לו לנשום לרווחה

מחלת האסתמה מקשה על החיים של מיליוני ילדים בעולם. שני סטארטאפים ישראליים עובדים במרץ כדי להפוך את הטיפול למהיר ופשוט יותר. איך עושים את זה? באמצעות אינהלציה שנמשכת 2 דקות בלבד, ואפליקציה שיכולה למנוע מראש את ההתקפים

/CorpResponsibility/PublishingImages/Teacher/APPLICATION%20FOR%20INHALATION/MEWAY_940x345.jpg
מחלת האסתמה מקשה על החיים של מיליוני ילדים בעולם. שני סטארטאפים ישראליים עובדים במרץ כדי להפוך את הטיפול למהיר ופשוט יותר. איך עושים את זה? באמצעות אינהלציה שנמשכת 2 דקות בלבד, ואפליקציה שיכולה למנוע מראש את ההתקפים
לכתבות נוספות
מיליוני ילדים בעולם סובלים מאסתמה ונאלצים להתמודד עם החוויה הקשה של קוצר נשימה. זה מתחיל כשהילד משתנק, מתחבר לאינהלציה, מאבד סבלנות ומתקשה לנשום. באותו זמן, עומדים הוריו מהצד ושואלים את עצמם אם הפעם ההתקף יסתיים בסופו של דבר בביקור בבית החולים.

לילדים האלה, ולמשפחותיהם, יש סיבה להיות אופטימיים. שני סטארטאפים חדשניים, השייכים לחממה הטכנולוגית "סנארה ונצ'רס", מבית החברות טבע ופיליפס, הציגו באחרונה חידושים שיוכלו להציג פתרון כבר בטווח הקרוב. חידוש אחד נועד לקצר ולייעל משמעותית את הטיפול, והשני מטרתו לשנות את הדרך שבה עוקבים אחר המחלה, כך שניתן יהיה למנוע את ההתקף מראש.
 
לנשום בשתי דקות
 
כיום יש שתי שיטות טיפול עיקריות לטיפול באסתמה. הראשונה – שימוש במשאף. זהו טיפול אפקטיבי בדרכי הנשימה העליונות, אבל רק מעט מהחומר מגיע לריאות. האופציה השנייה – שימוש במכשירי אינהלציה. החולה מרכיב על פניו מסכה שאליה מחובר מדחס. מכשירי האינהלציה מאפשרים לחומר הפעיל לעבור באמצעות נשימה ישירות לריאות.

הטיפול הזמין כיום באסתמה אורך בממוצע בין 10 דקות לרבע שעה. לעתים הוא יכול גם להגיע ל-25 דקות. חברת Meway הצליחה לפתח מכשיר אינהלציה שהטיפול באמצעותו אורך 2 דקות בלבד. המכשיר מגיע עם מסכה קטנה. בזמן האינהלציה מחזיקים אותו ביד, ומכניסים לפה את הפייה למשך שתי דקות. בחברה מסבירים כי המכשיר אינו רועש כי מדובר במדחס קטן שיוצר ויברציות.
 

המוצר עדיין נמצא בשלב הניסוי הקליני, אבל בחברה מקווים שבעוד כשנה כבר יהיה להם ביד מוצר סופי שאותו יוכלו להוציא לשוק. אופיר חזות, מנכ"ל החברה, מסביר כי "אצל ילדים, שהם חסרי סבלנות וקשה להם להתמיד בתהליכים ארוכים, זו ממש הצלת חיים. המכשיר גם יהיה זול משמעותית ביחס למכשירים הקיימים על המדף בקטגוריה הזו".

לדבריו, "יש מכשירים שפועלים על תמיסות על בסיס מים, ויש כאלה שעובדים עם חומר סמיך יותר, כמו בודיקורט, שנחשב בעולם הכי יעיל. החזון שלנו היה לייצר מכשיר קטן, שיצליח לפרק את התרחיף של בודיקורט, כך שבשאיפת החומר החולה יקבל טיפול במינון ממוקד ישירות לריאות, בלי שחלק מהחומר יתבזבז בנשיפה, ושהמכשיר יעשה את זה במקסימום שתי דקות".

בחברה שמו דגש גם על העיצוב: המכשיר קטן מאוד, כמעט בגודל של כף יד, מזכיר מכשיר טלפון נייד בצורתו. חזות מסביר, כי "מאחר שקהל יעד מרכזי הוא ילדים, השקענו בעיצוב צבעוני כדי לחבב אותו עליהם, אבל יש גם עיצוב סולידי יותר למבוגרים".

החידוש הגדול בפיתוח של Meway הוא למעשה בניצול היעיל של החומר. כשמטופל שואף אוויר פנימה מהמכשיר, הוא מקבל מנה מדודה של חומר טיפולי. כשהוא נושף — המכשיר עוצר את הוצאת החומר. גודלו של המכשיר גם הופך אותו לנייד ונוח לנשיאה בתיק לכל מקום, והוא פועל על סוללות נטענות שמחזיקות, לטענת חזות, לשבוע של שימוש.
חזות מבטיח שהמחיר של המכשיר החדש יהיה תחרותי. "לייצר את המכשיר שלנו עולה פחות מ-50 דולר – והמחיר לצרכן יהיה בהתאם. זו אמנם טכנולוגיה מתקדמת אבל היא עדיין פשוטה יחסית, ולכן ניתן לייצר אותה בזול יותר".


 
לנהל את המחלה מהנייד
 
היכרות מקרוב עם המחלה הביאה את רהב כהן, מנכ"ל Breath.me, לפתח חידוש נוסף בתחום – ביחד עם שותפיו דודי גרוברמן וטל סלונים. השלושה פיתחו חיישן ייחודי ואפליקציה ידידותית לניהול המחלה, שנותנת מדי יום מדדים מדויקים ותמונה עדכנית על מצב החולה. מדובר בכלי שיודע לתת למטופל התראה אם הוא עומד לחטוף התקף אסתמה – וכך הוא מאפשר לחולה למנוע את ההתקף מראש.

כהן מסביר את המוטיבציה שהביאה לפיתוח: "הבן הבכור שלי, שהיום הוא בן 8.5, אובחן כחולה באסתמה כבר בגיל שנה. מאז שהילד אובחן, נחשפתי לתהליך של 'ניהול המחלה': אבחון ראשוני אצל מומחה ריאות, הכוונה לטיפול ראשוני, לימוד של הילד להשתמש במשאפים עם סטרואידים, תוך הקפדה על המינון, שימוש במשאף ונטולין כשמדובר בהתקף חזק יותר, מכשירי אינהלציה, צריך לרשום כמה התקפים יש לילד ובאיזו תדירות לקראת הביקור הבא אצל הרופא, לציין מתי הילד חווה קוצר נשימה ולתעד אשפוזים בעקבות החמרת ההתקפים. זה ניהול יומן לכל דבר. הבנו, שכמונו גם הורים אחרים לא מסוגלים לתעד במדויק, והדיווח לרופא הוא סובייקטיבי. מצד שני, ניהול נכון של המחלה יכול להפחית את כמות ההתקפים, וזה המניע שהוביל אותנו בפיתוח המוצר שלנו".
 
כמו "ווייז" לניהול המחלה
 
"פיתחנו מוצר שכולל חיישן שהוא ספירומטר (מכשיר שנושפים לתוכו על מנת לבדוק את תפקודי הריאות), המקושר לאפליקציה שמכילה את כל היבטי המחלה והניטור שלה – והכל במכשיר הסלולר. מה שחדשני בפיתוח שלנו זה הפשטות של הדברים – אין פה אלקטרוניקה, אבל זה מוצר מאוד חכם. החיישן שלנו פועל כמו משרוקית, המייצרת צליל אופייני לחתימת הנשיפה. אצל כל אחד זה נשמע אחרת. הצליל המתקבל מוקלט בסמארטפון, ואלגוריתם מיוחד שפיתחנו מפענח את הצלילים ויוצר גרף נשימה. זה דורש פעולה של שנייה – נושפים לתוך המשרוקית המחוברת לנייד, פעם בבוקר ופעם לפני השינה. אם מנטרים כמו שצריך, לאורך זמן, מתקבלים תרשימי נשימה מדויקים והחולה נמצא בשליטה מלאה. ככל שמזהים מוקדם יותר את הגעת ההתקף, כך גם עולה הסיכוי שהוא יהיה מינימלי או לא יקרה בכלל. באמצעות הפיתוח הזה ניתן יהיה לחזות התקפים ארבעה עד חמישה ימים מראש".

"רוב מכשירי הספירומטריה יקרים מאוד ומיועדים לשימוש בקליניקה", מוסיף גרוברמן. "יש מכשיר ביתי על המדפים, אבל יש לו מגבלות: החולה נושף לתוך צינור, והאוויר מזיז מחט שנותנת תוצאה במספר. אין כאן קישור לסמארטפון, וזה מחייב את החולים לנהל יומן ידני ולצייר גרף של תרשימי הנשימה עם סרגל. רוב האנשים פשוט לא עושים את זה. הפתרון שפיתחנו הוא כמו 'ווייז' לניהול המחלה".

גם המכשיר הזה יעלה על המדפים ככל הנראה רק באמצע השנה הבאה. לדברי גרוברמן, "זה עדיין נמצא בניסויי מעבדה. יש כבר טכנולוגיית ליבה, שעוברת שלבים של אינטגרציה לתוך עיצוב תעשייתי. מדובר בעלות פיתוח נמוכה יחסית, תוך שיתוף פעולה עם חברת תרופות גדולה אז אני אופטימי. בסיכומו של דבר, מחקרים מראים שרק שליש מחולי האסתמה מתמידים בטיפול שלהם. אין לנו ספק שהמכשיר שלנו יעזור גם בזה".

חממה לחדשנות רפואית
 
בפיתוחים החדשים שצפויים לצאת לשוק תומכת סנארה ונצ'רס – הפלטפורמה של החברות טבע ופיליפס לחדשנות ולהשקעות בסטארטאפים. החממה מבצעת השקעות ראשוניות בחברות סטארט־אפ מבטיחות בתחום המכשור הרפואי והרפואה הדיגיטלית. בין היתר היא משקיעה בחברות המתמחות במכשור בתחום הנשימה, ההדמיה, הולכת התרופות, מכשור רפואי זעיר פולשני, שמירה על רצף טיפול בין בית החולים לקהילה, אבחון וניטור.

מנכ"ל טבע ישראל, אבינועם ספיר, מספר על פעילות החממה: "על פי תנאי זיכיון המדען הראשי, החממה מחויבת להשקיע כ־2.5 מיליון שקל בכל סטארט־אפ, אבל סנארה משקיעה לעיתים יותר מכך, כ-4 מיליון שקל ויותר. טבע ישראל משמשת כאינקובטור של חדשנות. היא חרתה על דגלה את המטרה לגלות אפשרויות חדשות ליצירת תרופות, כמו גם מכשור רפואי מתקדם וטכנולוגיות חדשניות עבור המטופלים. באמצעות סנארה אנחנו מחוברים לשטח ונחשפים לרעיונות חדשניים, לא פעם פורצי דרך, שמגיעים מקהילת היזמים והמדענים האיכותית הפועלת בישראל. אין לנו ספק שעם היכולות המשותפות והניסיון הרב שנצבר, הסטארטאפים שבהם אנחנו משקיעים יבשילו וחלקם אף יהפכו לסיפורי הצלחה".

החממה הוקמה לפני כשנתיים וחצי ומאז כבר בחנה כ־750 פרויקטים, רובם הגדול בישראל, ועד כה בחרה להשקיע בתשע חברות.

 

אולי יעניין אותך גם: