מחקר: רמז לקשר בין תזונה לאוטיזם

חוקרים ישראלים: בעתיד נוכל לבדוק אם דיאטה משפיעה על התנהגויות אוטיסטים

/CorpResponsibility/PublishingImages/Teacher/poster_26.jpg
חוקרים ישראלים: בעתיד נוכל לבדוק אם דיאטה משפיעה על התנהגויות אוטיסטים
לכתבות נוספות

​במעבדה של ד"ר אוון אליוט בפקולטה לרפואה בצפת קורים דברים מעניינים. פנינו אליו לראיון על רקע מחקר מסקרן במיוחד שלו, שעוסק בקשר אפשרי בין אוטיזם לבין הרכב החיידקים בגוף.
המחקר העולמי על אוטיזם נמצא עדיין בראשיתו, וחוקרים רבים מנסים להבין לעומק את הגורמים לו ולאתר דרכים להקל על חייהם של אנשים על הספקטרום האוטיסטי.
המחקר של ד"ר אליוט, ביחד עם עמיתו לפקולטה ד"ר עומרי קורן, מתמקד בקשר בין אוטיזם לחיידקים.  השניים בדקו את הרכב החיידקים של עכברי מודל המכילים מוטציה גנטית מסוימת המופיעה אצל אנשים על הספקטרום האוטיסטי – לעומת עכברי בקרה ללא המוטציה. הממצאים היו מרגשים מבחינתם: "גילינו שאצל עכברים שנושאים את המוטציה יש כמות נמוכה יותר של  עשרה חיידקים שונים ומהם אחד הידוע בספרות כמעכב השמנה. עוד אנו יודעים שלאנשים על הספקטרום האוטיסטי שלהם המוטציה הנ"ל יש נטייה להשמנת יתר "


מה המשמעות של הממצא הזה?
"קודם כל, באופן כללי זה מעיד על קשר אפשרי בין אוכלוסיות חיידקים בגוף שלנו לבין אוטיזם. זה מאוד לא מובן מאליו, כי אין כמעט מחקרים שמצביעים על כך. שנית, ייתכן שבשלב מתקדם יותר נוכל לבדוק מה קורה כאשר הופכים את התהליך ומשנים את הרכב החיידקים בגוף, באמצעות דיאטה או תוספי תזונה – ואם זה משפיע לטובה על התנהגויות של אנשים על הספקטרום האוטיסטי".


כלומר האם סביר שאנשים על הספקטרום האוטיסטי שיבחרו לעשות דיאטה יחוו שינוי?
"זה לא ודאי, אבל בהחלט יכול להיות שכן. למשל, במחקר שנעשה בארצות-הברית לפני כמה שנים החוקרים מצאו שכאשר מוסיפים חיידק מסוים לגופם של עכברים על הספקטרום האוטיסטי, זה מפחית אצלם את הנטייה לחזור על אותן תנועות שוב ושוב – נטייה שנפוצה בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי. מעבר לזה, גם בלי קשר לאוטיזם – יש בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים המעידים על קשר בין הרכב החיידקים בגוף האדם להרבה תופעות גופניות אחרות ואפילו למצב הרוח שלנו".


אליוט (37), מומחה למדעי המוח, עלה לישראל מסן דייגו שבקליפורניה לפני 15 שנה. בעשור הראשון שלו בישראל השלים לימודי תואר שני, דוקטורט ופוסט דוקטורט במכון ויצמן. ב-2011 עבר לאוניברסיטת בר-אילן ומונה לראש מעבדה בפקולטה לרפואה  של בר אילן בגליל. עמיתו למחקר המדובר, ד"ר קורן, מתמחה בחקר המיקרוביום – הרכב החיידקים בגוף.
הרעיון לבדוק את הקשר בין חיידקים ואוטיזם עלה אצל השניים בעקבות ממצאים מעניינים ממחקר קודם שעשו. "בדקנו במעבדה רקמות מוח של אנשים שנפטרו", מסביר אליוט. "ראינו שבמוח של אנשים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי, מערכת החיסון פעילה יותר מאשר במוחם של אנשים שלא על הספקטרום. מערכת החיסון מושפעת מהמיקרוביום שלנו, ולכן החלטנו לבדוק את הקשר בין המוטציה לבין המיקרוביום".
כחלק מתרומתה של חברת טבע לקידום המדע והחינוך המדעי בישראל תומכת טבע במחקרם של אליוט וקורן, אחד מבין מספר מחקרים בפקולטה לרפואה של  אוניברסיטת בר-אילן בגליל,  . בימים אלה מסייעת החברה להוציא לפועל את השלב הבא במחקר, בו יבדקו שני החוקרים אם יש אישוש לממצאיהם גם בקרב אוכלוסיית מחקר אנושית.

אליוט: "פנינו לארגון אמריקאי שמנהל מאגר נתונים עולמי על אנשים בעלי מוטציות גנטיות של אוטיזם. בעקבות הפנייה, 35 משפחות של אנשים בעלי המוטציה הספציפית שאנחנו חוקרים הסכימו לשלוח לנו דגימות צואה של נשאי המוטציה במשפחה וגם של אנשים אחרים במשפחה שאינם נושאים את המוטציה. הדגימות יאפשרו לנו לבדוק את המיקרוביום של אותם אנשים ולראות אם יש הבדל בין המיקרוביום של נשאי המוטציה לבין המיקרוביום של מי שאינם נשאים. טבע מסייעת לנו באיסוף ובמשלוח של הדגימות. כל הדגימות מגיעות לסניפי טבע בארצות-הברית ובאוסטרליה – כי שם ממוקמות מרבית המשפחות – ומשם הן מגיעות אלינו".
ומה בשלב הבא? לדברי אליוט, "אנחנו שוקדים כעת על הקמת מאגר נתונים ישראלי שירכז מידע על אנשים שמאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. מאגר כזה אנו מאמינים, יאפשר לנו ולחוקרים אחרים להרחיב את המחקר על הגורמים שמשפיעים על אוטיזם. חשוב להבין שהגנטיקה של אנשים על הספקטרום האוטיסטי מאוד לא אחידה. המוטציה שאנחנו חוקרים, למשל, נמצאת אצל כ-1% מהאנשים על הספקטרום האוטיסטי בלבד".

מה הביא אותך להתמקד דווקא באוטיזם במחקריך?
"חקר האוטיזם, מהזווית הביולוגית, עדיין נמצא בשלב ראשוני ומרתק אותי לעסוק בתחום שעדיין יש בו הרבה מאוד חידות".

 
לכתבות נוספות >


על רשת ה -NNE

 
הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח (NNE), מייסודה של טבע, הוקמה כדי לקדם את המחקר בתחום מדעי המוח בישראל וליצור מסגרת משותפת לגילוי ופיתוח גישות טיפוליות חדשניות למחלות מוח – מחלות שפוגעות בלב קיומנו כבני אדם.
מדובר ברשת יחודית בישראל בתחום זה, המאגדת כבר כ-80 חוקרים בכירים, פוסט דוקטורנטים וסטודנטים לדוקטורט במדעי המוח מעשרת האוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים המובילים בישראל, המקדמים מחקרים פורצי דרך שבכוחם לקדם גישות טיפוליות חדשות במחלות קשות וחשוכות מרפא. חברת טבע התחייבה להשקיע עד 15 מיליון דולר על פני 5 שנים ברשת הלאומית למצוינות בחקר המוח (NNE).
 
קבוצת החוקרים הראשונה שהחלה לפעול בשנת 2013 במסגרת ה- NNE משלימה בימים אלה את סיכום המחקרים בתחומים מגוונים כגון: אלצהיימר, פרקינסון, ALS וטרשת נפוצה. עבודתם של החוקרים יוצרת עניין ותהודה ואף הניבה כבר יותר מ-55 פרסומים בעיתונים מדעיים מובילים.
 
ממד נוסף להצלחת התוכנית, טמון בהמשכיות הפרוייקטים מעבר לתקופת המענק, בשנת 2016 נרקמו 10 פרוייקטי המשך בין טבע ובין חוקרים ברשת אשר מעמיקים את שיתוף הפעולה סביב פיתוחים מתקדמים שמטרתם להניב טיפולים או גישות טיפול הלכה למעשה.

אולי יעניין אותך גם: