"לייצר תרופה מאוד דומה להכנת עוגה"

מה לבשו ומה למדו התלמידים שבאו לבקר במפעל טבע בכפר סבא

/CorpResponsibility/PublishingImages/Teacher/poster_32.jpg
מה לבשו ומה למדו התלמידים שבאו לבקר במפעל טבע בכפר סבא
לכתבות נוספות

​גנריקה, קופקסון, אזילקט – אלו לא מילים מאוד נפוצות בסלנג העכשווי של בני הנוער. אבל אורן גרוס, תלמיד יב' בתיכון מוסינזון בהוד השרון, יודע לדקלם אותן היטב בימים אלה. לכאורה זה לא מפתיע: גרוס ג'וניור הוא בנו של אורי גרוס, חוקר במחלקת הבטחת איכות שעובד בטבע ומי שעולם התרופות הוא חלק בלתי נפרד מהיומיום שלו.

 

אבל גם האב וגם הבן מודים שעד לא מזמן הם לא נהגו לשוחח לעומק על חייו המקצועיים של אורי. מה שחולל את התפנית היה דווקא הסיור שערך האב לפני כמה שבועות לתלמידי הכיתה של בנו במפעל טבע בכפר סבא.

 

"שם", מספר אורן, "הבנתי פתאום מה המשמעות של חברה ענקית כמו טבע. קלטתי שיש לנו בישראל חברת ייצור תרופות שמיליונים רבים של מטופלים בכל העולם משתמשים בהן".
באופן מפתיע, מי שיזם את הסיור לא היה אורן עצמו אלא נער אחר מכיתתו, המוגדרת כ"כיתת נחשון" – כיתה ייעודית שמעודדת את הלומדים בה למצוינות מדעית ולמנהיגות. כחלק מתוכנית הלימודים, מקדישים תלמידי 'נחשון' יום אחד בשבוע לפעילות חוץ כיתתית בנושאים שונים. את תוכן הפעילות בוחרים התלמידים עצמם. כשתלמיד בכיתה ביקש לנצל את יום הפעילות השבועי לביקור בחברת טבע, הבין אורן שזה הרגע לערב הורים. "הצעתי לארגן את הסיור בעזרת אבא שלי, שעובד באתר של טבע בכפר סבא", הוא מסביר. "בסוף אבא גם לקח על עצמו להוביל את הסיור הרגלי במפעל בעצמו".


כשהגענו, הכניסו אותנו לחדר ישיבות, שם סיפר  אורי לתיכוניסטים בקצרה את סיפורה של חברת טבע, על אופי פעילותה הגלובלי של טבע, ועל ההבדל בין התרופות הגנריות שהיא מייצרת לבין תרופות המקור (כמו קופקסון המיועדת לטיפול בחולי טרשת נפוצה, ואזילקט שמיועדת לטיפול בחולי פרקינסון). אורן מוכן להעיד שאביו "נתן הרצאה ממש טובה", אבל שני הנציגים לבית גרוס מסכימים שרגעי השיא של הסיור התרחשו בהמשך: במהלך הצפייה במתרחש על פס הייצור עצמו.

 

אורן: "קודם כל זה היה מאוד מגניב. נתנו לנו ללבוש חלוקים וכובעים, כמו של עובדים אמיתיים. אבל הכי מדהים היה לראות את הרובוטים הענקיים שממיינים ומניידים את התרופות במחסן השקילות, ואחרי זה, באולם האריזה, את 'תותח הטבליות'. זה מין רובוט ענק בצורה שדומה לפיל, שמטביע טבליות בתוך חפיסות אלומיניום ויורה אותן החוצה בקצב מטורף. עמדנו שם די המומים".
אורי: "רציתי שהחבר'ה יראו בעיניים את התהליך של ייצור תרופות, על השלבים העיקריים שלו: מייצור האבקה שבסוף הופכת לכמוסה ועד לאריזה. ניסיתי גם ללמד אותם קצת על התהליך מבחינה מקצועית. עמדנו למשל ליד מערבל האבקות שמיועדות להפוך לכמוסות. זה מערבל ענק והתהליך שקורה בתוכו לא שונה בהרבה מתהליך של הכנת עוגה".

 

אורן, ששוקד בימים אלה על בחינות הבגרות שלו (מתמטיקה, פיזיקה וכימיה ברמה של 5 יחידות לימוד), צבר כמה תובנות מרגשות בעקבות הביקור בעבודה של אבא: "זה ממש פתח את העיניים, לי ולעוד הרבה תלמידים בכיתה. הבנו שהטכנולוגיה של ימינו נותנת לנו אפשרויות אדירות לייצר דברים חדשניים, כמו תרופות למחלות שהיו עד עכשיו חשוכות מרפא. זה נותן הרבה תקווה ומוטיבציה לעסוק במדע. חוץ מזה הבנו גם מה זה 'גנריקה' ועד כמה גדולה ההשפעה הכלכלית והחברתית של טבע. זו חברה ישראלית שמצליחה להגיע למיליוני אנשים בכל העולם עם תרופות נגישות".

 

אורי, אתה בונה על אורן שיגדל להיות דור ההמשך שלך בחברת טבע?
"אני בעד שאורן יעשה כל מה שהוא יבחר לעשות, ובכל החלטה שלו אני אלך איתו. מבחינתי, הכי חשוב שבנאדם יקום כל בוקר עם חיוך".

 

אורן, מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?
"כרגע אני לפני גיבוש לקורס טיס ואני בעצמי עוד לא יודע מה יהיה בהמשך. אבל תמיד הרגשתי שאבא נותן לי חופש לבחור. בינתיים הכי חשוב שהוא לא עשה לי פאדיחות בסיור. ידעתי שיש על מי לסמוך".

 

לכתבות נוספות >

אולי יעניין אותך גם: