משחק החיים: כאן משחקים כדורגל עם ערך מוסף

המתנדבים של חברת טבע – ממפעל טבע טק ואגודת עמי, משחקים על המגרש לצד שחקנים עם מוגבלות שכלית, ולכולם מטרה משותפת: לנצח את המשחק וגם את הדעות הקדומות. הצטרפנו לאימון השבועי וחזרנו נרגשים

/CorpResponsibility/PublishingImages/Teacher/Soul%20players/football1_940x345.jpg
המתנדבים של חברת טבע – ממפעל טבע טק ואגודת עמי, משחקים על המגרש לצד שחקנים עם מוגבלות שכלית, ולכולם מטרה משותפת: לנצח את המשחק וגם את הדעות הקדומות. הצטרפנו לאימון השבועי וחזרנו נרגשים
לכתבות נוספות
​19 גברים ואישה אחת נפגשים מדי שבוע לאימון כדורגל שגרתי. מדי יום שלישי הם נפגשים בערב במגרש הכדורגל בבית הספר הטכני של חיל האוויר בבאר שבע. בהתחלה מתעדכנים השחקנים זה עם זה על מה שעבר עליהם במהלך השבוע שחלף, עד שהמאמן מרכז את כולם כדי להתחיל בפעילות.
 
למי שמסתכל מהצד, נראה שמדובר בקבוצת כדורגל רגילה. אבל כשהמאמן אייל קרביצקי מתחיל לדבר, אפשר כבר להבין שמדובר בקבוצה מיוחדת במינה. רגע לפני שהם עולים על הדשא, קרביצקי מדבר עם השחקנים על ערכי הקבוצה, ולא – לא מדובר ב"ניצחון בכל מחיר". קרביצקי בוחר לדבר דווקא על ערכים שנוגעים במהות של שילוב אוכלוסיות מיוחדות בקהילה, ועל הכוח של משחק משותף להפיל חומות ולחבר בין אנשים. כל זה לצד ערכים חשובים נוספים כמו אורח חיים בריא.
 
את קיומה של הקבוצה המיוחדת הזאת, שמשלבת אנשים עם מוגבלות שכלית, מאפשרים הרבה רצון טוב ואהבה. את החוג מפעילה עמותת "מפעלות חינוך", שרואה במשחק הכדורגל כלי חינוכי למעורבות חברתית. היא גם זו שליהקה את קרביצקי לתפקיד המאמן. בפעילות הזו תומכת חברת טבע, שעשרה מעובדיה הם שחקנים פעילים בקבוצה (לטבע יש גם קבוצת כדורגל נוספת עם מפעלות חינוך בעיר, שמורכבת מעובדי החברה). בקבוצה משתתפים גם עשרה שחקנים נוספים, החברים באגודת עמי שמטפלת באנשים עם מוגבלות שכלית ודואגת לכל מחסורם. מזה שנתיים מתכנסים כאן כולם לאימון שבועי.
 
"אנחנו גאים על כך שמחצית מעובדי חברת טבע בישראל מתנדבים, באופן קבוע או ביוזמות חד-פעמיות ותורמים 25 אלף שעות לרווחת הקהילה", אומרת אורלי פסקל, סמנכ"לית משאבי אנוש ישראל. "הנתינה והעשייה בטבע היא חלק ממי שאנחנו, ומייצגת את הרצון שלנו לתרום לחברה ולשפר את בריאות המטופלים בישראל. שיתוף הפעולה עם עובדי טבע תורם גם למתנדבים עצמם, על ידי יצירת הנאה ותחושות שייכות, וקבלה אמיתית של האחר בקהילה".
 


 
"כדורגל זה החיים שלי"
 
מתחילים בחימום. עוזר המאמן, אלברט בנימינינוב (27), דייר מוגן באגודת עמי שעובד כאפסנאי בבסיס צבאי, פורס את העזרים לאימון (קונוסים, חישוקים וכו') לאורך המגרש. בנימינוב מספר כי יצא לקורס מטעם "מפעלות חינוך". "כדורגל זה החיים שלי. אני שותף של קרביצקי. אנחנו תמיד מדברים על איך יהיה האימון ואיך לבנות את המשחק. זה כיף. אפילו קניתי מנוי של הפועל באר שבע מכסף שהרווחתי בעבודה. אולי יום אחד אשחק גם שם".
 
כשמסתכלים על המגרש בזמן החימום קל להבחין באווירה המגובשת. השחקנים מכירים אחד את השני ויודעים כבר איך לנוע כקבוצה. קרביצקי מחלק אותם לזוגות ומתחילים במשחק. קשר מיוחד ניכר בין עובד טבע, אמיר אוזן (37), לבין שלומי (שמו המלא שמור במערכת). אוזן מספר: "עברנו דרך מאז שנפגשנו הפעם הראשונה. היום אנחנו כבר מכירים ומרגישים בנוח. בהתחלה לא ממש ידעתי איך להגיב, איך לדבר, אבל כבר אחרי המשחק הראשון התחברנו. אתה מבין שכל מה שצריך זה להתנהג בטבעיות ולפתוח את הלב".
 
לאחרונה זכתה הקבוצה באליפות הארצית לקבוצות כדורגל שמשלבות אנשים עם מוגבלות, וזאת לאחר שהשתתפה השנה כבר בארבעה טורנירים. גם מחוץ למגרש, חברי הקבוצה מקיימים מפגשים משותפים – כמו למשל ביקור במפעל "טבע" או ביום של פעילות אתגרית ופיקניק משותפים. לכולם מטרה אחת: לנצח את המשחקים ואת הדעות הקדומות.
 
האימון נמשך. אייל דוקרקר (34), דייר מוגן באגודת עמי, רץ על המגרש. "כיף לי לבוא לפה", הוא אומר. לפני מספר שבועות הגיע לביקור בקבוצה כדורגלן העבר הידוע סתיו אלימלך, ודוקרקר עדיין נרגש. כמו רוב חבריו לקבוצה, הוא אוהד את הפועל באר שבע.
 


הרוח החיה מאחורי הקבוצה הזאת הם גון צור, רכז מפעלות חינוך באזור הדרום , קארין גרינברג, מנהלת תרבות ופנאי באגודת עמי, ונתי פלס, עובדת סוציאלית ומובילה חברתית בטבע טק. הן יושבות כל העת על הטריבונות, מעודדות את השחקנים ולא חוסכות במילים טובות. ניכר שכל מה שקורה על המגרש קרוב לליבן. "כדורגל הוא כלי מצוין להעצמה ולקרבה, וזה מתיישב מצוין עם הערכים של טבע לשמירה על הבריאות וקיום אורח חיים בריא", מסבירה פלס. "הקבוצה הזו שומרת אותם בכושר גופני ובפעילות בריאה, אבל יש לה עוד ערכים מוספים".
 
כשהאימון מסתיים קרביצקי עורך שיחת סיכום, עם מילות עידוד וזריקת מוטיבציה לקראת המשחקים הבאים. האווירה במגרש מצוינת. קשה להישאר ציניים למראה השחקנים, שבמשך שעה וחצי של משחק מתעלמים מהקשיים שמחוץ למגרש. הרגע הזה מרגש באמת.
  
אולי יעניין אותך גם:

אולי יעניין אותך גם: