המשימה: לפענח מקרה רצח בשיעור כימיה

לא תאמינו מה למדו "המורים למדעים של המדינה" בכנס בארצות הברית

/CorpResponsibility/PublishingImages/Teacher/poster_31.jpg
לא תאמינו מה למדו "המורים למדעים של המדינה" בכנס בארצות הברית
לכתבות נוספות
​"אם המורים למדעים, אנשים שיודעים לפתור בעיות מסובכות בצורה פשוטה, היו מנהלים את העולם הכל היה נראה אחרת. המלחמות, המשברים הגדולים, הכל", כך מסכמת בחיוך עייף את התורה כולה אורית מולווידזון, תוך שהיא מספרת שכבר יומיים לא ישנה בלילות בגלל ההתרגשות וה"ג'ט לג" שמלווים את חזרתה מהמסע בארה"ב.
אורית מולווידזון (62), מורה למדעים מראשון לציון, אחת משלושת המורים שזכו בתואר "המורה למדעים של המדינה" של ידיעות אחרונות, במסלול המדעים החדש שיזמה השנה לראשונה חברת טבע. מולווידזון יצאה בשבוע שעבר, יחד עם זוכה נוסף, טגיסטו איילי (32) - מורה למכניקה הנדסית ופיזיקה המלמד בתיכונים בטבריה וביקנעם - לכנס של למעלה מ-2,000 מורים למדעים מרחבי ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מכל רחבי העולם, שהתקיים בדנוור, קולורדו. הנסיעה לכנס, שאורגנה עבור המורים  כחלק מפרס מיוחד מטעם חברת טבע, נועדה לסייע לאורית וטגיסטו לרכוש כלים חדשים בתחום לימודי המדעים ולהיחשף למורי מדעים מובילים מרחבי העולם, עימם יוכלו לחלוק דילמות, אתגרים ושיטות יצירתיות של מורים כמוהם.

כששואלים את אורית וטגיסטו מה הכי הפתיע אותם במפגש עם הקולגות בארה"ב, שניהם אומרים כמעט כאחד שהופתעו לגלות שהבעיות של המורים ב"ישראל הקטנה", ובארה"ב הגדולה - די דומות. "הרצון של התלמידים להשקיע ולהתעניין דווקא בפיזיקה וכימיה יורד גם בארה"ב. גם שם מקצועות המדעים סובלים מירידה במספר התלמידים שמעדיפים לברוח  לתחומים הקלים יותר ולא רוצים לשבור את הראש", אומרת אורית ומוסיפה שהקולגות הופתעו שישראל בכלל סובלת מהבעיות האלה, "הרי לכם יש הרבה פרסי נובל בכימיה, מה אתם מתלוננים, אמרו והצחיקו אותנו".
במשך שלושה ימים השתתפו אורית וטגיסטו בסדנאות, הרצאות ובתערוכות שעסקו בנושא אחד – איך לשפר את הוראת המדעים מגיל הגן (בארה"ב החינוך המדעי מתחיל מאוד מוקדם) ועד לתיכון. הם שוחחו עם מורים ואנשי חינוך בחנו שיטות לימוד ושיתפו רעיונות מקורים משלהם.
היו רגעים של קנאה בעמיתים המבוססים מאמריקה?
אורית: "קצת, בעיקר בכל מה שקשור למשאבים שלהם. למשל בכימיה, יש להם מכשירים ומודלים שכל כך עוזרים להמחיש את החומר הנלמד. ממש לא רציתי לעזוב שם עמדה אחת וחיבקתי אותה ארוכות. זה היה מודל של מולקולת אנזים עשוי מגנטים, כזה שתוך כדי בנייה ילד יכול להבין למה חלבון מתקפל ככה ולא אחרת. מדהים"
טגיסטו: "אני השתגעתי ממורה אחד, מבית ספר פרטי במיאמי, ואיך שהוא מלמד את התלמידים שלו. זה היה וואו המורה הזה. כשהוא לימד הידראוליקה ורצה להדגים את חוק הציפה והעילוי, הוא פשוט הרים הפקה שלמה – הוא לקח את התלמידים לים, הביא קרשים ולימד על מים אמיתיים את כל הכיתה איך לבנות רפסודות בשיטות שונות. נתן להם להרגיש קצת ארכימדס. הוא עשה אותו דבר עם כדור פורח שהוא בנה עם התלמידים והתקין עליו GPS ומצלמה. ואפילו, זה ממש לא יאמן, הוא לקח אותם למתחם נטוש והביא מערבל בטון אמיתי ונתן לתלמידים לבנות בית. שיטת לימוד אפקטיבית ומעניינת במיוחד על חוזק חומרים. אחר כך הם הרסו את הבתים כדי להבין איך כל חומר נשבר. טוב, ברור שפה צריך המון כסף והמון זמן, ורק לארגן אישורים לדבר כזה, אבל זה עדיין משגע".

 



מתי הרגשתם שאתם לא פחות טובים?

אורית: "היו המון דברים שגם טגיסטו וגם אני חשבנו שאנחנו עושים לא פחות טוב, ושאין לנו במה להתבייש. לפעמים יצאנו מסדנה ואמרנו לעצמנו שלא חידשו לנו ושאנחנו - עם האמצעים הדלים שלנו - מעבירים את הנושא לא פחות טוב מהם".
מה לקחתם איתכם?
טגיסטו: "אני לוקח איתי קפיץ".
קפיץ?!
"מכירים את הקפיץ הצבעוני הזה שילדים משחקים איתו והוא קופץ לו ממדרגה למדרגה? באחת ההרצאות שהכי הרשימה אותי הרצה הבלוגר והיוטיובר הידוע דרק מולר (Derek Muller  המרצה האורח המרכזי בכנס) על תופעות פיזיקליות. השאלה ששאל אותנו, ושכמעט כולנו נפלנו בה, היא איך הקפיץ ייפול - האם על החלק העליון שלו או התחתון. רק כשהוא הראה בהילוך איטי את נפילת הקפיץ הבנתי את הקטע. זה ממש נגד ההיגיון. למדתי מזה המון. מדהים איך הוא מסתכל על דברים פשוטים ורואה את הפיזיקה בתוך זה. זה פתח לי את הראש להסתכל על הדברים הכי פשוטים ואיך אפשר ללמד כל כך הרבה עם אביזר פשוט כמו קפיץ".
(לצפייה בסרטון הקפיץ של מולר)
 אורית: "אני התרשמתי עמוקות מהדרך האינטגרטיבית שבה הם מלמדים – שיטה חדשנית של לימוד אירוע המשלבת כמה מקצועות יחד. מאוד אהבתי את התוכנית "כימיה פורנזית", התוכנית שמלמדת על כימיה בשירות המשטרה. צוות של מורים מלמד יחד באופן תיאורטי על רצח באמצעות אקדח, למשל. המורה לפיזיקה ילמד על מיקום הקליע ודרך מעופו באוויר והזווית של הירי, והמורה לכימיה יסביר איך חוקרים את הרצח לפי הרכב הדם הכימיה. ואז בא המורה למתמטיקה שמלמד איך בונים גרפים להשוואה והמורה לסוציולוגיה על איך מתפתחת פשיעה בחברה. זה מרתק ולא שגרתי".
אז איך אתם מסכמים את החוויה הזאת?
"אנחנו מודים מאוד לחברת טבע על ההזדמנות הזאת, ומבקשים להציע שהפרויקט ימשיך. אין משהו חשוב יותר מהחלפת רעיונות עם מורים אחרים. צריך לאמץ את זה ברמה הארצית".

אולי יעניין אותך גם: