"הייתי מתקשה לסחוב את העגלה הזו בלי בן זוג שמבין את הטוטאליות שלי במעבדה"

פרופ' ג'קי שילר ופרופ' יצחק שילר מצליחים לנהל יחד חיי משפחה לצד מחקר מדעי אינטנסיבי משותף על מחלת הפרקינסון. שיחה על זוגיות בתנאי מעבדה

/CorpResponsibility/PublishingImages/Teacher/The%20Couple%20Lab/Avihu_940x345_2.jpg
פרופ' ג'קי שילר ופרופ' יצחק שילר מצליחים לנהל יחד חיי משפחה לצד מחקר מדעי אינטנסיבי משותף על מחלת הפרקינסון. שיחה על זוגיות בתנאי מעבדה
לכתבות נוספות
​פרופ' יצחק שילר ופרופ' ג'קי שילר הם בני זוג החיים בחיפה, הורים לשלושה ילדים בוגרים. אך מלבד המפעל האישי הזה, לשניים יש הישג נוסף שהם גאים בו. בני הזוג מבצעים יחד מחקר מתקדם ומבטיח בחקר מחלת הפרקינסון – וחולקים מעבדה משותפת.
 
שניהם חברי סגל הטכניון ובכירים בתחום עיסוקם: פרופ' ג'קי שילר היא חוקרת מובילה בתחום המוח וראש המעבדה בפקולטה לרפואה שבטכניון, שבה מתנהל גם המחקר של בני הזוג. פרופ' יצחק שילר הוא רופא, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים רמב"ם, מומחה בעיקר בתחום האפילפסיה, וגם ביולוג.
 


המחקר מתבצע בחסות הרשת הישראלית למצוינות בחקר המוח (NNE) שהקימה חברת טבע. הרשת יוצרת מסגרת משותפת לפעילות של חוקרים ותלמידי מחקר בתחום מדעי המוח ותומכת כספית במחקרים. פרופ' יצחק שילר מסביר, כי "NNE חשובה למדינת ישראל ולאקדמיה. היא מאפשרת להגדיל את היקף מאמצי המחקר במיוחד בחקר מדעי המוח, למען הצלת חיים ושיפור איכות החיים". לחברת טבע יש מומחיות במחלות מערכת העצבים המרכזית ובכלל זה הפרעות תנועה – שבהן עוסק המחקר של בני הזוג שילר, ועל כן שיתוף הפעולה פורה במיוחד.
 
מה מאפשר לכם לחיות יחד וגם לעבוד זה לצד זה במחקר אינטנסיבי כל כך?
 
פרופ' ג'קי שילר, מסבירה שבזוגיות הזאת יש הרבה כוח: "היה לי מאוד קשה להצליח במחקר אם לא היה לי בן זוג שמבין לעומק שמחקר זה דבר טוטאלי. אתה לא בא הביתה ושוכח מזה, אלא ישן-אוכל-חי עם זה כל הזמן. הייתי מתקשה לסחוב את העגלה הזו בלי בן זוג שמבין את חשיבות הדברים שאני עושה ואת הטוטאליות שלי".
 
בן זוגה מוסיף על דברים אלה ואומר כי קיימת ביניהם התאמה בכמה רמות: "נפגשנו במעבדה שבה עשינו את הדוקטורט וצמחנו לאט. מעבר להתאמה האישית שלנו, יש בינינו התאמה מדעית מצוינת. יש לנו תכונות שמשלימות אלה את אלה, גם בבית וגם במעבדה". עם זאת, פרופ' ג'קי שילר מסבירה, כי גם לטוטאליות יש גבול. "מגיל מוקדם יחסית החלטנו שהצד המקצועי לא יהיה כל החיים שלנו. תמיד, אחד מאיתנו היה מגיע הביתה בחמש אחר הצהריים. אנחנו נוסעים הרבה, מבלים הרבה. יש לנו חיים".
 
 

לשפר את תפקוד חולי הפרקינסון
 
אם מנסים להסביר במה בדיוק עוסק המחקר של בני הזוג שילר, כדאי לנסות לפשט את התהליך: לפני שמתקיימת כל תנועה של הגוף, מתרחשים חילופי מידע בין קליפת המוח לבין אזורים שונים במוח. המידע נע בכמה מסלולים מקבילים, שמתחרים זה בזה על בחירת התנועה שתתבצע. מחלת הפרקינסון פוגעת בלולאה הזו ויוצרת ככל הנראה חוסר איזון בין המסלולים השונים. החולים בפרקינסון מבצעים תנועות מיותרות רבות ויש להם בעיה באתחול תנועה. המחקר של הזוג שילר שואף לפתור את בעיית חוסר האיזון הזה, ולשפר את תפקודם המוטורי של החולים.
 
המחקר נמשך כבר קרוב לשנתיים וחצי, והוא מתבצע בעכברים. לדברי פרופ' יצחק שילר, "המערכת המוטורית של העכבר לא נופלת מזו של האדם וכנראה בנויה פחות או יותר באותה צורה. אנחנו עושים שימוש בחלבון מסוים שיוצר בהנדסה גנטית. ה-DNA של החלבון מוכנס לתאי עצב, כשהרעיון הוא לאזן מחדש את המערכת".
 
איך מודדים את השפעות החלבון? בוחנים את תנועת העכבר: ראשית - כשהוא בריא. לאחר מכן - לאחר שהוא חולה בפרקינסון, ולבסוף - לאחר שהחלבון שהוכנס לתאיו הופעל. "אנחנו מודדים את המהירות שבה הוא הולך וגם את איכות התנועה – מחפשים לראות עד כמה היא נפגעה. אלה מדדים דומים לאלה של בן אדם עם פרקינסון – איטי, נוקשה, רועד, מתקשה ללכת ולבצע פעולות מוטוריות עדינות", מסבירים החוקרים.
 


ומה הצלחתם לגלות עד כה?
 
פרופ' ג'קי שילר: "התפקוד של חיה פרקינסונית יורד בערך בחצי. כשמפעילים תחנות שונות, מצליחים לתקן חצי מהנזק. כך שאנחנו בעצם מעלים את רמת התפקוד של החיה מחצי תפקוד נורמלי לשלושת-רבעי תפקוד נורמלי".
 
לאן הולך להתפתח עתה המחקר שלכם?
 
"אנחנו מעמיקים את המחקר, לומדים אותו ורוצים להרחיבו למחלות נוספות. נפרסם מאמר מקצועי בכתב עת מדעי ואנחנו מתכננים לעבור בעוד כשנה לחברה שתתחיל לעבוד על תרופה בכיוון האנושי. זה צריך יהיה לקרות דרך חברות סטארט-אפ". בני הזוג לא שוכחים להזכיר את החוקרים הנוספים בצוות המעבדה, והם עושים זאת בגאווה כמעט הורית: "אחד מהחוקרים, פאדי עסאף, סיים עכשיו דוקטורט על בסיס המחקר הזה. יש לנו צוות שכולל חוקרים מתחומי ההנדסה, הרפואה והביולוגיה. זו חוויה מעניינת, מפרה וצעירה".
 
על רשת NNE
 
הרשת הלאומית למצוינות בחקר המוח(NNE) , מייסודה של טבע, הוקמה כדי לקדם את המחקר בתחום מדעי המוח בישראל וליצור מסגרת משותפת לגילוי ופיתוח גישות טיפוליות חדשניות למחלות מוח – מחלות שפוגעות בלב קיומנו כבני אדם. מדובר ברשת ייחודית בישראל בתחום זה, המאגדת כבר כ-80 חוקרים בכירים, פוסט דוקטורנטים וסטודנטים לדוקטורט במדעי המוח מעשרת האוניברסיטאות, מכוני המחקר ובתי החולים המובילים בישראל, המקדמים מחקרים פורצי דרך שבכוחם לקדם גישות טיפוליות חדשות במחלות קשות וחשוכות מרפא. חברת טבע התחייבה להשקיע ב-NNE עד 15 מיליון דולר על פני חמש שנים.
 
קבוצת החוקרים הראשונה שהחלה לפעול בשנת 2013 במסגרת ה-NNE משלימה בימים אלה את סיכום המחקרים בתחומים מגוונים כגון: אלצהיימר, פרקינסון, ALS וטרשת נפוצה. עבודתם של החוקרים יוצרת עניין ותהודה ואף הניבה כבר יותר מ-55 פרסומים בעיתונים מדעיים מובילים.
 
ממד נוסף להצלחת התוכנית, טמון בהמשכיות הפרוייקטים מעבר לתקופת המענק. בשנת 2016 נרקמו עשרה פרוייקטי המשך בין טבע לבין חוקרים ברשת, אשר מעמיקים את שיתוף הפעולה סביב פיתוחים מתקדמים שמטרתם להניב טיפולים או גישות טיפול הלכה למעשה.
 

אולי יעניין אותך גם: