להרגיש נוח עם עצמי

לקח לי זמן ליישב את הדיסוננס בין הקול הפנימי שהיה מרוצה ובין קולות הסביבה שהביעו חוסר שביעות רצון ולהבין שזה הגוף שלי ולי נוח איתו וזה בדיוק מה שאני משדרת לסביבה – אני נעמה, אני שמנה, הכל בסדר

27 יונ 2019 | זמן קריאה ממוצע: 4 דקות

מגיל צעיר אני מניחה שהייתם מגדירים אותי כבעלת משקל עודף, למעשה גם ביסודי הייתי מהילדות הגדולות יותר. שנות ה-90 היו שונות מהיום ומודל היופי לא היה שדוף ורזה, כך שמעולם לא הרגשתי יוצאת דופן. קניתי באותן חנויות שהחברות שלי קנו, גם בחטיבה וגם בתיכון, במאמר מוסגר זה היה קל, בכל זאת רק Levi's וטי-שירט. בתיכון במידה רבה הרגשתי אפילו סוג יתרון כי עודף משקל העניק גם קימורים. זה המשיך גם כך בצבא, לא הייתי עסוקה לא במראה ולא במשקל.

כשהחברה מעניקה תקן "שמנה"

בגיל 22 סבלתי מבעיה רפואית שהביאה לעלייה מהותית במשקל. זה לא הפריע לי, אולי כי המשכתי לראות את עצמי כמו שאני ולהרגיש טוב. אבל העלייה במשקל גרמה לסביבה לתפוס אותי אחרת. התחלתי לשמוע ביקורת מבחוץ, המילה "שמנה" נשמעה בתדירות הולכת וגדלה, מהקולות החיצוניים הבנתי שהסביבה לא רואה אותי טוב. בין הקולות מבחוץ והקול הפנימי שלי היה דיסוננס עצום.

המשקל אמנם עלה אך אני הייתי עסוקה בניסיון לפתור את הבעיה הרפואית, הנושא האסתטי שכל כך הפריע לסביבה לא ממש נגע בי. אחרי שנה הבעיה הרפואית נפתרה והעליה במשקל נבלמה. אז גם התחלתי לקבל הצעות מכולם לרדת במשקל. באיזשהו שלב התחלתי תקופה של דיאטות שארכה כחמש שנים. לרדת במשקל זה יחסית פשוט, הבעיה היא לשמור על המשקל. שם מתחיל הקושי הגדול וכשמגיעה העלייה, והיא לרוב מגיעה, זה עם תוספות. תקופה הדיאטה נמשכה כמה שנים on ו-off והסתיימה בתחושה הסובייקטיבית שדיאטות אינן פתרון ארוך טווח.

שחור? זה צבע שנועד להסתיר אז לרוב לא תראו אותו עליי

אני שמנה, זה הגוף שלי ואני מקבלת אותו כמו שהוא, זו החברה שיש לה בעיה לקבל אותו, אותי, כמו שאני. כמו שזה נראה לסביבה, גם הקרובה, יש לא פעם בעיות עם המראה שלי. תמיד מציעים לי לרדת, גם זרים, לכולם יש הערות. כשמישהי, כן לרוב בנקבה לצערי, מעירה לי על משקל או מראה, אני בהחלט עונה ולא נרתעת. אחד הדברים המתסכלים הןא גם היחס האוטומטי מרופאים - כמעט כל ביקור אצל רופא ולא משנה מה הסיבה יתחיל בשיחה על המשקל שלי, על משטר תזונה ועל ספורט, גם אם זה לחלוטין לא רלוונטי לסיבת בואי.

הסביבה יוצרת לא מעט קשיים, אני מרגישה את זה למשל בכל התחום של אופנה. אני מאוד אוהבת בגדים ותמיד חשוב לי איך הלבוש והמראה הכולל שלי. אני אוהבת צבעים ובדרך כלל לא אלבש שחור כי בעיני שחור נועד להסתיר ואין לי מה להסתיר. אבל מה שקרה עם השנים הוא שנדחקתי מהחנויות הרגילות, אני לא קהל היעד. המבחר מצומצם והמחיר עולה והיום אם אני רוצה לקנות בגד כמו שאני אוהבת אני צריכה ללכת לחנויות מעצבים מיוחדות. גם יציאה עם חברה לקנות בגדים היא כבר לא תענוג גדול כי הוא לא משהו שנעשה ביחד, אין סיכוי שנקנה באותם מקומות. ואפרופו לבוש, שמתם לב שכשאומרים "זה מחמיא" מתכוונים למרזה? די מעצבן, אם תשאלו אותי, כן למרות הכוונה הטובה.


10 שנים של שמירה על משקל

תמיד הרגשתי נוח עם מי שאני, אף פעם לא הרגשתי צורך להשתנות. לפני 10 שנים הגעתי לקבוצת non diet, שדוגלת באכילה מודעת המבוססת על רעב ושובע. המנגנון פשוט: אוכלים כשרעבים עד שנעשים שבעים ולא יותר, קצת איבדנו את ההרגל הזה בחברת השפע. זה נתן לי את הכלים, הגעתי למשקל העכשווי שלי. היום אני שומרת על מסגרת אכילה, אוכלת רק כשאני רעבה ולא אוכלת מהעיניים ומפסיקה כשאני שבעה. עם השנים אני מבשלת יותר בבית כי זה כיף לי ונעים וכך אני מוודאת שמה שאני אוכלת בריא ולא מעובד. אני שומרת על אותה המידה כבר 10 שנים ובכל בדיקות הדם שאני עושה באופן תקופתי כל הערכים שלי מאוזנים.

ישנן בנות, ישנם בנים


גדלתי עם אמא וסבתא שלא היו קטנות, אך היו נשיות ומטופחות תמיד, גם הזוגיות של ההורים, שתמיד היתה אינטימית, וכל אלה נתנו לי להרגיש ביטחון ביחס לעצמי וביחס לזוגיות. מעולם לא חשתי לא נוח עם עצמי, לבד, בחברה או בסצנת הדייטים והזוגיות. העובדה שאני שמנה לא רלוונטית למציאת גבר ועד היום הוכחתי שאני מסתדרת מצוין.

מאז ומעולם הייתי בנאדם של חברים. אבל בהחלט אפשר להגיד שבמובן מסוים אולי אפילו קל היום יותר לפגוש עוד אנשים בזכות הרשתות החברתיות. הן מביאות למפגשים מחוץ למסלול החיים הרגיל, של בית ספר, צבא, לימודים ועבודה. למשל מצאתי קבוצת פייסבוק עם נשים שמנות שמתייחסות לעצמן כשמנות, שמכירות במי שהן. נשים כמוני, שמנות, ומצאנו אוזן קשבת אחת בשנייה ונוצרה חברות שגם חרגה מהווירטואלית.

עם גברים זה אחרת, יש גברים שאין להם בכלל בעיה ויש גברים שנמשכים ורוצים קשר אבל לא יהיו מוכנים להיראות בפומבי, הם מתגלים די בקלות כאשר חוץ מהדייט הראשון אין ממש מפגשים עם הסביבה, לא רק יציאות אלא גם מפגשים עם חברים וזה מעיד על קושי להתמודד עם העובדה שאני שמנה עם הסביבה. אלה לא מערכות יחסים שאני שומרת עליהן. במידה רבה הגבר שלי צריך להבין לא פחות ממני שזה הגוף שלי ולא אחליף אותו כדי שלמישהו אחר יהיה יותר נוח, גם אין שום סיבה.

כתב ויתור: תוכן זה מייצג את דעות המחברת ולא בהכרח משקף את אלה של טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ("טבע"). באופן דומה, טבע אינה משפיעה על אי אילו מהמוצרים או מהתוכן הקשור לאתר האינטרנט האישי או רשתות המדיה החברתית של המחברת, או אלו של ספק התוכן, ואינה תומכת בהם. האנשים שכתבו תוכן זה קיבלו את שכרם מ-ספק התוכן, בשמה של טבע‚ עבור תרומותיהם. כל התוכן הוא לצורכי מידע בלבד ואין לראות בו עצה רפואית.

סיפורים נוספים באותו הנושא

 

icon-blue-folder

למעבר לכל הכתבות והמאמרים