רפואה דיגיטלית, דאטה ודיאטה

עשרות משתתפי האקתון MED ABOUT DATA ניסו לפצח את האתגר של טבע לאיתור מוקדם של חולי צליאק בהתבסס על 'ביג דאטה' אותנטי שנתקבל ממטופלי מכבי שירותי בריאות (מבלי לחשוף את זהותם). נדמה שהצוותים הזוכים עשו צעד חשוב בדרך ליעד.

זמן קריאה ממוצע: 5 דקות

יש סיכוי של כ-99% שאתם מאלה החולפים על פני מתחם המוצרים "ללא גלוטן" בסופר מבלי להתעכב שם לרגע, תוך שאתם מובילים את עגלת הקניות בבטחה קדימה אל עבר המאפייה, בתקווה שבדיוק ייצאו מהתנור פיתות או אולי בגט חמים או אולי דווקא לאזור החטיפים או הפסטה, הפתיתים והאטריות למרק ושאר מוצרים שהמטבח הישראלי אינו שלם בלעדיהם. המכנה המשותף בסל הקניות הזה הוא שמעבר לכך שכל המוצרים טעימים, הם גם עתירי גלוטן. סוג של "רעל" עבור חולי צליאק המהווים כ-1-2% מן האוכלוסייה, ועבור אנשים הסובלים מרגישות לגלוטן (שאינה צליאק) המהווים כ-3-6% מכלל האוכלוסייה. מרביתם כלל לא מודעים למחלתם.

 

נזק למעי, כאבי בטן ושלשולים הם התסמינים השכיחים למחלת הצליאק, אך בעשורים האחרונים התברר שהמחלה מתבטאת במגוון תסמינים שלא הוערכו דיים לפני כן. תסמינים אלו נגרמים מהפרעה בספיגת מרכיבים תזונתיים דרך המעי וכוללים אנמיה, אוסטיאופורוזיס, כאבי מפרקים, עייפות כרונית, בעיות התפתחותיות, בעיות עור ועוד. בהחלט משהו שכדאי להתייחס אליו במלוא הרצינות.

 

הפתרון פשוט – הימנעות ממזון שמצויים בו מרכיבים של חיטה, או דגנים אחרים כמו שעורה או שיפון. לכאורה פשוט, אבל כשחושבים על מיני המזונות שחולי צליאק נדרשים להימנע מהם מדובר למעשה בגזירה קשה והדיאטה שנכפית עליהם מצמצמת מאד את התפריט היומי, ומחריגה אותם מפעילויות חברתיות הסובבות לעיתים קרובות מידי סביב אוכל.

 

אחת הבעיות המשמעותיות עם מחלת הצליאק היא בקושי לזהותה מבעוד מאד. צעד אחד בדרך לשם עשתה לאחרונה חברת טבע עם שותפותיה להאקתון יוזמה לאומית בהובלת אראל מרגלית, קופת חולים מכבי, הטכניון, עמותת הצליאק בישראל ואחרים.

 

אך לפני שנספר על התכניות לעתיד חייבים ללמוד מעט על העבר הטיפולי של המחלה, בעיקר בשל האירוניה הנלוות לו. כבר לפני למעלה ממאה שנים תיאר ד"ר סמואל ג'י הבריטי, שנחשב לאבי מחלת הצליאק, את המחלה כ"סוג של בעיית עיכול כרונית הקיימת אצל אנשים מכל הגילים". הוא אפילו דייק כשהעריך שהסיבה לכך נעוצה בתזונה מוטעית. אבל כאן חלה התפתחות מסוכנת בעלילה, הדוקטור המליץ להאכיל את הילדים החולים בלא פחות מאשר – לחם קלוי! סליחה על משחק המילים, אבל קצת קשה "לעכל" את זה ולכן נחזור שנית – טוסט לחולי צליאק, בהמלצת הרופא...  

 

רק יותר מחצי מאה מאוחר יותר זיהו את הגלוטן המצוי בדגנים כמקור למחלה. לאחר מלחמת העולם השנייה ליקקה אירופה את פצעיה והתמודדה עם מחסור חמור במזון. בהולנד למשל, היה מחסור חריף בחיטה ללחם ורופא ילדים זיהה ירידה חדה בתמותת ילדים החולים בצליאק. הוא גם דיווח שמרגע שהחיטה הייתה זמינה שוב עלה שיעור התמותה לערכו הקודם. בעקבות ממצאים אלה גילו את הקשר שבין לחם, דגנים גלוטן ומחלת הצליאק.

 

 

בחזרה להווה.

 

דרך ארוכה עשו המדע והרפואה מאז המלצותיו של ד"ר סמואל ג'י ועד היום. המקור למחלה התגלה, התסמינים מוכרים, תעשיית המזון מייצרת מזונות ללא גלוטן, אבל עדיין לא נמצאה דרך טובה ופשוטה לזהות את קבוצת הסיכון של החולים במחלה – כמאה מיליון איש ברחבי העולם.

 

לפני כחודשיים נקרתה בפני חברת טבע הזדמנות לאתגר את קהילת הרפואה והבריאות הדיגיטלית במציאת פתרון לבעיה כאובה ובלתי פתורה זו. הטכניון, מכבי שירותי בריאות ו-'יוזמה לאומית' , הזמינו את טבע להשתתף בהאקתון MEDaboutDATA המחבר בין BIG DATA לפיתוח כלים פורצי דרך בעולם הבריאות הדיגיטלית. ההאקתון זה ייחודי, כיוון שהוא אפשר למשתתפים לפתח אלגוריתם ולבחון אותו על מאגר נתונים אמיתי של כרבע מיליון איש, אשר סיפקה קופ"ח מכבי ואשר הוכן במיוחד עבור האירוע על ידי חברת MDClone, תוך שמירה על כל היבטי הסודיות וחסיון המטופלים.

 

העובדה כי זו הפעם הראשונה בה הונגש מידע של כ-250 אלף תיקים רפואיים משכה עשרות מדענים, מתכנתים, מהנדסים, רופאים וחברות סטארט-אפ מישראל – ואחת אף מארה"ב –   להשתתף באתגרים שהוצבו להם. טבע בחרה להשתתף ולהעמיד למבחן את אתגר הצליאק – פיתוח אלגוריתם שיביא לאיתור אוכלוסייה העלולה להיות חולה בצליאק – אשר זכה לתשומת לב רבה במיוחד ממשתתפי ההאקתון. לאחר סיעור מוחות בקרב מנהלים ועובדים בטבע הוחלט לבחור באתגר זה בגלל היעדר מענה אמיתי לבעיה. "יש מבוגרים וילדים רבים המנהלים אורח חיים רגיל בכל הקשור לתזונה, בשעה שהם לוקים בצליאק, והם כלל לא מודעים לכך וההשלכות הבריאותיות העתידיות משמעותיות ביותר", מתאר ד"ר עופר שפיגלשטיין, סמנכ"ל במו"פ טבע את הסיבה שהביאה  לבחור באתגר זה.

 

"כחברת התרופות הגנרית הגדולה ביותר בעולם עם ארון התרופות המגוון ביותר יש לנו הבנה מעמיקה בבריאות לצד מחויבות עמוקה לקהילת המטופלים ובני המשפחה המטפלים בישראל. העניין שלנו בצליאק נובע בעיקר מהרצון שלנו לסייע לשפר את הבריאות ואיכות החיים של המטופלים ולא מאינטרסים מסחריים גרידא, שכן, נכון להיום, אין בפורטפוליו שלנו מוצרים מסחריים בתחום רפואי זה", אמרה איריס בק קודנר, סמנכ"לית בכירה, מנהלת תקשורת התאגיד ומותג גלובאלי, "כחברה שעוסקת בפיתוח תרופות יש לנו עניין לייצר ערך אמיתי למטופלים, במקרה זה מצאנו Unmet need – צורך שאין לו מענה מספק. יש הרבה תרופות לכאב ראש וצינון אבל אין אפילו פתרון אבחוני אחד לזיהוי מוקדם של חולי צליאק", סיכמה בק-קודנר.

 

כאמור, האתגר של טבע יצר עניין רב. 9 מתוך 22 הקבוצות שהשתתפו בהאקתון בחרו להתמודד  עם פיצוח אתגר הצליאק. שני אתגרים נוספים שהוצבו בפני משתתפי ההאקתון היו: שימושים פורצי דרך למידע הדיגיטאלי העצום אשר נאסף בארגוני הבריאות, או חיזוי מוקדם של אי ספיקת לב או כליות בקרב חולי סכרת ללא מחלת לב מוכחת.   

 

לאחר יממה אינטנסיבית הצליחו 6 קבוצות לפתח אלגוריתם על בסיס מסד הנתונים העצום שעמד לרשותם. למקום הראשון הגיע הצוות שלCeliACT  שפיתח מוצר הדומה לתוכנת אנטי וירוס, כך גם האלוגריתם שלהם סורק את הרשומות הרפואיות ומזהה אנשים שעלולים להיות חולים בצליאק ושהם כלל אינם מודעים לכך. "המוצר מורכב מאלגוריתמים של בינה מלאכותית וממשק משתמש חדשני אשר מנגישים את המידע הרלוונטי לרופא בצורה נוחה ואינפורמטיבית", אמרה שלומית שטיינברג-קוך, מובילת קבוצת CeliACT. "החלום שלי היה להיות רופאה אך תמיד נמשכתי לעולם ההנדסה והיזמות, והיום אני מגשימה את החלום ומפתחת מוצרים שיקדמו את הרפואה". איתה בצוות היו גם איתי פרי, יבגני נוגין, מולי וינריב וקרן חיים.

 

"אנחנו מברכים את חברת טבע ואת יוזמה לאומית על המהלך לעידוד אבחון מוקדם של מחלת הצליאק" אומרת שי סלע, יו"ר עמותת צליאק בישראל. "אנו מאמינים כי כלי טכנולוגי, שיהפוך לסטנדרט בכל ארגון בריאות בארץ ובעולם, יביא למהפכה אמיתית בפרוטוקול האבחון של המחלה וישנה את חייהם של אלפי אנשים הסובלים ממחלת הצליאק מבלי לדעת זאת."

 

"הדרך עוד ארוכה", מסביר ד"ר שפיגלשטיין, "אבל גם מהפכות גדולות התחילו בצעדים קטנים ובינתיים הצלחנו להוכיח התכנות ועניין רב במציאת פתרון לזיהוי חולי הצליאק".

                                           

למידע נוסף בנושא מחלת הצליאק גלשו לאתר עמותת צליאק בישראל בכתובת: www.celiac.org.il או לעמוד הפייסבוק של עמותת הצליאק בישראל.

כתבות נוספות בנושא

icon-blue-folder

למעבר לכל הכתבות והמאמרים