כשההורה נופל קרבן להונאה: סימני אזהרה ודרכי טיפול

אוכלוסיית הגיל השלישי על הכוונת של נוכלים ואינטרסנטים. המאבק בהם אינו אבוד ולבן המשפחה המטפל יש בהחלט דרכים לסייע במניעה וחלילה גם בטיפול – הכל בכתבה

זמן קריאה ממוצע: 5 דקות

זו יכולה להיות בקשת חברות תמימה ברשת החברתית, שתוביל להתכתבות ולתחושה של קשר למרות שמעולם לא נוצר מפגש ומתישהו תגיע בקשה לסיוע בכסף הכוללת סיפור סוחט דמעות. לעיתים זה יהיה סכום גדול, לעיתים סכום קטן אך קבוע, אבל זרימת הכספים יכולה להוביל לריקון חשבון הבנק, או החסכונות של אדם מבוגר. זה גם יכול להיות סיפור על חברה שלא ניתן להתנתק ממנה, עוקץ במייל, הונאת טלמרקטינג, או נוכלים קטנים.

הונאה היא פשע שנועד לגנוב כסף, או מידע אישי שיסייע בגניבת כסף, והתוצאה שלה עלולה להיות הרת אסון עבור הקרבן, שלרוב יתבייש לספר או יחשוש מזה. זו הסיבה שבכל מקרה של חשד יש להתחיל בירור וכמובן לייצר ערוץ תקשורת בונה עם ההורה שממילא מרגיש מאוים.

על פי מחקר רושינק מ-2018 לפחות 80,000 אנשים בני 65 פלוס נופלים מדי שנה בישראל להונאות שונות שבממוצע מגיעות לכ-3,500 שקלים לפעולת עוקץ. השורה התחתונה ברורה: אוכלוסיית הגיל השלישי על הכוונת וכבני משפחה חשוב שנהיה מודעים ונכיר את הכלים שעשויים לסייע במניעה או עזרה במקרה של הונאה.

 

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם.


חשוב לעבור עם ההורה אחת לתקופה על כללי ההתנהלות ברשת 

 

מדוע בני הגיל השלישי על הכוונת?

הסיבה שבני 65 ומעלה הם מטרה ללא מעט פעולות ניצול והונאה פשוטה: הם נתפסים מוחלשים. התמקדות בפלח אוכלוסייה זה מעלה את סיכויי הנוכל להצליח אם בשל ירידה תפקודית או קוגניטיבית, מוגבלות פיזית, בדידות, שעמום, חוסר הבנה טכנולוגי, או פגיעות אחרת. 

לתופעת הניצול הכלכלי של אדם מבוגר פנים רבות, ניצול כלכלי יכול להגיע ממקורות חיצוניים שונים, לרוב יחידים או ארגונים שמטרתם תרמית. לא פעם ניתקל גם בהונאה צרכנית של חברות המספקות שירות אולם מוכרות אותו מתוך ידיעה שמקבל השירות אינו צריך אותו או מתוך ניצול מצב או חוסר ידיעה של הצרכן. בהונאות כאלה לרוב ייגבה מחיר מופקע עבור שירותים או מוצרים נחותים או מוצרים או שירותים לא קיימים, אם בשיחת טלמרקטינג, התקשרות דיגיטלית או פגישה פנים מול פנים כשהנוכל מתחזה לנותן שירות או מוצר כלשהו ולא פעם גם מפעיל לחץ באמצעים שונים. לכן סימני האזהרה כוללים התנהגות מוזרה של ההורה, התבודדות, סימני לחץ, בעיות שינה ועוד.

איך מתגוננים ומסייעים?

לא קל להתגונן נגד פשיעה כלכלית אך ידע עוזר. חשוב לדבר עם ההורה בנושא ולהעביר מסר של תמיכה על מנת שירגיש שהוא יכול לספר אם במקרה ייפול לתרגיל הונאה. רצוי לעבור עם ההורה אחת לתקופה על כללי האצבע הבאים שיסייעו להם להיות יותר בטוחים מפני הונאות.

שיחות טלמרקטינג ופעולות עוקץ טלפוניות

שיחות טלמרקטינג מפילות לא מעט אנשים בפח וברוב המקרים הצלחה ראשונית היא פתח לניצול כלכלי ארוך טווח.

חשוב להזכיר להורה ש:

לא לקנות מחברה לא ידועה ותמיד לבקש פרטים (כמו: שם, כתובת, טלפון, אימייל, מספר חברה) וזמן לחשוב.

מומלץ אף פעם לא לתת פרטי חשבון בנק או כרטיס אשראי בטלפון, במייל או בפקס ולא לבצע עסקאות מבלי לחשוב עליהן, לחברה מסודרת לא תהיה בעיה עם הבקשה של צרכן לקחת זמן לחשוב על ההצעה.

כשמשהו נשמע יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי, לרוב הוא לא יהיה אמיתי.

אין מתנות חינם ואין מתנות שעבורן יש לתת פרטי בנק או כרטיס אשראי.

משפטים שצריכים להדליק נורה אדומה:

  • הצעה בלעדית
  • עכשיו או אף פעם
  • זכית ב... אבל אתה צריך לשלם דמי משלוח או לשלם "דמי חבר"
  • כדי לקבל את ההטבה, או המתנה, יש לתת פרטי בנק או פרטי כרטיס אשראי
  • את/ה לא יכול/ה להרשות לעצמך לפספס
  • לא צריך לחפש אותנו, אנחנו חברה ידועה
  • אין אפשרות להתייעץ ולחזור אלינו, ההצעה תקפה לעכשיו
  • זו הזדמנות של פעם בחיים

לא לשלם על פרסים או לתת פרטים מזהים ובוודאי לא פרטי חשבון בנק או כרטיסי אשראי בתמורה להבטחה של פרסים, הטבות או מתנות.

להתייעץ לפני כל עסקה.


ברשת כמו בעולם הווירטואלי יש לא מעט ניסיונות הונאה 

כשדגים את הארנק ברשת הווירטואלית

הרשת הפכה לעוד ממד לביצוע הונאות ולא מעט אנשים נופלים בהן, לכן חשוב להזכיר להורה:

  • לא לשלוח בדוא"ל נתונים אישיים, למשל מספרי חשבון, מספרי כרטיסי אשראי או מספרי זיהוי אישיים.
  • לא להיכנס לקישורים שמגיעים ב-SMS ובהודעות דואל (אימייל) כשהמקור אינו ברור, הודעות בשפה עילגת ושגיאות כתיב, בעלות מסר מלחיץ, או כאלה שדורשות מכם פרטים כמענה הן לרוב ניסיון הונאה.
  • לא להוריד קבצים, או לפתוח קבצים מצורפים, או ללחוץ על קישורי דואר אלקטרוני מאנשים או חברות שאינך מכיר.
  • לא לענות להודעות דחופות שנראה כאילו שהן מחברה לגיטימית, זה לרוב כיסוי להונאה. יש לחשוד עוד יותר בעיקר כאשר מצורפת בקשה לאימות פרטים עם לינק לאתר לרוב עם כתובת לא מזוהה.
  • תמיד להתנתק מסודרת מאתרים או אפליקציות
  • לדאוג לסיסמאות חזקות ולדאוג לרשימת סיסמאות מעודכנת עם עותק גם לבן המשפחה המטפל

פייסבוק והרשתות החברתיות:

אמנם אפליקציות אלה נועדו לשמור על קשר ולקרב רחוקים, למרות יתרונותיה יש בה לא מעט חסרונות ובראש ובראשונה העובדה שאנחנו מזרימים אליה במודע ושלא במודע המון פרטים, לכן יש לשים לב להגדרות הפרטיות ולבדוק כל כמה חודשים מחדש וגם להזכיר להורה:

  • לא להסכים לכל הצעת חברות
  • לא ללחוץ על כל לינק
  • לא לחלוק את המיקום הגיאוגרפי
  • להימנע מללחוץ על פרסומות
  • לא להעביר פרטים אישיים, גם לא בערוצי תקשורת פרטיים

מה בן המשפחה יכול לעשות?

המודעות לנושא חשובה ולכן חשוב לזכור שניתן וצריך לדבר. לכן מומלץ אחת לתקופה להזכיר את הנושא ובדרך אגב גם לשאול אם במקרה ההורה מקבל טלפונים עם הצעות לעסקאות או מתנות וכדומה.

אדם מבוגר שנמצא תחת לחץ או חש מבוכה כתוצאה ממעשה הונאה עשוי להיפתח ולדבר אם הנושא מוצג כבעיות הונאה כלליות ולא כדבר שעשוי להיות באשמתו או באחריותו. אם גיליתם עסקה כזו או חשד לעסקה כזו מוטב לברר כמה שיותר פרטים, לפנות לייעוץ, להפסיק את העסקה בפניה לחברת כרטיסי האשראי או הבנק, ולפנות למועצה לצרכנות, לרשות להגנת הצרכן ואף למשטרה אם יש חשד לפלילים.

בשגרה מוטב גם:

  • לבדוק באופן קבוע, אחת לתקופה, את חשבונות הבנק וחיובי כרטיסי האשראי, ובעיקר לבחון עסקאות או הוצאות לא מזוהות, או חשודות
  • לעבור על האפליקציות וההודעות בסלולארי, עדיף יחד עם ההורה ולמחוק מה שנראה חשוד
  • להגביל את כרטיס האשראי עבור רכישות מקוונות (אונליין) ולבצע קניות רק באתרים מוכרים
  • להתקין תוכנת אבטחה במחשב
  • להזכיר את הכללים הבסיסיים לזהירות

במקרה הצורך מומלץ להתייעץ עם עורך דין כדי לבחון את המקרה מבחינה משפטית, בין היתר בזכות ההגנה שמציע החוק להגנת הצרכן בישראל. היום יש הרבה יותר מודעות לפשיעה כלכלית נגד האוכלוסייה המבוגרת ואף נעשים ניסיונות לתגבר את החקיקה, האכיפה והענישה בנושא. 

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו  איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא

למעבר לכל הכתבות והמאמרים