ככה זה מרגיש כשיש אסטמה

כל מי שיש לו אסטמה חווה תסמינים בצורה שונה. כדי לעזור למי שאין לו אסטמה להבין איך זה מרגיש בעצם, ביקשתי מחברים החיים עם אסטמה להציע דרכים יצירתיות לתאר את זה.

לאנשים רבים יש מטפורות, דימויים או השוואות אחרות כדי לתאר את האופן שבו הם חווים אסטמה. עוד לא מצאתי את המילים לתיאור האסטמה שלי, מאידך.

בשבילי, התפרצויות האסטמה שלי מתרחשות לאט ולא ב-"מתקפה" פתאומית של לחץ בחזה. ההתקפות המתחילות בחריפות מתרחשות יותר כאשר אני מתאמן. בעת התפרצות אסטמה, אני ארגיש קוצר נשימה מתגבר, שיעול ולחץ מסוים בחזה. התסמינים שלי לרוב מחמירים במשך הימים הבאים.

כל מי שיש לו אסטמה חווה תסמינים בצורה שונה. כדי לעזור למי שאין לו אסטמה להבין איך זה מרגיש בעצם, ביקשתי מחברים החיים עם אסטמה להציע דרכים יצירתיות לתאר את זה.

להלן מבחר של התגובות האלו, עם התמקדות בתיאורים גופניים שמישהו בלי אסטמה יכול לדמיין.

איך מרגישה אסטמה: מתוך הקהילה

כאשר שאלתי את השאלה הזו בפייסבוק, ציפיתי שמעט חברים יגיבו. מנגד, קיבלתי כל כך הרבה תגובות - לחברים שלי יש ראש הרבה יותר יצירתי משלי!

התגובה הראשונה מחבר שלי, רוס, כאן בויניפג, הייתה קצרה ופשוטה: "זה מרגיש כאילו גורילה במשקל 225 קילו יושבת לי על החזה. … לפעמים אני מתעורר בבוקר וקשה לי לנשום, אז זו מטלה רק לצאת מהמיטה."

עם קצת יותר תמציתיות, שיין מפנסילבניה אמר שזה מרגיש כמו "אש וכותנה בריאות שלי."

איימי, שגרה בצפון מניטובה, אמרה: "הגב העליון שלי מתחיל לגרד בין השכמות תוך כדי שהשיעול שלי הופך יותר תכוף ולוחץ… היווה עבורי סימן לאסטמה מאז גיל שלוש!"

רוב מקיצ'נר, אונטריו, כתב את התיאור הבא: "זה מתחיל בתחושה שאני בחדר ממש צפוף עם הרבה חתיכות אבק באוויר. כל פעם שאני שואף פנימה, יש תחושה שהחומר הרע נודד עמוק יותר לתוך הריאות ולא עוזר להשתעל החוצה. עליך להמשיך לנשום כמובן, כי אתה צריך חמצן, אבל הנשימות האלו הן לא עמוקות כמו שאתה יודע שאפשר. זה כמו להיות חסר יכולת למצוא מקור של אוויר צח עד אשר תרופת ההצלה מרגיעה את השרירים כדי לאפשר לאוויר להיכנס עמוק יותר."

ג'ולס ממלבורן, אוסטרליה, אומרת: "זה מרגיש כאילו מישהו [הניח] מחוך או בגד מהדק המלא באבנים כבדות מסביב לחזה שלי ומהדק אותו לאט לאט."

קורטני הלכה על הדוגמה הקלסית הזו: "כשהייתי ילדה, נהגתי לספר לחברים שלי שזה כמו לנסות [לנשום] דרך קש."

לבסוף, שרה ממסצ'וסטס - אשר חוותה התפרצות תסמין של אסטמה כשהיא כתבה לי - חילקה את ההתפרצויות שלה לשתי קטגוריות.

"יש את אלו שמגיעות במהרה ואני כנראה יודעת את הטריגר שגרם לזה. עם רבות מאלו אפשר להתמודד במהרה באמצעות המשאף שלי הפועל במהירות." היא כותבת שהשימוש בתרופות אחזקה הפחיתו את ההתפרצויות מאותם הסוגים עבורה, שהן תחושה פתאומי של חוסר יכולת לנשום.

"אלו מרגישות לרוב כאילו מישהו עטף את החזה שלי ברצועת גומי ענקית. … אפילו התגובה שלי לאוויר קר השתנתה מטריגר, אל התפרצות ארוכה ועד [לתחושה] שהריאות שלי צועקות עליי."

מצד שני, יש התפרצויות ארוכות יותר, שהן "לרוב מתחילות בגלל בעיית צינון או אלרגיה." זה סוג ההתפרצות ששרה חוותה בזמן שהיא כתבה לי. "התפרצות ארוכת-טווח מרגישה כאילו מישהו יושב לי על החזה. אני לא מצליחה לשאוף פנימה כמו שצריך. כל כמה דקות יש שיעול נוקב שמרעיד אותי עד העצם. חלק מעוויתות השיעול הן קצרות, אבל יש כמה שמרגישות כאילו הן לא יגמרו אף פעם."

מציאת תיאור יצירתי משלי

הייתי רוצה לומר שאסטמה מרגישה בדיוק כאילו רצת עכשיו מירוץ, מינוס החלק של הריצה במירוץ. התיאור הזה לא בדיוק מתאים, עם זאת, כי הנשימה שלי הופכת לשטחית יותר, גם כן. כאשר אנשים שאין להם אסטמה חשים קוצר נשימה, אני לא מאמין שהם חווים את אותה תחושת לחץ הנלווית לקוצר נשימה זמני לאחר מאמץ שחווים אלו מאיתנו עם כיווץ דרכי הנשימה הנגרם על ידי מאמץ.

במצבי התפרצות שכאלה, אני לרוב מרגיש לחץ בשרירים של הגב העליון שלי, בנוסף, כך שזה כפול מהמרכיבים שלאחר האימון רק ללא תועלות של ממש מהאימון.

התיאור הכי טוב שיש לי מגיע למעשה מחבר שלי, סטפן, לגבי התסמין של "לכידת אוויר." קח נשימה ואז תוציא מחצית מתכולת הריאות שלך ותחזור על כך. זה כאילו האוויר "נתקע", ולעיתים, זה כולל המון המתנה שזה יעבור. אפילו שאני נוטל תרופה שמסייעת להקל זאת, זה עלול לפעמים להימשך ימים.

התיאור הזה לא תמיד מתאים, אבל הוא מתאים להרבה מצבים שבהם יש לי קוצר נשימה למשך שעות או ימים בכל פעם. זה משחק המתנה מרושע עד שההתפרצות לבסוף חולפת, כמו להרגיש אוויר קר וצונן אחרי ימים של לחות מעייפת. זה מספיק גרוע כשאתה יושב ללא תזוזה, אבל אפילו גרוע יותר כשאתה צריך לזוז כדי לעשות משהו.

הפואנטה

תיאור של אסטמה, בדרכים שיהיה קל יותר לדמיין עבור אנשים בלי אסטמה, יכול לסייע לשבור את הסטיגמה ולהגביר את המודעות למה שאנחנו חווים על בסיס יומיומי. יום אחד, אני אמצא דרך לתאר את תסמיני האסטמה שלי כמו שהחברים שלי עשו. בינתיים, זו עדיין תעלומה - אפילו עבורי.