בבוקר היא שומעת טל ואביעד בפקקים, בצהריים היא בשיחות עם ארה"ב על תהליכים חדשים ובערב מסיעה את הילדים לג'ודו ורצה לשיעור TRX: יום בחייה של רינת ליפשיץ שובלי, מנהלת צוות בטבע
כשרינת ליפשיץ שובלי (32) סיימה תואר שני ברוקחות, היא החלה מיד לעבוד בטבע.
היום, 6 שנים אחרי, היא מנהלת צוות ביחידת הפרמקוויג'ילנס העוסקת בניטור תופעות לוואי של תרופות. "זה תפקיד מאתגר ומרתק, שמוכיח שמדעים פותחים בפנייך אינסוף אפשרויות", היא אומרת. היום שלה כולל רצף של ישיבות בעבודה, ואחר כך משמרת שנייה בבית בהוד השרון, עם הילדים שחר (5) דניאל (3) ועוד אחד שבדרך. זאת עד שבן זוגה עמי, רופא צבאי, מגיע הביתה ומצטרף למשמרת. "זה לא קל אבל הסיפוק גדול, במיוחד כי אני מצליחה לשלב בין זמן אמיתי עם הילדים לבין העבודה", היא אומרת. "הימים פשוט טסים לי". כך היא מתארת יום שגרתי בחייה.
06:00 אני קמה עם אנרגיות ומרץ. עמי הוא זה שמסיע את הילדים לגן, אבל קשה לו בבוקר יותר ממני אז אני עוזרת לו לארגן אותם. לרוב זה הולך חלק, אבל פתאום אחד הילדים יכול להחליט שהוא רוצה לשחק במקום להתלבש. גם עם זה אנחנו יודעים להתמודד.
08:00-07:15 באוטו, בדרך לעבודה. המחלקה שלי נמצאת באתר של טבע בפתח תקווה. אי אפשר לנצח את הפקקים. בינתיים, טל ואביעד ברדיו מנעימים את זמני.
08:00 הגעתי. עוברת על מיילים תוך כדי הקפה הראשון שלי. אני מנהלת צוות גלובלי של שבעה אנשים. הצוות אחראי על כל המערכות הממוחשבות שמשמשות לאיסוף נתונים ולדיווח על תופעות לוואי של התרופות של טבע – אלה שקיימות בשוק ואלה שבפיתוח.
09:00 ישיבת הנהלה בראשות אורית שטרן-ממן, מנהלת בכירה של המחלקות לעיבוד נתונים הממוקמות בישראל, גרמניה וארה"ב.
10:00 עוד שתי ישיבות ברצף: הראשונה על יישום דרישה מסוימת של הרשות האירופית לתרופות. השניה היא ישיבה שבועית שאני עורכת עם כל אחד מאנשי הצוות שלי בנפרד. מאז נכנסתי לתפקיד למדתי שאני יכולה לסמוך על הידע והמקצועיות של הצוות שלי, וקצת לשחרר שליטה.
12:00 ארוחת צהריים בחדר האוכל עם המנהלת שלי ועם עוד חברים מהיחידה. כרגיל, אנחנו מדברים על הילדים. האוכל ממש סבבה. מנה מועדפת: חזה עוף.
12:30 עכשיו זו ישיבה שלי עם עצמי. אני מובילה קבוצת אנשים ביחידה שאחראית על מיתוג היחידה בתוך טבע, על מנת שיכירו אותנו טוב יותר במחלקות אחרות. אז אני מכינה חומר לישיבה בנושא. אחר כך פגישה עם כל אנשי הצוות בה גם האנשים מארה"ב וגרמניה משתתפים.
16:30 יוצאת לגנים של הילדים לאסוף אותם ואת בן אחותי, יהונתן, לחוג ג'ודו. גם דניאל, הקטן, משתתף. במקור הוא היה אמור רק לשבת ולצפות, אבל הוא פשוט הוריד את הנעליים ונכנס לזירה. המדריך אישר לו להמשיך.
18:00 אחותי ואני לוקחות את הילדים אליי הביתה. הם משחקים כדורגל בחצר, ואחרי זה כולנו מתיישבים לארוחת ערב וחולקים חוויות ממהלך היום. הצלחתי לשכנע את הילדים לאהוב דייסת שיבולת שועל. הטריק: הם מונו כאחראים להוספת כפית דבש למעדן.
19:30 הילדים במקלחת. אני מנצלת את הזמן בשביל להפעיל את מכונת הכביסה. זו הזדמנות שאסור להחמיץ. בינתיים עמי מגיע, והוא משכיב את הילדים וקורא להם סיפור.
20:30 זה הזמן שלי לדבר עם בן זוגי על החיים עצמם, ובמקביל להספיק עוד כמה סידורים בבית כמו למשל לארגן את המטבח. לאחרונה קרה משהו משמח: התחלתי להתאמן באימוני TRX בסטודיו ליד הבית. הלוואי שאצליח להתמיד.
22:00 עד שהשינה תכריע אותי, אני עוברת על מיילים הנוגעים לעבודה, כאלו שהגיעו מאז אחרי הצהריים, וכותבת סיכום ישיבה כי מחר לא יהיה זמן...
יש לי פנטזיה לחזור לצייר על עץ, כמו פעם, אבל רוב הסיכויים שזה יקרה רק בפנסיה.
