שוקלים הכנסת מטפל זר הביתה? 5 הצעדים שיש להכיר

Getty Images: LPETTET

מתי יודעים שהגיע הזמן להעסיק מטפל זר? איך מכינים את ההורים? למה אתם זכאים? כל מה שחייבים לדעת ב-5 צעדים חיוניים שחשוב לדעת ולהתכונן אליהם

הכנסת מטפל זר לביתנו הוא ארוע משמעותי המלווה בחששות ועבור משפחות רבות מדובר בשינוי "סדרי עולם" והרגלים ישנים. בראש ובראשונה, מושפע מכך המטופל, אך גם עבור בני הזוג ויתר בני המשפחה מדובר בערעור המבנה המשפחתי המוכר, פגיעה בפרטיות, דילמות וחובות לצד זכויות.

הכנסת מטפל זר לבית הורינו היא בעצם ההכרה בכך שאמא או אבא איבדו את עצמאותם. אך בד בבד, הכנסת עזרה הביתה היא הדרך להשיב למטופל חלק מהעצמאות שאבדה לו ממילא.

צעד ראשון – מתי אדע שהגיע העת להכניס עזרה

זו יכולה להיות הדרדרות מתמשכת או ארוע רפואי פתאומי, אבל התוצאה היא חוסר יכולת תפקודית של הורי בפעולות יום יום שגרתיות ובסיסיות, והם חשים שהם זקוקים לליווי צמוד בהשגחה וטיפול.

מדובר בעבודה לכל דבר ועניין הדורשת מסירות על פני שעות רבות לאורך היממה. זו כבר משימה שאנו כבני משפחה נתקשה לקחת על עצמנו לבד, בנוסף להיותנו בעלי משפחות וקריירה. גם אתם וגם הוריכם זקוקים כעת לעזרה מקצועית. הכנסתו של מטפל זר לבית הורינו נועדה בראש ובראשונה להעניק להם טיפול איכותי ורציף, אך גם להקל עלינו ולאפשר לנו כבני משפחה מטפלים לא לזנוח את חיינו.

הצורך בעזרה 24 שעות מתעורר כאשר קשיש הופך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת. מצב זה עלול להתרחש במקרים הבאים:

  • מצב רפואי פתאומי כתוצאה מתאונה, חבלה חמורה, או אירוע מוחי וכדומה וכתוצאה מכך  הקשיש תלוי לחלוטין בעזרה בכל התחומים
  • הידרדרות תפקודית מתמשכת לדוגמה בעקבות מחלה אונקולוגית או ניוונית קשה
  • הידרדרות קוגניטיבית כתוצאה ממחלות דמנציה המונעות מהקשיש לדאוג לעצמו

כל אלה ועוד עלולים להפוך את הורינו לסיעודיים, והמצב החדש והמורכב מעניק להם ולכם זכויות שילוו אתכם בתקופה זו, עליהן נפרט בהמשך. 

 צעד שני – איך מכינים את ההורים להכנסת אדם זר לביתם  

אתם לא הראשונים ולא האחרונים שחווים את הדילמה בהכנסת עובד זר הביתה. רבים בוחרים לדחות את הקץ, אך לכך עלולות להיות השלכות אישיות, לכם ולהוריכם. ממשו את זכאותם לעזרה מקצועית.

החששות מפני הכנסת עובד זר הביתה משותפים לכל בני המשפחה. המטופל עצמו, כמובן, אך לא פחות מכך לבני זוגם ולנו כילדיהם. אובדן העצמאות, החשש "להישכח" על ידי בני המשפחה, החשש מהעלויות הכרוכות והחשש מפני פגיעה בביטחון האישי הם רק דוגמאות לחששות המלווים את הורינו הקשישים.

אז מה עושים? מסבירים, משתפים ומדברים.

ככל שהדבר מתאפשר חשוב להעלות את הנושא לשיחה משותפת לפני שמגיעים למצב של "אין ברירה" ו"מצב חרום". חשוב להתלבט ביחד, להקשיב ולהתחשב בדעתם של הורינו  ולנסות להגיע להשלמה עם הכנסת עזרה הביתה שתשפר את איכות חייהם וחייכם.

בשעה שאתם משקפים להוריכם את המציאות כפי שאתם רואים אותה מהצד, הם ישתפו אתכם בחששות וההתלבטויות שלהם. החששות הרי מובנים ומוכרים והם נחלת כלל המטופלים, אך יש  פתרונות שיפיגו את החששות ויעניקו להם את תחושת הביטחון החסרה להם.

  • שתפו אתכם בקשיים שלכם בטיפול היומיומי
  • שתפו אותם בניסיונם של משפחות אחרות הנעזרות במטפל זר
  • אפשרו להם לבחור את המטפל
  • היו נוכחים ופעילים בתהליך הבחירה במטפל, תווכו ביניהם במקרה הצורך
  • העבירו להורה ולמטפל הזר מסר ברור בו אתם נשארים מעורבים מעודכנים וכי אין בהכנסתו של עובד זר הסרת אחריות ומעורבות
  • במקרים בהם ההורים עומדים על סירובם, יש להמשיך ולחדד באוזניהם את קשיי היום יום שלכם ושלהם ואת היתרונות הרבים בנוכחות של עובד זר ומסור בביתם
  • הפגישו את הוריכם עם הורים אחרים הנעזרים במטפל זר בצורה מוצלחת וחיובית

צעד שלישי - אבא השתכנע, אמא מסכימה - מי זכאי להעסיק מטפל זר?

אדם זכאי להעסיק מטפל זר, אם הוא הגיע לגיל פרישה (67 לגבר ו-62 לאישה) ומתגורר בקהילה, כולל בדיור מוגן, אך לא במוסד, ועונה על אחד מהתנאים הבאים:

 בבדיקה להערכת תלות הוא צבר את הניקוד הבא : (לינק לפרק הערכת תלות)

  • 4.5 נקודות תלות (ADL)
  • 4 נקודות זכות בתוספת נקודת זכות אחת הניתנת לו כאדם בודד
  • 0.5 נקודות זכות בסעיף "השגחה" בתוספת נקודת זכות אחת הניתנת לו כאדם בודד
  • החלטת ערר של המוסד לביטוח לאומי הקובעת זכאות לגמלת סיעוד בשיעור של 168% ו- 150% או בשיעורים מופחתים עקב הכנסות של  84% ו- 75%, גם ללא מבחן תלות
  • קשיש מעל גיל 90 אם הבדיקה הגריאטרית מצאה כי הוא זקוק לסיוע תפקודי
הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק



צעד רביעי – הערכת תלות של הביטוח הלאומי

הבדיקה מבוצעת בכדי לקבוע את זכאותו של אדם המבקש גמלת סיעוד או היתר להעסקת מטפל זר למי שאינו זכאי לגמלת סיעוד. הבדיקה מתבצעת ע"י אנשי מקצוע מטעם המוסד לביטוח לאומי בביתו של הקשיש במטרה לבדוק את רמת תפקודו ומסוגלותו של הקשיש בביצוע פעולות שגרתיות ויומיומיות כמו אכילה, רחצה, לבוש, ניידות ושליטה על סוגרים. בין היתר, נבדקת גם הפגיעה בכושר השיפוט של מבוגרים כתוצאה ממחלות דמנציה.

כבן משפחה מטפל מומלץ להיות נוכח בבדיקה ביחד עם הוריך. הבודקים הם אחים או אחיות מטעם הביטוח הלאומי ותפקידם להעריך את מסוגלותו של הקשיש על סמך התבוננות בהתנהלותו בבית בביצוע המטלות השונות. המעמד עלול להיות לא נעים למטופל ולבני המשפחה, אך זוהי הדרך המקצועית והמקובלת לבחון את מצבו של הקשיש ומצאי ההערכה חשובים לצורך קבלת ההיתר.

מומלץ להכין את הקשיש לביקור נציגי הביטוח הלאומי לצורך ביצוע ההערכה התפקודית. מאחר והמעריכים יבקשו לבדוק את מסוגלותו של הקשיש בביצוע פעולות שונות, הדבר נתפס כחדירה לפרטיותו ועלולה להיגרם מבוכה. על הקשיש לנסות ולפעול בטבעיות ולתאר את הקשיים הניצבים בפניו בחיי היום יום. אין מקום להתנהגות קיצונית, לכאן או לכאן. אין צורך להגזים ולהחמיר את המצב הקיים כמו שאין זה הזמן להרשים את הבודקים ע"י מאמץ עילאי בכדי "להצליח במבחן".

ההערכה בודקת את עצמאותו של אדם בפעולות הבאות: יכולת להתרחץ לבד, שליטה על סוגרים, יכולת להתנייד בתוך הבית, יכולת לחמם להגיש ולאכול לבד, יכולת ללבוש פרטי לבוש שונים, כשירות קוגניטיבית.

אמא שלי משתחררת בקרוב מבית חולים, האם ניתן לקבל היתר מהיר להעסקת מטפל זר?

חשוב לדעת שגם היתר בהליך "מהיר" עשוי להימשך מספר שבועות. לכן, מומלץ להתחיל בתהליך מרגע שברור כי מצבו של ההורה יחייב השגחה צמודה גם בביתו וניתן להעריך את מועד השחרור מבית החולים. בכדי לייעל את ההליך הבירוקרטי מומלץ לערב את העו"ס בבית החולים הבקיא בתהליכים אלה. חשוב לזכור כי תוקפו של ההיתר להעסקת עובד זר בהליך מהיר הוא שלושה חודשים בלבד. במהלך תקופה זו, כדאי לפעול להנפקת היתר קבוע, שיתקבל אם יעמוד המטופל בתנאים המחייבים העסקת מטפל זר על בסיס קבוע ולאורך תקופה ממושכת.

רשות האוכלוסין וההגירה היא הגוף האחראי על מתן היתרים להעסקת עובדים זרים. את הבקשה בצירוף המסמכים הבאים יש לשלוח בטופס ייעודי של רשות האוכלוסין וההגירה. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

  • מכתב רפואי מבית החולים בו מודגש כי המטופל זקוק לרצף טיפולי והשגחה בביתו בכל שעות היממה
  • מכתב מלווה של העובד הסוציאלי בבית החולים
  • ציון מועד השחרור המשוער של המטופל מבית החולים
  • תשלום אגרה להעסקת עובד זר

המטפלים הזרים שיימצאו מתאימים לטפל בהוריך יילקחו ממאגר המטפלים הזרים השוהים בישראל.

צעד חמישי – קיבלנו היתר להסקת מטפל זר, במה זה כרוך?

הכנסת מטפל זר לבית הוריכם הופכת אותם למעסיקים על פי חוק והדבר מחייב אותם בהקפדה על שמירת זכויותיו של העובד, רווחתו ותנאי המחייה שלו.

חמשת הצעדים הראשונים בהעסקת עובד זר:

  • קבלת היתר להעסקת המטפל הזר
  • היערכות כלכלית לתקופה ממושכת
  • הכנת הבית להכנסת דייר קבע
  • גיוס המטפל הזר באמצעות לשכה פרטית / תאגיד
  • מעורבות בטיפול ובמערכת היחסים בין המטופל והמטפל הזר

להכנסת מטפל זר לבית הוריכם המבוגרים יהיו השלכות בטווח הזמן המידי והארוך. כולנו מקווים כי העובד ירגיש בנוח בבית ההורים וינהג בהם בכבוד והערכה. כדי שתנאים אלה יתממשו גם עלינו מוטלת האחריות לגרום לעובד להרגיש רצוי ולנהוג בו בכבוד והערכה. 

למעשה, מהרגע הראשון בו נכנס מטפל זר הביתה - מופר האיזון. אדם זר, משתמש במתקני הבית כדייר נוסף וקבוע והפרטיות לה היו מורגלים הורינו, נפגעת. ומן העבר השני, רק נוכחות אינטימית ואינטנסיבית של העובד הזר בבית הורינו תאפשר לו ללמוד להכיר אותם ולטפל בהם בצורה הטובה ביותר.

חשוב לזכור, כי קשיי הקליטה אינם רק נחלתם של ההורה המבוגר ובני משפחתו. גם העובד הזר חווה קשיים עם כניסתו לסביבה זרה ובלתי מוכרת בה עליו לתפקד בצורה הטובה ביותר ובמהירות. בין המטפל למטופלים ובני משפחותיהם נרקם לעיתים קשר רגשי עמוק ונוצרים יחסי קרבה, תלות, וחיבה הדדיים.

איך מממנים את ההעסקה של העובד הזר?

מימון העסקתו של מטפל זר חל במלואו על בעל ההיתר, או ניתן בחלקו באמצעות גמלת סיעוד.


אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

איך להתמודד עם תפקיד בן המשפחה המטפל כאשר הקשר שלילי?

איך להתמודד עם תפקיד בן המשפחה המטפל כאשר הקשר שלילי?

עזרה סוציאלית: הסיוע שיותר מדי בני משפחה מטפלים לא מכירים

עזרה סוציאלית: הסיוע שיותר מדי בני משפחה מטפלים לא מכירים

למה מתכוונים במושג "פעילות גופנית" בזקנה ומה חשוב שבני המשפחה המטפלים ידעו?

למה מתכוונים במושג "פעילות גופנית" בזקנה ומה חשוב שבני המשפחה המטפלים ידעו?

7 דרכים לייצר קשר טוב עם צוות בית האבות

7 דרכים לייצר קשר טוב עם צוות בית האבות

על חשיבות ההיגיינה בגיל השלישי

על חשיבות ההיגיינה בגיל השלישי

בריחת שתן אצל קשישים – מה חשוב שבן המשפחה המטפל ידע?

בריחת שתן אצל קשישים – מה חשוב שבן המשפחה המטפל ידע?

על שינויי טעם וריח בגיל המבוגר

על שינויי טעם וריח בגיל המבוגר

טיפול פליאטיבי – מה זה בעצם אומר?

טיפול פליאטיבי – מה זה בעצם אומר?

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

אנחנו מחכים לכם, הקליקו כאן