הכישורים החיוניים לבן המשפחה המטפל: תקשורת, אמפטיה וסבלנות

חמלה שנובעת מהבנת נקודת המבט של המטופל, מסייעת לבן המשפחה המטפל בתפקודו
(צילום: getty images by Jasmin Merdan)

טיפול בבן משפחה לרוב מגיע ללא הכנה מראש ומביא איתו לא מעט אחריות ואתגרים. בין אם בן המשפחה עצמאי ובין אם לאו, כדאי להכיר את שלושת הכישורים שיסייעו במילוי התפקיד והבשורה הטובה היא שהם ניתנים לתרגול ורכישה

בני משפחה מטפלים מעצם תפקידם מאופיינים בעובדה שהם שמים את צרכיהם של יקיריהם לפני הצרכים שלהם, על מנת לדאוג לשלומם ואיכות חייהם. זו עובדה שמוצאת את ביטויה יום-יום, עם זאת כשהיא נאמרת כך היא עשויה להישמע מעט שלילית, אולם אם נשתמש במילים אחרות היא יכולה להישמע הרבה יותר מתגמלת וחיובית. למשל, אם נתייחס למשמעות תפקיד בן המשפחה המטפל כמעשה שנועד להיטיב את חייו של בן המשפחה, להקל עליו ולסייע, יש בכך הרבה יותר אופטימיות וסיפוק. זאת אומרת שהצורה בה נתייחס לתפקיד היא בעלת משמעות אדירה ליכולת שלנו לבצע אותו על הצד המיטיב ביותר.

אבל מעבר לאופן שבו בן המשפחה בוחר לראות את התפקיד, שבהחלט יכול להשפיע על האופן בו נתפסת תקופת הטיפול, בין אם ארוכה או קצרה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבן המשפחה המטפל נמצא בתקופה מורכבת ורק חשיבה חיובית איננה מספיקה. מעבר לצורך בכמה שיותר מידע, עזרה מבני משפחה אחרים, חברים ושכנים, תמיכה ושיתוף באמצעות קהילות וירטואליות או מפגשים, שהם כולם סיוע חיצוני, יש חשיבות גם לכישורים אישיים שמסייעים בביצוע התפקיד. 

בן המשפחה המטפל הוא האדם שמכיר את המטופל ומרגיש אותו טוב יותר מכל אחד אחר בדרך כלל, הוא ערני לכל ניואנס ולכן ליכולות שלו חשיבות רבה. בעוד לידע מקצועי, כמו ידע רפואי, יכולת טיפול בסימפטומים, או ידע פרמקולוגי, יש חשיבות רבה, לבן המשפחה המטפל יש לא מעט דרכים להבין, להכיר ולסייע לבן המשפחה המטפל בזכות שלושה כישורים חשובים ובסיסיים – תקשורת, חמלה וסבלנות. אי אפשר להגזים בחשיבותם של שלושת הכישורים האלה, שאינם רק אנושיים, אלא ביכולתם לשפר מהותית את חיי בן המשפחה.

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק



תקשורת אפקטיבית יכולה אפילו להציל חיים (צילום: getty images by Dean Mitchell)


תקשורת טובה כבסיס חיוני לאיכות חיים

תקשורת אפקטיבית היא אבן הפינה של הטיפול בבן המשפחה, בעוד הגורמים המטפלים עשויים להיות מאוד תקשורתיים, לבן המשפחה המטפל יש יכולת לראות הרבה מעבר למילים, לזהות שינוי בהתנהגות, קושי, תחושת כאב ובמקרים בהם קשה להבין את בן המשפחה, הם ממש משמשים לו כפה. תקשורת טובה מסייעת בשגרת היום-יום וגם מול קשיים, שלעיתים מתעוררים כמו התנגדות לשתף פעולה. תקשורת טובה היא גם סימן לקשר טוב ומיטיב ועבור המטופל זה אומר שיש מי שאפשר לדבר איתו ולהיעזר בו וזה המון, גם ברמה הפרקטית, אבל לא פחות הרגשית.

תקשורת טובה חיונית לא רק פנימית, בקשר בין בן-המשפחה המטפל ליקירו, אלא גם חיצונית. למשל, לקשר בין בני המשפחה, בעיקר אלה שמסייעים לטיפול. היכולת לדבר על מה שקורה חיונית כדי שכולם יהיו עם היד על הדופק. היא לא פחות חשובה בקשר מול הרופא המטפל ושאר אנשי הצוות הרפואי שבן המשפחה פוגש במסגרת הטיפול. תקשורת טובה מאפשרת להעביר את כל המידע הנחוץ, לתווך את המצב ובכך לסייע מהותית לאיכות הטיפול.

תקשורת איננה רק היכולת לדבר באופן שמוריד אנטגוניזם ומחבר בין אנשים, היא גם היכולת להקשיב. בכל מצב, גם במקרים של דמנציה מתקדמת, היכולת לדבר, להסביר ולהקשיב לפני כל קבלת החלטות, מסייעת גם בקבלת החלטות וגם בהורדת מפלס ההתנגדות ככל וישנה. להקשבה ולקשר יש חשיבות עצומה בחיזוק הקשר וביכולת לפעול לטובת בן המשפחה המטופל.

תקשורת איננה דבר סטטי, היא מתפתחת, וככל שהמודעות של בן המשפחה המטפל לחשיבות התקשורת גוברת, כך גם גדלה רגישותו והיכולת לשנות דפוסי פעולה. זו תכונה חיונית ביותר בתפקיד בן המשפחה המטפל, בעיקר משום שהמצב אינו סטגנטי, כלל ועיקר, להפך הוא דורש לא מעט שינויים והסתגלות. ליכולת לתקשר, גם את הקושי, יש אפקט מרגיע, ולא פעם היכולת לדייק מסייעת באבחון, בטיפול ולאפשרות לשפר את איכות החיים של המטופל, ולמעשה, גם את זו של המטפל. ללמוד לדבר בהתאם ליכולת של בן המשפחה, לשמור על טון נמוך ורגוע, להיות סבלני, ללמוד לשאול שאלות מדויקות במקום שאלות פתוחות, להשתמש במשפטים פשוטים, לדבר לאט יותר – כל אלה יכולות שברגע שהן נמצאות במודעות ניתן לשפר ולשכלל אותן.

אמפטיה והבנה מייצרות תשומת לב מלאה, מגע ורוך – כולן חיוניות למילוי התפקיד (צילום: getty images by FrediFroese)

 

אמפטיה היא רגש אנושי בסיסי ויש לה כוח לייצר שינוי

בין אם נטילת התפקיד נעשתה במודע ובין אם נעשתה משום שכך התגלגלו הדברים, היכולת לסייע ולטפל באדם אחר היא חוויה מעצימה וייחודית, למרות שהיא כמובן מורכבת ומאתגרת. היכולת לחוש אמפתיה היא טבעית ומאפשרת לנו להזדהות עם רגשותיו של אחר. עבור בן משפחה מטפל זהו כלי חיוני ביותר - בעוד תקשורת מאפשרת להבין את המצב, אמפתיה מאפשרת לגשר בין הצורך למצב מתוך נקודת מבט שכוללת את הקושי כפי שהוא בעיני בן המשפחה. לכן שימוש באמפתיה מסייע במילוי תפקיד בן המשפחה המטפל ובעיקר משפר את היכולת לדאוג, לראות ולהרגיש. זה כלי חשוב עבור בן המשפחה המטפל, שלא רק מקל על המשימות, אלא גם משפר את איכות החיים של המטופל.

אמפתיה מסייעת לבן המשפחה המטפל להבין כיצד נתפס המצב אצל בן המשפחה המטופל ולהתאים את מילותיו, מעשיו או החלטותיו באופן שמותאם לבן המשפחה. זה מאפשר למטפל להביע, להרגיש ולהיות רגיש יותר לצרכים של יקירו וזה גם מסייע לא מעט בשמירת וחיזוק מערכת היחסים והאמון, שהם הבסיס לטיפול טוב ומיטיב.

סבלנות – זה מחזיר את עצמו לאורך זמן

נכס נוסף שאפשר לשכלל לטובת הטיפול הוא סבלנות, זה חשוב בכל מערכת יחסים ועוד יותר במצבים בהם בני משפחה אהובים מאבדים את עצמאותם. לכל אורך תקופת הטיפול ועוד יותר בתקופות של משבר או החרפה, היכולת למצוא סבלנות יקרה מפז. סבלנות היא למעשה הכלה אבל גם מאפשרת התאמה למצב – למשל בפעמים שיש לדבר לאט יותר, לחזור על דברים או להאט קצב פעילות. היא לא רק חיונית לניהול המצב, היא גם משדרת לבן המשפחה המטופל שרואים אותו וזה גם מסייע בהרגעה וגם בחיזוק האמון.

גם סבלנות היא תכונה נרכשת וככל שיש אליה יותר מודעות כך ניתן לתרגל כל פעם את הרחבת הסבלנות ואת היכולת שלנו להכיל ולהתאים למצב. זה לא פשוט ולא פעם היא נדרשת דווקא במצבים שבהם בן המשפחה המטפל לחוץ יותר. ככל שהמודעות גבוהה יותר כך ניתן להאריך את יכולת הסבלנות מפעם לפעם.

למעשה כל שלוש התכונות הללו תומכות זו בזו ומאפשרות לא רק טיפול טוב יותר, אלא גם את היכולת של בן המשפחה המטפל להיות חיובי ואופטימי יותר. במילים אחרות, שלוש התכונות הללו מזינות זו את זה וביכולתן לא רק להקל על משימות התפקיד, אלא גם לשפר את איכות החיים של המטופל ואת התמודדותו הרגשית של המטפל. ההכרה בחשיבות התכונות האלה היא צעד ראשון בתרגולן ואימוצן לתוך דפוסי הטיפול וניהולו, להקלת התהליך על כל הצדדים המעורבים, ולטובת הטיפול עצמו.


מקורות:

https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/2018/01/508-11-Issues-in-Family-Care-REP-HEB.pdf

https://www.thejoint.org.il/wp-content/uploads/2020/10/The-Elderly-and-the-Family-Multi-Generational-Aspects-of-Aging.pdf

https://bmcgeriatr.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12877-019-1274-0

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK2665/

https://www.mckinsey.com/industries/healthcare-systems-and-services/our-insights/supporting-unpaid-caregivers-in-crisis-a-talk-with-alexandra-drane

https://www.blizecare.com/patients-families/important-caregiver-skills/


אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

עקבו אחרינו

כתבות נוספות בנושא

זקנה בצל השואה: זכויות שחשוב לדעת

זקנה בצל השואה: זכויות שחשוב לדעת

בת הזוג של אבא נפטרה – איך מבשרים לאבא שסובל מדמנציה?

בת הזוג של אבא נפטרה – איך מבשרים לאבא שסובל מדמנציה?

הזנחה עצמית בזקנה

הזנחה עצמית בזקנה

עיניים על המטרה: מערכת יחסים מיטיבה

עיניים על המטרה: מערכת יחסים מיטיבה

דמנציה והזיות: מה חשוב שבני המשפחה המטפל ידעו

דמנציה והזיות: מה חשוב שבני המשפחה המטפל ידעו

היום שבו אמא נפלה

היום שבו אמא נפלה

כשההורה נופל קרבן להונאה: סימני אזהרה ודרכי טיפול

כשההורה נופל קרבן להונאה: סימני אזהרה ודרכי טיפול

מטפלים בהורים מזדקנים? שמים זרקור על הקהילה "השקופה" בישראל

מטפלים בהורים מזדקנים? שמים זרקור על הקהילה "השקופה" בישראל

מילון המושגים של בני המשפחה המטפלים

מילון המושגים של בני המשפחה המטפלים

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

אנחנו מחכים לכם, הקליקו כאן