השתלות איברים יכולות להציל חיים או לשפר את איכות החיים בשלל מצבים רפואיים כמו אי ספיקת לב או מחלת כליות כרונית. מתי ניתן להיעזר בתורם חי בלבד ומדוע כל כך חשוב להעלות את המודעות לנושא?
בשנים האחרונות המודעות החברתית לתרומת איברים נמצאת בעלייה מתמדת. משפחות שאיבדו את יקיריהן, או אנשים שבחרו לתרום את איבריהם לזרים או מכרים, בחייהם או לאחר מותם, כל אלו הם חלק ממטרה נעלה, טהורה, שבמרכזה עומד הרצון לעזור לאחר, ללא כל תמורה אישית. החלטה שכזאת, המתבצעת לעיתים ברגעים הקשים והכואבים ביותר בחיי המשפחה, היא מעשה אצילי שיכול להוביל להארכת חיים או לשיפור משמעותי בחייו של אדם הזקוק להשתלת איברים.
בשני העשורים האחרונים השתלות האיברים השתפרו בהדרגה ומספקות תוצאות מצוינות בילדים ומבוגרים צעירים. עם זאת, עליה מתמדת במספר המושתלים המבוגרים בעלי תחלואות נלוות, מוסיפה יותר ויותר לאתגר. אמנם הפעילות בתחום השתלות האיברים גדלה בהתמדה, אך היא עדיין רחוקה מאוד מהצרכים הגלובליים, עם הבדלים גדולים בין מדינות שונות.
מתי נדרשת השתלת איבר?
השתלת איבר היא לעיתים קרובות הטיפול היחיד לאי ספיקת איבר סופני, כמו לב או כליה, שלא ניתן לטפל בו עוד באמצעים הקיימים. מדובר בפרוצדורה מצילת חיים בקרב מטופלים אלה, אשר משפרת את איכות חייהם בצורה משמעותית ביותר. כמו כן, השתלות מצילות חיים הכרחיות לטיפול בחולים עם מחלות לב, כבד או ריאה בלתי הפיכות ומגבירות את סיכויי ההישרדות של מושתלי כליה ביחס לדיאליזה.
השתלת כליה היא ההשתלה הנפוצה ביותר המבוצעת כיום ברחבי העולם. השתלה זו מבוצעת במצב של אי ספיקת כליות סופנית (End stage renal disease), בו קיימת פגיעה כרונית ברקמת הכליה ו/או בתפקודה. מחלת כליה סופנית מצריכה מציאת תחליף לכליה שאינה מתפקדת, שהוא לרוב דיאליזה או השתלת כליה. במצבים הסופניים, השתלת כליה, נחשבת לאופציה הטיפולית הטובה ביותר, הן מבחינת איכות חיים והן מבחינת עלות-תועלת של הטיפול.
כיצד מתבצעות השתלות איברים?
ההליך כולל הסרה של האיבר מהתורם וצריכה לעמוד בדרישות חוקיות, הכוללות הגדרת מוות והסכמה. השתלה מוצלחת היא מצב שבו האיבר החדש מחליף את האיבר החולה ומצליח לבצע את כל תפקודיו. בחירה קפדנית של תורם, כירורגיה זהירה ומעקב אחר התורם להבטחת ניהול אופטימלי של תוצאות לא רצויות, תבטיח את הצלחת הפרוצדורה. ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית העצומה, מביאה לשיעור גבוה מאוד של השתלות מוצלחות, כאשר המושתל מקבל חזרה את חייו וזוכה לאיכות חיים טובה ולאפשרות לחזור לשגרה מלאה.
באילו מקרים נדרשת השתלה מתורם חי בלבד?
למרות השימוש התדיר בשתלים מתורמים שנפטרו, שתלים מתורמים חיים נחוצים ביותר לסוגים מסוימים של השתלות, כדי לענות על צרכיו של החולה. מאחר והשתלות מתורמים חיים או נפטרים, עשויות להיות כרוכות בסיכונים אתיים ובטיחותיים הן עבור המקבל והן עבור התורם, יש לנקוט בבקרות קפדניות ואפקטיביות על ידי רשויות הבריאות, שתגן עליהם מפני הסיכונים אלו. הפיקוח השקוף של רשויות הבריאות על פעילות התרומות וההשתלות חיוני גם להגברת אמון הציבור במערכת. בנוסף, ההחלטה להיות תורם, לעיתים קרובות מבוססת על ההבנה שתרומה לזמינות משאבי ההשתלות עשויה להועיל יום אחד לצורכי הבריאות של התורם ומשפחתו.
כאמור, החשיבות של תרומת איברים היא חיים ומוות לאותם אנשים הזקוקים לתרומה באופן בהול ועשויה לשפר לאין שיעור את איכות חייהם של חולים המטופלים באמצעים אחרים כמו דיאליזה, אך עדיין יש מחסור ביחס לדרישות הקיימות. בישראל תחום ההשתלות הינו באחריות הבלעדית של המרכז הלאומי להשתלות. בשנת 2017 הושג שיא כל הזמנים בהסכמה של אנשים לתרום איברים בישראל: 62% ממשפחות הנפטרים שנקבע אצלם מוות מוחי נשימתי נתנו הסכמתם לתרום את האיברים של קרוביהם, וקרוב למיליון ישראלים חתומים כיום במאגר המרכז הלאומי להשתלות.
