7 עובדות על סרטן השד

Getty Images: ShutterOK

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בישראל ובעולם. מי נמצאת בסיכון, כיצד ניתן להפחיתו ומהם התסמינים המחשידים

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בישראל ובעולם, ואחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים שמתגלים אצלן מדי שנה. בנוסף, הוא הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים. התחלואה והתמותה הן בעיקר של נשים מבוגרות, מעל גיל 50.

בשנת 2020 אובחנו בעולם 2.3 מיליון נשים בסרטן השד ומתוכן מתו 685,000 נשים. נכון לסוף 2020 היו 7.8 מיליון נשים שאובחנו במחלה בחמש השנים האחרונות, מה שהופך אותה לסרטן השכיח ביותר בעולם.

הנה כמה עובדות נוספות על המחלה העיקרית שפוגעת בנשים:

1. מי נמצאת בסיכון?

גורמים מסוימים מגבירים את הסיכון לחלות במחלה, ובהם:

  • מגדר: המין הנשי הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן השד (רק כ-0.5%-1% ממקרי סרטן השד הם של גברים).
  • רקע משפחתי: נשאיות של מוטציות גנטיות תורשתיות בגנים BRCA1, BRCA2 ו- PALB2 שגורמות למחלה ונשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של המחלה (קרובת משפחה מדרגה ראשונה, כגון אם, אחות או בת, שחלתה) נמצאות בסיכון מוגבר למחלה. לנשים אלו מומלץ להתחיל מעקב (בדיקות אבחון) בגיל צעיר וחלקן יכולות לשקול טיפולי מניעה כגון הסרה כירורגית של השדיים.

חשוב לציין עם זאת כי רקע משפחתי של סרטן השד אמנם מגביר את הסיכון לחלות במחלה, אך לרוב המאובחנות אין רקע שכזה והיעדרו לא בהכרח מעיד על סיכון מופחת.

  • עלייה בגיל (מעל 40).
  • השמנת יתר.
  • עישון ושתיית אלכוהול מופרזת.
  • חשיפה מוגברת לקרינה מייננת (למשל בשל הליכים רפואיים).
  • חשיפה מוגברת להורמוני מין כגון פרוגסטרון ואסטרוגן (למשל בעקבות קבלת וסת בגיל מוקדם, כניסה מאוחרת לגיל המעבר, היריון בגיל מאוחר, אי-ילודה, וטיפול הורמונלי למניעת תסמינים של גיל המעבר).

יש לציין כי שליטה בחלק מהגורמים הללו מפחיתה את הסיכון למחלה ב-30% לכל היותר. כמחצית ממקרי סרטן השד מתפתחים אצל נשים ללא גורם סיכון (מלבד מגדר וגיל).

2. כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

באמצעות התנהגויות כגון אלו:

  • הנקה ממושכת.
  • פעילות גופנית סדירה.
  • משקל תקין.
  • הימנעות מעישון, צריכה מופרזת של אלכוהול, שימוש ממושך בהורמונים וחשיפה מוגזמת לקרינה.

3. מהם התסמינים?

באופן כללי תסמיני סרטן השד כוללים:

  • גוש או עיבוי בשד (עם זאת, גושים בשד עשויים להיות גם שפירים, כמו פיברואדנומה, ציסטות וזיהומים).
  • שינוי בגודל, בצורה או במראה השד.
  • גומות, אדמומיות, משקעים או שינוי אחר בעור השד.
  • שינוי במראה הפטמה או בעור שמקיף אותה (אראולה: הילת הפטמה) ו/או הפרשות לא תקינות ממנה.
  • גידול מתקדם עלול לשחוק את העור ולגרום לפצע פתוח (כיב) אך לא בהכרח כואב (אם הוא לא מחלים, נדרשת ביופסיה).
  • גידול שהתפשט בגוף עלול לגרום לתסמינים כגון בלוטות לימפה נפוחות מתחת לזרוע, כאבי עצמות וכאבי ראש (בהתאם לאזור הגרורתי).

4. היקף הגידול:

גידולי שד ממאירים יכולים להיות חודרניים (Invasive Breast Cancer) ולא חודרניים (In Situ). כלומר, גידולים שחרגו מהרקמה שממנה התפתחו וחדרו לרקמות סמוכות, בלוטות לימפה ו/או כלי דם ואיברים אחרים בגוף (אם אישה מתה מסרטן השד, זה בגלל גרורות נרחבות); או גידולים ממוקדים, שטרם חרגו מרקמת המוצא שלהם, אשר לרוב מאובחנים בבדיקות סקר לגילוי מוקדם.

5. סוגי הגידול:

סוגי סרטן השד העיקריים הם: גידול הורמונלי, גידול חיובי ל-HER2 וגידול טריפל נגטיב (שלושת השליליים). בגידול ההורמונלי קיימים קולטנים להורמוני המין פרוגסטרון או אסטרוגן שתורמים להתחלקותם והתפשטותם של התאים הסרטניים. רוב מקרי סרטן השד הם מסוג זה; בגידול חיובי ל-HER2 יש ביטוי מוגבר של חלבון בשם HER2, שגורם להתחלקותם והתפשטותם של התאים הסרטניים; לגידול טריפל נגטיב אין קולטנים להורמון פרוגסטרון או אסטרוגן או ביטוי מוגבר של HER2, ולכן קשה יותר לטפל בו.

6. אבחון:

ההישרדות מהמחלה החלה להשתפר בשנות ה-80 במדינות שיישמו תוכניות לגילוי מוקדם ודרכי טיפול למיגור מחלות פולשניות. גילוי מוקדם של סרטן השד מאפשר לשנות את מהלכו ומפחית את התמותה ממנו. לכן נשים צריכות לבצע בדיקות סקר בהתאם להמלצות ועם הופעת תסמינים מחשידים. אם מאובחן סרטן השד, נעשות בדיקות לבחינת היקף הגידול ושלב המחלה (אם הוא ממוקד בשד בלבד או התפשט לאזורים נוספים בגוף).

ניתן לאבחן את המחלה בבדיקות מרובות, ובהן:

  • ממוגרפיה (צילום רנטגן של השד): מומלצת אחת לשנתיים לנשים בנות 50 ומעלה שנמצאות בסיכון ממוצע למחלה, ואחת לשנה לנשים בנות 40 ומעלה שנמצאות בסיכון מוגבר.
  • אולטרסאונד: כאשר מזוהה נגע חשוד בשד בממוגרפיה או בבדיקה קלינית (מישוש עצמי או על ידי רופא) – ייתכן שיהיה צורך גם בבדיקת אולטרסאונד של רקמת השד. הבדיקה משתמשת בגלי קול כדי לייצר תמונות מפורטות של אזורים בתוך השד.
  • MRI (דימות תהודה מגנטית): סריקת גוף שיכולה להפיק תמונות מפורטות של אזורים בתוך השד.
  • ביופסיה: נטילת דגימת רקמות או נוזלים מהשד שנבחנת תחת מיקרוסקופ.

7. טיפול:

הטיפול בסרטן השד יכול להיות יעיל ביותר ולהעלות את סיכויי ההישרדות ל-90% ומעלה, במיוחד כאשר המחלה מתגלה מוקדם. ישנן כמה דרכי טיפול, וכל אחת מהן נבחרת בהתאם לסוג הסרטן והשלב שבו התגלה. הן כוללות כריתה מלאה או חלקית של השד, קרינה (שחודרת בעוצמה גבוהה לאזור הגידול ופוגעת בתאים הסרטניים), ותרופות שניתנות דרך הפה או בעירוי (למשל כימותרפיות – שמחסלות או מכווצות את התאים הסרטניים, הורמונליות – שמונעות מהם לקבל את ההורמונים שדרושים לצמיחתם, וביולוגיות – שפועלות באופן ממוקד נגד מאפיינים מסוימים בהם). לרוב הנשים ניתן יותר מסוג טיפול אחד.

ניתן להבין אם כן כי גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להציל חיים. לכן מומלץ לשים לב לתסמינים מחשידים, להיות במעקב סדיר ולבצע את בדיקות הסקר לפי ההמלצות הרופאה המטפלת.


אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

טיפול יעיל נגד הסרטן: מהן התרופות הביוסימילאריות ומה חשיבותן

טיפול יעיל נגד הסרטן: מהן התרופות הביוסימילאריות ומה חשיבותן

לעשות ביופסיה ללא ניתוח: על השיטה החדשה להתאמת טיפול לסרטן

לעשות ביופסיה ללא ניתוח: על השיטה החדשה להתאמת טיפול לסרטן

הבדיקה הגנומית היחידה המאפשרת קבלת החלטה לטפל בסרטן שד ללא כימותרפיה בביטחון רב

הבדיקה הגנומית היחידה המאפשרת קבלת החלטה לטפל בסרטן שד ללא כימותרפיה בביטחון רב

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וסרטן הריאות: האם אחד מוביל לשני?

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וסרטן הריאות: האם אחד מוביל לשני?