סובלים מנדודי שינה? אל תדחו את הטיפול

מאת: פרופ' פילר גיורא, מנהל מרפאת שינה, שירותי בריאות ככלית מחוז חיפהמתוך הפודקאסט 'קול הרופאים', ערוץ הפודקאסט של טבע ישראל

השינה חשובה לאיזון מערכות חשובות בגוף, לשמירה על נפש בריאה ולמעשה – השינה היא קריטית לקיומנו. הבשורות הטובות? אפשרויות הטיפול הן רבות, כל מה שצריך זה לגשת לרופא המשפחה ולבקש שיסייע לכם לחזור לישון טוב יותר

שינה היא מרכיב מהותי לבריאותנו ולקיומנו ותפקידיה רבים. היא מסייעת בשמירה על איזון מערכות רבות כמו לחץ דם, טמפרטורת הגוף, מערכת החיסון, משק הסוכר ותהליכים מטבוליים בגוף, היא חשובה לבריאות הלב, כלי הדם והמוח. לשינה גם תפקידים קוגניטיביים, נפשיים ורגשיים רבים, ללא שינה אנחנו פחות מרוכזים, הזיכרון אינו במיטבו, החשיבה איננה צלולה, ואנחנו עשויים להיות רגיזים ועצבניים יותר.

לא סתם אומרים כי שינה טובה מסייעת לנו להתעורר למחרת 'באנרגיות מחודשות', שכן השינה אכן קשורה לתהליכי צריכת האנרגיה במוח. כשאנו ערים אנו צורכים מעין 'מולקולות אנרגיה' במוח, שלאורך היום הולכות ומתרוקנות. לאחר שעות רבות ללא שינה, אנחנו חסרי אנרגיה. תוצר הלוואי של אותה צריכת אנרגיה הוא חומר מיישן, שגורם לנו להירדם. כשאנחנו ישנים מתרחש תהליך הפוך שבו האנרגיה נבנית בחזרה.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, טווח שעות השינה הרצוי רחב למדי ומשתנה מאדם לאדם. יש מי שיסתפק בחמש שעות שינה ויש מי שללא תשע שעות שינה בלילה עלול לסבול מירידה בכל אותם תפקודים שהשינה שומרת עליהם. אם כשאנו קמים בבוקר אנחנו ערניים ומתפקדים היטב וכל התפקודים שהוזכרו מתקיימים, סימן שהשינה שלנו מספקת.

עם הגיל איכות השינה הולכת ופוחתת. הסיבות לכך מגוונות ובאות לידי ביטוי באופן אחר אצל כל אחד ואחת. ראשית, אם אמרנו שבמהלך השינה שלנו מצטברת אנרגיה בתאי המוח, בנוירונים, משנות ה‏־20 לחיינו ולאורך השנים אנו מאבדים נוירונים, ומכאן גם ישנים פחות טוב.

זאת ועוד, לקראת העשור החמישי, בלוטת האצטרובל במוח הולכת ומסתיידת. בבלוטה זו מיוצר הורמון השינה, הוא הורמון המלטונין. כשהבלוטה המייצרת את ההורמון מסתיידת, גם הפרשת המלטונין הולכת ופוחתת. כיוון שלהורמוני המין האנושיים יש תפקיד חשוב בשינה, שינויים הורמונליים שמתרחשים עם הגיל עלולים גם כן לפגוע באיכות השינה. בקרב נשים, הדבר עלול להתבטא בדעיכה דרמטית באיכות השינה סביב גיל המעבר. עלייה במשקל שמתרחשת לא אחת עם הגיל מתבטאת בין היתר בנשימה פחות טובה, שיכולה לגרום בלילה לדום נשימה בשינה, תופעה שפוגעת באיכות השינה. עם הגיל גם השימוש בתרופות למחלות כרוניות כאלו ואחרות משחק תפקיד באיכות השינה, שכן בלא מעט תרופות, פגיעה באיכות השינה היא אחת מתופעות הלוואי.

יש גם סיבות שאינן פיזיולוגיות במהותן לכך שבגיל המבוגר איכות השינה עשויה להיפגע, כמו למשל הנטייה של רבים לאחר גיל הפנסיה לישון שנת צהריים, שבאה על חשבון שנת הלילה. זאת ועוד, כמות הדאגות הולכת ומתגברת עם הגיל. לאורך השנים אנו מתמודדים ביום־יום עם יותר טרדות ומתחים ובשלב מסוים במחשבות טורדניות הקשורות בסוף החיים. זה כמובן עשוי להשתנות מאדם לאדם בהתאם לאופי שלו ולמצב החיים.

להחזיר את השינה לחיינו

אבחון של נדודי שינה אינו דורש בדיקות שינה במעבדות וכיוצא באלה. ירידה בכל אותם תפקודים שהשינה שומרת עליהם הם העדות לנדודי שינה הדורשים מענה. הטיפול עצמו מורכב משלוש רמות: ראשית הקפדה על הרגלי שינה, בהמשך טיפולי הרפיה וברמה השלישית הטיפול התרופתי. לעיתים אפשר גם לשלב בין כל אחת מאלו.

תפקיד הרופא הוא להתאים לכל אדם את הטיפול המתאים לו על פי צרכיו ומאפייני החיים שלו. לעיתים אפשר יהיה לפתור את הקושי דרך הקניית הרגלי שינה טובים או 'היגיינת שינה', כמו ללכת לישון ולהתעורר בשעות קבועות, להקפיד על פעילות גופנית, ולהימנע משנת צהריים. טיפול התנהגותי או הרפייתי, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה, ביופידבק וכיוצא באלה, עשוי לעזור מאוד למקרים של ריבוי דאגות, אירועי חיים קשים או אורח חיים שמלווה בסטרס רב. טיפול במלטונין יסייע כמובן במקרים שבהן יש סיבה לחשוד בירידה במלטונין, למשל בנשים בגיל המעבר שמעידות כי לאחרונה השינה שלהם לא כשהייתה. כשנדודי השינה נובעים מתופעות לוואי של טיפול קיים, אפשר לשקול תרופה חלופית, אם ישנה כזו.

באשר לתרופות המיועדות לטיפול בנדודי שינה, ישנן כמה וכמה אפשרויות, שהטיפול בהן נעשה 'מהקל אל הכבד', ובהן מלטונין, תרופות מקבוצת Z או Zclass Medications הנחשבות ליעילות מאוד, תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, נוגדי דיכאון מיישנים ואף קנביס רפואי שהפך לאחרונה למקובל יותר ויותר. התאמת הטיפול נעשית בתהליך של 'ניסוי וטעיה': אם תרופה אחת לא משיגה את התוצאה, ננסה תרופה אחרת, כלומר ברוב המקרים הטיפול הוא טיפול מונו-תרפי, שכולל תרופה אחת בכל פעם. טיפול משולב יוצע רק כשכל האפשרויות האחרות מוצו ואז חשוב מאוד להקפיד שכל תרופה בשילוב שנבחר תהיה ממשפחה אחרת, מלטונין עם תרופה מקבוצת Z, בנזודיאזפינים עם אחד מנוגדי הדיכאון וכיוצא באלה. בכל מקרה אין להעלות את המינון של התרופה או ליטול יותר מתרופה אחת מאותה משפחה, שכן זו הדרך המהירה ליצירת תלות בטיפול התרופתי. בסופו של דבר השאיפה היא למעט ככל האפשר את השימוש בטיפולים שעשויים להביא לנזק ולקדם ככל האפשר טיפולים על בסיס התנהגותי, הרפיה והקניית הרגלי שינה טובים יותר.

כעת נראה שכבר בעתיד הקרוב נוכל להתאים טוב יותר לכל מטופל את הטיפול הנכון לו, בזכות התקדמות בתחום אבחוני הפרעות השינה. כבר היום חברות טכנולוגיה פועלות לפיתוח אפליקציות שמסייעות בזיהוי הפרעות שינה ואף ליווי לשינה טובה יותר.