הבנתם שיש בעיה, פניתם לאבחון ואפילו שלב הטיפול כבר מאחוריכם – אבל האם בדקתם מה מצב הבטחון העצמי של ילדיכם? ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) נוטים פעמים רבות לסבול מבעיות בביטחון העצמי. איך תזהו שהבעיה קיימת ומה ניתן לעשות? מדריך
כאשר הורים מגלים כי ילדם לוקה בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) לרוב הם יתמקדו בטיפולים שמטרתם להתמודד עם מאפייני התופעה, כגון חוסר תשומת לב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. אך חשוב לדעת כי הערכה עצמית ירודה היא בעיה נפוצה בקרב ילדים עם ADHD. הבעיה באה לידי ביטוי אצל ילדים המאובחנים בתת הסוג ADHD-C (הפרעת קשב במצג משולב) יותר מאשר בילדים הסובלים מתת הסוג ADHD-I (הפרעת קשב במצג עיקרי של חוסר תשומת לב), ויש להיות ערים לבעיה, בעת תכנון הטיפול וההתמודדות איתה.
מדוע ילדים עם ADHD סובלים מחוסר ביטחון?
על פי מחקר שבחן את רמת ההערכה העצמית במטופלים המאובחנים בהפרעות שונות, ביניהן ADHD, נמצא קשר ישיר לירידה בהערכה העצמית של המטופלים, ובמיוחד באלו המאובחנים במספר אבחנות. בנוסף לכך נמצא כי חוסר הביטחון בפני עצמו, מביא את המטופלים למצב בו הם נוטים יותר ללקות במחלות פסיכיאטריות, וכאן נוצר מעגל החמרה של הבעיה.
לסובלים מADHD ישנה היכולת להבין את "חוקי השיחה", כמו העובדה שיש להמתין לתורם להשיב, אך בשל חוסר היכולת שלהם להתרכז בשיחה, אימפולסיביות או בעיות כלשהם ביכולות תיכנון החשיבה, הם עשויים "לעבור" על חוקים אלו. בנוסף לכך, בשל הקושי בלעקוב אחר שיח מהיר ומרובה משתתפים, נוצרים מצבים בהם נדמה כי הם מתלעמים בצורה מכוונת כאשר פונים אליהם בשיחות כאלו. כל אלה עשויים להביא את הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, בעיקר אם אינם זוכים לתמיכה ראויה בהתמודדות עם הערכה עצמית נמוכה, לבעיה ביצירת קשרים חברתיים ולהישגים נמוכים במסגרת הלימודים בבית הספר.
בשנים האחרונות קיימת עליה במודעות לתופעה וילדים רבים מאובחנים ומטופלים עוד לפני שמגיעים לחטיבת הביניים או התיכון, אך עדיין ישנו חוסר אבחון הנפוץ במיוחד בקרב ילדים שלא מציגים סימנים כלפי חוץ, ילדים שאינם מאופיינים בהיפראקטיביות או אלו בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה המאפשרת להם להתמודד בהצלחה יחסית עם מגבלתם בכיתות הנמוכות.
מה ניתן לעשות כדי למנוע חוסר בטחון אצל ילדים עם ADHD?
מחקר בהשתתפותם של ילדים המאובחנים עם ADHD והוריהם, עקב אחר הטיפול שקיבלו והתמודדותם של ההורים עם הילדים, והגיע למסקנות שיכולת לעזור להבין את הדברים שיש לעשות עלמנת למקסם את איכות הטיפול ותוצאותיו. הממצאים היו שאמהות בעלות ערך עצמי נמוך, אבות בעלי יעילות הורית נמוכה ואבות אשר מייחסים חוסר שיתוף פעולה מכוון להתנהגות של ילדם הסובל מADHD, הובילו לתוצאת טיפול ירודות. מחקר אחר בנושא התערבות בסיבבת הלמידה של בעלי ADHD, הראה כי ישנה יעילות בניהול מקרים יחידניים – חיזוקים חיוביים ושליליים של המורה, וגם בשינויים של המטלות הניתנות לסובלים מADHD וכמו כן גם שינויים בסביבת הלמידה.
חלק נכבד בהשגת הצלחה אקדמית אצל ילדכם, כולל גם הצלחה במישור החברתי. נסו לזהות מה מאפיין את הבעיה החברתית, במידה וקיימת, אצל הילד. צפו בו כאשר הוא מתקשר עם חבריו, שאלו את המורה איך הוא מתנהג בכיתה ובגן המשחקים בזמני השיעור ובהפסקות. ברגע שזיהיתם מהי הבעיה הספציפית המאפיינת את התנהגות ילדכם, המקשה עליו להשתלב בקלות בין חבריו, חפשו פתרון. הפתרונות לבעיה מגוונים (שינוי בטיפול התרופתי, טיפול פסיכולוגי, חברתי או רגשי ועוד), וחשוב להתייעץ עם איש מקצוע כדי להבין מהו האחד שהכי מתאים לילדכם.
אך חשוב לא להתמקד רק במה שקורה בבית הספר, ולתת דגש גם לתגובות שלכם – ההורים. נסו לבדוק האם ההתנהגות של ילדכם מעוררת תגובות שליליות מצדכם ובדקו מה אתם יכולים לעשות בנידון. חשוב שתשקלו את ההשפעה שיש לכך על הערכתו העצמית.
זה לא קל להגביר את ההערכה העצמית של ילדכם, וקשה עוד יותר לאחר שהיא נפגעה – אבל זה בהחלט אפשרי. אם תעניקו לילדכם אהבה, תחושת בטחון, ואם תזהו ותעזרו לו לפתור את הבעיות הספציפיות איתן הוא מתמודד –
הוא ישוב להרגיש טוב עם עצמו ובטחונו העצמי יעלה.
