המאבק בזיהומים נרכשים בבתי חולים

Getty images: jamesbenet

מדי שנה מאות מיליוני מטופלים בעולם נדבקים בזיהומים כגון חיידקים ונגיפים במהלך אשפוזם. מדוע זה קורה ואיך ניתן לנסות למנוע

מדי חורף, ובייחוד בתקופה הנוכחית, מערכת הבריאות חוששת מפני עומס בבתי החולים. עומס זה עלול להוביל למחסור במיטות וכך לאשפוז של מטופלים בצפיפות – למשל, במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל. כך, בנוסף לפגיעה בפרטיותם, עולה הסיכון להידבקותם והידבקות הצוות הרפואי בזיהומים נרכשים. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), מדי שנה מאות מיליוני מטופלים בעולם נדבקים בזיהומים אלו. מדינות עם הכנסה נמוכה-בינונית נפגעות יותר ממדינות עם הכנסה גבוהה. מדובר באחד הסיבוכים העיקריים באשפוז, שעלול להוביל להתארכותו, לתחלואה ותמותה, ולהוצאה כספית ניכרת למערכת הבריאות ולמטופלים.

הזיהומים הנרכשים הם מיקרואורגניזמים כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים. הם מתפשטים במוסדות רפואיים בעיקר דרך מגע (למשל עם מטופלים, צוות ומשטחים מזוהמים) ודרך האוויר, נפוצים במיוחד ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות הכירורגיות והאורתופדיות, ומסכנים בעיקר קשישים, בעלי מחלות רקע, מטופלי כימותרפיה, מטופלי כוויות ויילודים.    

הזיהומים העיקריים


זיהום בריאות (דלקת ריאות):
נגרם בעיקר מציוד הנשמה מזוהם, זונדה (החדרת צינורית דרך האף למערכת העיכול), צנרור קנה (החדרת צינורית דרך האף/ הפה אל קנה הנשימה) וטיפול קודם באנטיביוטיקה.

זיהום בדרכי השתן: נגרם בעיקר בשל החדרת צנתר (קתטר) אל שלפוחית השתן – או שהוא מזוהם או שחודרים אליו חיידקים מפתח השופכה. 

זיהום בפצע ניתוחי: נגרם בעיקר משהייה ממושכת בבית החולים לפני ניתוח, החדרת נקז בעת הניתוח או אחריו, ומחלות רקע (כגון השמנה וסוכרת). לעתים קרובות הוא מתפתח רק לאחר השחרור (ולכן קשה להעריך את שכיחותו).

זיהום בדם: נגרם בעיקר בשל החדרת התקן לכלי הדם, ובייחוד צנתר ורידי מרכזי, שמוחדר לווריד גדול בצוואר, בחזה או במפשעה. דרכו ניתן לתת עירוי, לשאוב דם ולבצע בדיקות דם. הוא יכול להיות מקובע שבועות או חודשים, ופתוגנים (מחוללי מחלות) יכולים לחדור דרכו לזרם הדם ולגרום לזיהום חמור. מכאן ניתן להבין כי גם שימוש לא תקין בעירוי תוך-ורידי (שכ-80% מהמאושפזים מקבלים אותו) מגביר את הסיכון להידבקות בזיהום נרכש.

הגורמים שמעלים את הסיכון להידבק


תשתיות רעועות, ציוד רפואי מזוהם, היגיינה לקויה, מערכת חיסון חלשה, שימוש מוגבר באנטיביוטיקה וחוסר בנהלים מסודרים למניעת זיהומים – כל אלו ונוספים מעלים את הסיכון להידבק. 

גורמים סביבתיים (תשתיות רעועות): מחסור במיטות אשפוז, צפיפות, מחסור בכוח אדם רפואי וסיעודי (בעבר ציין מבקר המדינה מחסור בכוח אדם ייעודי למניעת זיהומים), מעבר מוגבר של מטופלים בין יחידות, וריכוז מטופלים בסיכון (למשל יילודים) במרחב אחד.  

ציוד רפואי מזוהם: לפי דוחות בקרה של משרד הבריאות, בשל מחסור בחללי אחסון, ציוד רפואי נקי המיועד לטיפול במאושפזים מאוחסן סמוך לאזור מזוהם, כגון מתחם עם עגלות כביסה מלוכלכת וחדר סירים. בנוסף, ייתכן כי ניקוי, חיטוי ועיקור של ציוד ואביזרים רפואיים לא מתבצעים כראוי.

היגיינה לקויה: הצוות הרפואי שמתמודד עם תנאים קשים במחלקות – כגון עומס עבודה רב, לחץ וצפיפות – לא תמיד מצליח להקפיד על שטיפת/ חיטוי ידיים במעבר בין מטופל למטופל.

מערכת חיסון חלשה: למשל בשל גיל מבוגר ומחלות כרוניות (ששכיחותן עולה).

שימוש מוגבר באנטיביוטיקה: השימוש התכוף בטיפול האנטיביוטי מעלה את הסיכון להתפתחות זנים שעמידים לו. הם יכולים להתרבות ולשגשג בבתי חולים ולגרום למחלה מסכנת חיים, בייחוד למטופלים עם מחלות רקע, כאלו שעברו ניתוחים או אושפזו זמן רב.

גורמים נוספים: טיפול לא הולם בפסולת בבית החולים, פתוגנים חדשים המתגלים מדי תקופה, חוסר בהנחיות ונהלים מסודרים למניעת זיהומים, ומחסור בידע מקצועי להגברת בטיחות המטופל בעת מתן עירוי וזריקות.

כיצד מונעים?

  • משפרים את התשתיות, מגדילים את מספר מיטות האשפוז ותקני כוח האדם הרפואי והסיעודי.
  • מקפידים על היגיינת ידיים ושימוש בכפפות סטריליות.
  • מנקים ומחטאים משטחים וציוד.
  • משתמשים באנטיביוטיקה באופן מושכל.
  • משפרים את תחזוקת הציוד הרפואי, למשל של צנתר ורידי מרכזי.
  • מקימים מערך בקרת זיהומים שיהיה אחראי לכל פעולות המניעה הנדרשות.
  • משתמשים במערכות עירוי סגורות (שקיות עירוי). דוגמה למערכת כזאת היא טכנולוגיית העירוי בקסטר שמשווקת חברת טבע: שקיות עירוי סטריליות (מוגנות במעטפת), שמחוברות בצינורית לווריד המטופל, מתרוקנות לתוכו לחלוטין ולא מצריכות פתיחת נתיב אוויר. זאת לעומת מערכות עירוי פתוחות: בקבוקי עירוי קשיחים (זכוכית) וקשיחים למחצה (פלסטיק) שלא מאפשרים לנוזל להתרוקן לווריד ללא פתיחת נתיב אוויר. על כן אוויר חיצוני (שעלול להכיל פתוגנים) נכנס דרכם ויכול לזהם את הנוזל. מחקרים מצאו עד 81% פחות סיכון לזיהום בדם עקב צנתר מרכזי ועד 23% פחות מקרי מוות בשימוש בשקיות עירוי.

ניתן להבין אם כן כי זיהומים נרכשים במוסדות רפואיים בכלל ובבתי חולים בפרט הם סיבוך אשפוזי מסכן חיים. קיימות דרכי מניעה שבאמצעותן ניתן להפחית את שיעורם, את הסיכון להידבק בהם ואת הסיכון לתחלואה ותמותה, ויש להעלות את המודעות אליהן וליישמן.  

יש לציין כי משרד הבריאות מפעיל תוכנית לאומית למניעת זיהומים שכוללת מודל תמרוץ לבתי החולים. במסגרת מודל זה מתוגמלים בתי החולים על קידום תהליכים למניעת זיהומים ועל הישגיהם. ב"דו"ח מסכם ציוני בתי חולים – מודל תמרוץ מניעת זיהומים 2019" דווח על ירידה של עשרות אחוזים בשיעור הזיהומים הנרכשים בבתי החולים ובאלו הנגרמים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כך למשל, נמנעו כ-1,400 זיהומים בדם, מעל 700 זיהומים בדרכי השתן הקשורים לצנתר, ומעל 700 מקרי תחלואה מקלוסטרידיום דיפיצילה (חיידק שגורם לדלקת מעי).

אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

כיצד מצילים כבד לאחר הרעלה? כל הטכנולוגיות המתקדמות לניקוי רעלים בכבד

כיצד מצילים כבד לאחר הרעלה? כל הטכנולוגיות המתקדמות לניקוי רעלים בכבד

דיאליזה ביתית (פריטוניאלית\צפקית) – מהי? ומהו ההבדל בינה לבין דיאליזה בבית החולים

דיאליזה ביתית (פריטוניאלית\צפקית) – מהי? ומהו ההבדל בינה לבין דיאליזה בבית החולים
  לחץ כאן למידע נוסף באמצעות התכתבות וואטסאפ