חוכמת ההמונים לפעמים מטעה

קבוצות התמיכה ברשתות החברתיות חשובות למתן תמיכה, חיזוק ותחושת שייכות, אך הן בוודאי לא תחליף לייעוץ מקצועי, עו"ד אפרת פריימן מזהירה מפני המהירות בה אנו נוטים לשגר ולאמץ עצות במרחב הווירטואלי ועל פוטנציאל ההתנגשות שלהן עם המציאות

כולנו מכירים את קבוצות הוואטסאפ או הפייסבוק, המאחדות קהלים בעלי עניין משותף לקבוצות וירטואליות שלעיתים אף חורגות למציאות. לפעמים מדובר בקבוצה של מכרים, ולפעמים בקבוצה של זרים. לפעמים הקבוצה מטרתה לשתף במידע ולפעמים ברגשות או חוויות. קבוצות אלה מוגדרות לא פעם כקהילה המאפשרת תמיכה, עצות, החלפת מידע ורעיונות ותחושת ביחד על רקע גורם משותף. יש בזה המון עוצמה מחזקת מצד אחד, אך מצד שני זה גם עשוי להיות לא פעם מבלבל ואף ארהיב ואומר מסוכן ואסביר מדוע.

לאחרונה הצטרפתי לקבוצה של א-נשים, המשמשים כבני משפחה מטפלים לאדם קרוב אם מחמת גיל, נכות פיסית או נפשית, או מחלה קשה. הקבוצה הוקמה כדי למלא פונקציה חשובה - לנסות ולהקל על בני המשפחה המטפלים, אשר בעצמם קורסים תחת הנטל הטיפולי היומיומי, ואינם מודעים לכך שכמותם ישנם עוד עשרות ומאות אלפים, עימם ניתן לחלוק מידע, רגשות, ניסיון, עצות וכד'. צורפתי לקבוצה בהיותי עו"ד המתמחה בנושאים הקשורים לגיל השלישי, ובמיוחד מההיבט של אבדן הכשרות המשפטית (אפוטרופסות או ייפוי כוח מתמשכים) וסכסוכים בין-דוריים המתגלעים לעיתים תכופות במשפחות מטפלות.

בין תמיכה לעצה לא מקצועית – חידוד הגבולות

הרעיון של קהילה בה לכל חבר יש מקום לשתף, לאוורר, למצוא כיוונים לפתרון ולהרגיש שייך הוא מבורך. היכולת להזדהות ולתמוך מאפשרת המון נחמה וכוח בתקופה המורכבת של הטיפול בבן משפחה. זה כוחה של הקהילה ויש לה ערך מוסף אם היא מאפשרת גם חקר של כיוונים לפתרון, אבל היא יכולה להיות שלילית, ואפילו הרסנית, כאשר הגבולות מטשטשים ועצות שניתנות ללא היכרות מלאה עם המצב נשלחות מצד אחד ומתקבלות מצד שני. 


ההבדל הקטן בין תמיכה ושיתוף לעצות נחרצות שאין בהכרח נכונות 

 

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם.

במהלך השבועות שחלפו מאז הצטרפתי לקבוצה, ואולי בגלל רגישותי לנושא בהיותי עו"ד שהינה די "מומחית" בבעיות הזקנה, שמתי לב לתופעה בה חברות או חברי הקבוצה מבקשים עזרה ועצה בנושאים שונים והתשובות שמטרתן לתמוך ולסייע לא פעם חוטאות למטרתן ואף נראות בעיני, כאשת מקצוע, חסרות אחריות, ברמה כזו שעלולה, שלא במתכוון חלילה, לסכן את המטופלים.

הרצון של חברי הקבוצה לחלוק, לשתף ולעזור מגיע מכל הכוונות הטובות ואולי אפילו מתאים למצב שהם נמצאים בו, אבל במצבים מסוימים ובוודאי במצבים רפואיים, הידענות שמאפיינת חברי קבוצה שמכירים בצורה מסוימת את הנושא, אך בוודאי שלא באופן מקצועי, יכולה להביא להחלטות לא מבוססות שאף עלולות לפגוע במטופל.

כך למשל מוצגות תופעות בריאותיות: אם זה אי שקט שמוגדר כ"דליריום" ללא כל אבחנה רפואית מהימנה; גמילה מתרופות הרגעה ושינה ללא פיקוח רפואי; שימוש בכספי ההורים על ידי בני משפחה בלתי מורשים; החלטה להמיר שעות סיעוד בכסף שלא על ידי אפוטרופוס/מיופה כוח מתמשך; זוגות נשואים המטפלים בהורים משני הצדדים – ונישואיהם קורסים. כל אלה אינם עניינים של מה בכך, אך גם איש מקצוע יתקשה להיות נחרץ לגביהן לפני שיכיר יותר את המצב.

לכולנו יש כוונות טובות כאשר אנחנו לוקחים את הזמן וכותבים תגובה לסוגיה שהועלתה בקבוצה. אבל, וזה אבל גדול – אין לנו את כל המידע הנדרש לגבי האדם לגביו נשאלת השאלה. למעשה מה שיש לנו הוא תמונה לא מלאה ואולי אפילו סובייקטיבית שעל בסיסה גם מומחה לא יעז לקבוע כיצד להתנהל ובכל זאת אנשים לא רק שמחווים את דעתם, הם גם עושים זאת בנחרצות לא מסויגת.

בין ידע מקצועי לניסיון אישי  

הרצון שלנו לייעץ ולסייע הוא אנושי ונפלא, אבל יש לזכור שהוא מבוסס על ההתנסות שלנו ולכן לא מתאים לכל אחד. היכולת של מי שחולק בבעיה לצייר תמונה שתאפשר לאחרים להתרשם מהמצב גם היא חלקית ובעיקר כוללת את נקודת המבט האישית ולא בהכרח מספרת את הסיפור המלא. כך למשל:

אם נקרא פוסט של חבר/ת קהילה שחושב/ת שאחי/ו "משתלט" על אחד ההורים, באופן לא מודע אנחנו ניטה לתמוך בה בתגובות. אבל ברגע שנעבור מתמיכה לעצות, אנחנו חוצים קו. הרי לא לקחנו בחשבון לפני התגובה שההורה עשוי להשתייך ל-18.4% מהקשישים (בישראל) החשופים לאלימות, רובם מבני משפחה (אלימות פיסית, נפשית, כלכלית ועוד). גם איננו יודעים על הקשר בין בני המשפחה או אם יש ברקע סכסוך ממוני.

אם נשאלת שאלה על המרת שעות סיעוד בכסף ואנחנו עונים עליה האם יש לנו דרך להיות בטוחים שכך נשמרים האינטרסים של בן המשפחה המטופל? האם אנחנו יודעים אם יש סכנה כי הכספים ישמשו לדברים אחרים, ולא למימון שעות טיפול, להם נועד הכסף.

אם חבר/ת קהילה חולק/ת סיפור שובר לב על קריסת מערכות נישואים כתוצאה מטיפול בהורים קשישים. עצות כמו הפניה להליכי גירושין לא בוחנות אפשרות של הפחתת המתחים בעזרת הליך גישור עם שאר בני המשפחה או באמצעות טיפול זוגי.

ההבהרה בראש הדף

אז בואו לא נסתפק בכך שבראש הדף הקבוצתי יש הבהרה שכל אחד צריך לקבל את התשובות שקיבל/ה בערבון מוגבל ולהפעיל שיקול דעת, ונהיה קצת יותר זהירים כאשר אנחנו נותנים עצות שאין בהם יותר מניסיוננו האישי והבלתי מקצועי. בואו נקפיד על מתן תמיכה ומקום לשיתוף ואוורור ובמקביל, גם כשזה נושא מוכר היטב, נשמור על תשובות מסויגות ונזכור שאנחנו כאן בעיקר בשביל לתמוך. כי למרות שההבהרה נמצאת בראש העמוד, היא קודם כל צריכה להיות חלק בלתי נפרד מצורת המחשבה שלנו. אם לא נזכור את זה העצות שלנו שניתנות מכוונות טובות עשויות לפגוע ולא זו היתה הכוונה. כחברי קהילה המיועדת לתת תמיכה זו קודם כל האחריות שלנו.

רוצים להכיר את המומחים שלנו? פה תוכלו לקרוא עליהם יותר




אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, אין לראות בתוכן זה כל המלצה שהיא לפנייה ישירה למומחה כזה או אחר ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא