הדברים שחשוב שבן משפחה מטפל ידע על פצעי לחץ
פצעי לחץ מסבים כאב ומשך ההחלמה מהם יחסית ארוך. משום שקשישים המרותקים למיטתם או לכיסא גלגלים נמצאים בקבוצת סיכון, אספנו את הנקודות החשובות שמומלץ שבן המשפחה המטפל יכיר ואת הדרכים לסייע במניעתם
אחת הבעיות הנפוצות במקרים של חולה המרותק למיטה ו/או כיסא גלגלים, או שאינו יכול לנוע עצמאית היא פצעי לחץ. כמעט כמו בכל מצב רפואי ככל שהאבחון יהיה מוקדם יותר, כך יהיה קל, מהיר ואפקטיבי יותר לטפל ולהקל משמעותית על המטופל, שכן פצעי לחץ, בהתאם לדרגתם, מסבים כאב ומשך ההחלמה שלהם ארוך יחסית. ככל שבני משפחה מטפלים יהיו מודעים יותר לתופעה ולגורמי הסיכון, כך אפשר יהיה למנוע את היווצרותם, או לפחות להבחין במצב בשלב מוקדם יחסית ולפנות לטיפול רפואי מתאים.
מהם פצעי לחץ?
פצעי לחץ נוצרים בעור כאשר על האזור בו מופיע הפצע מופעל לחץ מתמשך ממשטח קשיח ומושפעים גם ממשקל, או לחלופין חיכוך ממושך וחוזר של חומר קשיח על העור. הם לרוב מתפתחים בקרב אנשים שמרותקים למיטה ואינם יכולים לזוז עצמאית. הלחץ המתמשך על העור פוגע בכלי הדם שמספקים מזון וחמצן לעור ויוצרים פגיעה חיצונית, אי טיפול מוביל להרס הדרגתי של הרקמות שמתחת לעור, עד לשריר ואף לעצם ועלול אף להוביל לנמק במקרים קיצוניים שנשארים ללא טיפול רפואי.
פצעי לחץ עלולים להתפתח בכל מקום בהתאם למצב המטופל והתנוחה בה הוא נמצא במרבית היום, אם במיטה או על כיסא גלגלים. יש להם נטייה להתפתח בחלקו התחתון של הגוף, לרוב באגן, או בעכוז אך גם בירכיים, ברכיים, קרסוליים ועקבים, אך עלולים גם להיווצר בעמוד השדרה, שכמות, עורף ומרפקים ובמקומות אחרים בגוף.
נהוג לדרג פצעי לחץ לרמות בהתאם לדרגת הפגיעה ועומק הפגיעה ברקמות, כאשר הדרגה הראשונה כוללת אדמומיות שלא נעלמת בחלק החיצוני של העור ואילו הדרגה הרביעית מערבת פגיעה בשכבת השריר או העצם. בשלב ההתחלתי הם נראים כמו גירוי אדמדם (אם כי ייתכן גם צבע סגלגל או כחלחל), הם עלולים לייצר תחושת חוסר נוחות באזור, התחושה של העור באזור תהיה מחוספסת יותר ואולי גם ירגישו חמים או קרים מעט יותר מהעור שבסביבה.
גורמי מרכזיים סיכון להופעת פצעי לחץ
- חוסר עצמאות בתנועה (למשל בשל פגיעה בעמוד השדרה או שבץ)
- שכיבה ממושכת במיטה או ישיבה ממושכת בכיסא גלגלים
- הפרעות בזרימת דם
- ירידה משמעותית בתפקוד קוגניטיבי
- ירידה משמעותית במערכת החישה והתחושה
- תת תזונה, בדגש על חלבונים וויטמינים מסוג B ו-C
- בצקות
- גיבוס (במקרה של שבר)
איך מונעים פצעי לחץ?
בחינה יומיומית של העור – פצעי לחץ מתחילים הנקודות אדמומיות שמעידות על לחץ על העור באזור המגורה. אם הבחנתם בהם חשוב לפנות לרופא, לדאוג לשינוי תנוחה ולמרוח את העור בקרם לחות טיפולי.
שמירה על היגיינה – חשוב לשמור על העור נקי, למרוח בקרמים לשמירה על לחות העור ולמניעת גירוי, יובש וסדקים בעור. גם ניקיון המיטה והחלפת המצעים (מומלץ להשתמש במצעי כותנה מלאה) חיוניים כמו גם ניקיון הבגדים (שוב – עדיף מבד נושם) והימנעות משימוש בבגדים בעלי כפתורים, אבזמים, רוכסנים או תיקתקים.
שינוי תנוחה – אי אפשר להדגיש מספיק עד כמה חשוב לשנות את הנוחה של המטופל באופן סדיר כל כשעתיים כדי למנוע את התפתחות פצעי הלחץ. השכיבה במיטה צריכה להיות בזווית מקסימלית של 30 מעלות.
עידוד תנועה – העדר תנועה הוא הגורם מספר אחד להופעת פצעי לחץ, מומלץ לעודד כל תנועה אפשרית שהמטופל יכול לעשות, גם עיסוי יכול לסייע ומומלץ לדבר עם הרופא ולהתייעץ גם עם פיזיותרפיסט כיצד ניתן לסייע למטופל להניע את הגוף לפי יכולתו, או בסיוע.
שימוש בעזרים ייעודיים – מומלץ להשתמש במזרון ייעודי למניעת פצעי לחץ (מזרון ביצים) במיטה ובכריות מיוחדות המיועדות לכיסא גלגלים. ישנם מוצרים נוספים כמו מגני עקב במקרה של פצע באזור ומומלץ לשאול רופא להמלצות.
בכל מקרה של הופעת פצעי לחץ, או חשד להופעתם, יש לפנות מיד אל הרופא המטפל, אופן הטיפול תלוי באבחנתו, אך מומלץ מיד להתחיל בדרכי המניעה שפורטו בכתבה, שגם יסייעו בהקלה.
המקורות לכתיבת הכתבה:
אתר רעות תל אביב, בית חולים שיקומי, פצעי לחץ
H MD Jaul Efraim, “Who determines the Treatment for Pressure Ulcers in the Elderly?”, IMAJ, Vol 15, Sept. 2013: 580-583.
Elisabeth M H Mathus-Vliegen, “Old age, malnutrition, and pressure sores: an ill-fated alliance”, The journals of gerontology. Series A, Biological sciences and medical sciences, 2004 Apr; 59(4): 355-60.
Medical Advisory Secretariat, “Management of chronic pressure ulcers: an evidence-based analysis”, Ontario health technology assessment, 2009; 9(3): 1-203.
