3. משמעות ורבלית – שיום
הורים מבוגרים רבים מתקשים בשיום (שיוך שמות) חפצים או אנשים הנמצאים סביבם והדבר עלול להעיד על ירידה בקוגניציה.
מה אפשר לעשות? במידה ואתם שמים לב לקושי בשיום, מומלץ לסייע לו באמירת שמם של החפצים או ברמזים קלים שיכולים להביא אותו לתשובה. כך או אחרת, חשוב להיות סבלניים ואמפתיים למצב החדש ולזכור – הקושי בשיום הוא אחד הפחדים הגדולים ביותר של ההורה המבוגר, כיוון שהוא מודע לעובדה שאינו מצליח להביע את עצמו כתמול שלשום והחשש מפני המשך נסיגה עלול להיות משתק מבחינתו. נסו לחזק את בטחונו העצמי על ידי שאילת שאלות בנוגע לשמם של החפצים. ניתן גם לשחק במשחקי זיכרון למיניהם ובכך להרוויח זמן איכות ועל הדרך לסייע להורה בחיזוק יכולת השיום.
4. שטף דיבור
אם אתם חשים שההורה המבוגר לא מצליח להביע את עצמו בשטף ובעושר לשוני כפי שהיה עושה בעבר, יכול להיות שהוא סובל מירידה ביכולת הקוגניטיבית.
מה אפשר לעשות? חשוב מאוד להרגיע את ההורה ולהיות אמפתיים ומכילים. אם ההורה מתגורר לבדו וכמות האינטראקציות הבינאישיות שמזדמנות לו הוא קטן, מומלץ ליצור אותן באופן מכוון. ניתן להעסיק מטפל סיעודי שישוחח עם ההורה או להגיע אליו לעתים תכופות ולשוחח עמו בטלפון. ככל שההורה יעשה יותר שימוש בשפה ויתרגל את מיומנות הדיבור, כך תוכל להיות האטה בירידה שהוא חווה בשטף הדיבור.
אם נסכם, מילות המפתח מבחינתכם בשלב הזה הן סבלנות, הכלה ואמפתיה. אמנם אתם זוכרים את ההורה המבוגר בימים שהוא נתפס בעיניכם ככל יכול, אבל המציאות משתנה וכדאי להסתגל אליה כדי לסייע להורה למלא את ימיו באופן הטוב ביותר מבחינתו.