קשיים ומתחים בתוך המשפחה
למרות הניסיון לשלב את הטיפול בבן משפחה בשגרה, אין שגרה בתפקיד בן המשפחה המטפל. ככל שיותר זמן מוקדש לתפקיד כך יש פחות זמן לתחומי החיים האחרים. זה יוצר באופן טבעי לא מעט לחצים גם אישיים וגם בקשרים עם הסביבה ובוודאי בתוך המשפחה, עם בני הזוג, הילדים, אחים ואחיות ובכלל. תקשורת יכולה בהחלט לסייע להתמודד וחשוב גם למצוא זמן איכות עם האנשים הנוספים בחייכם, זה ייתן הפוגה ויקל על הלחצים.
קושי בתכנון תכניות
מכיוון שאין שגרה בתפקיד בן המשפחה המטפל וכל שגרה מושגת היא בערבון מוגבל, בני משפחה מטפלים מתקשים לא פעם לתכנן תכניות, גם בטווח הקצר וגם הארוך. הקושי בניהול הזמן מצמצם מהותית את זמן הפנאי כבר בשלבים הראשונים אבל היקף הפגיעה הולך ומתרחב לחברים, עבודה וגם זמן משפחה. מומלץ למצוא אחת לתקופה זמן שבו מישהו אחר מחליף אתכם בתפקידכם כדי לנוח ולמלא מצברים.
בעיות בקריירה
הקושי לשלב בין קריירה למשפחה וחיים אישיים הוא לא פשוט גם ללא תפקיד בן המשפחה המטפל. אחת ההמלצות בתחום היא לשוחח עם המנהל ולנסות למצוא פתרונות גמישים לשאלת המטלות בעבודה. לעיתים ניתן לעבוד חלק מהזמן בבית ובשעות לא שגרתיות כדי לצמצם את היקף הפגיעה בעבודה.
לאבד את זה
לאף אחד לא קל להודות שהוא "איבד את זה", שהוא התפוצץ, התעצבן או צעק, בעיקר על ההורה. זה קורה בעיקר במצבי שחיקה כשלפעמים בתוך כל הקושי כבר אי אפשר להכיל. לא פעם התפרצות עשויה לנבוע מתסכול כשההורה מתכחש לעזרה, או דוחה את העזרה. לעיתים זה קורה מול הורה שמתמודד עם אחת ממחלות הדמנציה, אם בגלל שהוא לא מובן, עצבני או אפילו אלים. מעבר להתפרצות הקושי הגדול יותר הוא לא פעם התמודדות עם רגשות האשם על ההתפרצות עצמה.
הירתעות פיזית
חלק מהמטלות הכרוכות בטיפול בהורה סיעודי כוללות לעיתים גם מקלחת, החלפת חיתול או ניקוי אבריו הפרטיים של ההורה. מעבר לקושי הפסיכולוגי בטיפול בהורה במצב סיעודי. חלק מבני המשפחה המטפלים עשויים להירתע או אפילו להיגעל מהמשימה וזה לחלוטין טבעי. אם משימה זו קשה לכם, נסו למצוא מתנדב אחר שיוכל לעשות זאת.
נוכחותו של המוות
תפקיד בן המשפחה נושא בתוכו לא מעט עליות ומורדות ובן המשפחה המטפל מוצא עצמו לא פעם חסר אונים ובחוסר וודאות. בעוד שתפקיד הטיפול להיטיב עם ההורה עדיין סופו הבלתי נמנע ידוע מראש. יש לזה משקל נפשי, גם אם לא ניתנת לזה תשומת לב מיוחדת.