BioInnovators: החממה של טבע לדור העתיד של יזמי הביומד

בחברת טבע מחברים בין מוחות מבריקים לרעיונות פורצי דרך – באמצעות שיתופי פעולה רחבים עם האקדמיה, בתי החולים ותעשיית הסטארט-אפים, חדשנות רפואית ומסלול ייחודי לחוקרות ולחוקרים מבטיחים, ששיאו תחרות שנתית במסגרתה מוצגים רעיונות לפתרונות אופטימלים שמשנים את פני הרפואה

אסף לבנון

כמי שמחזיקה בתואר "חברת הפארמה הגדולה בישראל", ממשיכה חברת טבע לחתור תמיד לקידום חדשנות, בין אם בפיתוח תרופות חדשניות ובין אם בהבאת טכנולוגיות חדשניות חיצוניות לייעול תהליך הפיתוח ולהגדלת סיכויי הצלחתו.

לאחרונה הודיעה טבע על כניסתה לשלב "הצמיחה המואצת" באסטרטגיה שלה "חוזרים לנתיב של צמיחה", וזאת במטרה לבצע טרנספורמציה בעזרת חדשנות, הכוללת השקעה רבה יותר בפייפליין (צבר התרופות שבפיתוח) האינובטיבי שלה, כמו גם בפורטפוליו המוצרים האינובטיביים שלה, שכבר זכו לאישורי שיווק מרשויות הבריאות השונות, עד להתבססותה כחברת ביו-פארמה מובילה. לצורך כך, מתמקדת החברה, בין היתר, ביצירת שיתופי פעולה עם הקהילה המקומית בישראל: האקדמיה, בתי החולים ותעשיית הסטארט-אפים.

בשנים האחרונות עובדת טבע בשיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בישראל, ביניהן אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן. החברה מקדמת מחקר ופיתוח באמצעות אינטראקציה עם חוקרים ישראלים, כשהעבודה נעשית במשותף בזירתה של טבע ובזירת האקדמיה. תחומי המחקר המשותפים העיקריים לשני הצדדים הם מחלות נוירו-דגנרטיביות ופסיכיאטריות, תחום האימונולוגיה ותחום הנשימה - בעיקר סביב פיתוח נוגדנים וחלבונים כתרופות ביולוגיות.

רישיונות לפיתוח קליני מהאקדמיה

"למרות האתגרים שנגרמו בעקבות המלחמה, טבע המשיכה בכל העת לקדם את שיתופי הפעולה והחדשנות בישראל, כשאנו רואים בעיסוק במדע פורץ דרך ובחדשנות הישראלית מקור לתקווה ולחוזק", אומרת ד"ר דנה בר-און, מנהלת הצוות הגלובלי לשיתופי פעולה מחקריים בטבע, המובילה את שיתופי הפעולה בין החברה לבין גופי מחקר אקדמיים – ובין היתר עוסקת גם בעידוד שיתופים מקומיים בין טבע לבין חוקרים ישראליים.

"מיפוי עמוק שעשינו באקדמיה ובבתי החולים בארץ, כולל פגישות עם מאות חוקרים, הניב יותר מחמישים שיתופי פעולה בחמש השנים האחרונות. שיתופי הפעולה הללו כבר נותנים ערך. לאחר עבודה משותפת של מספר שנים קיבלנו רישיונות לפיתוח קליני לשתי תרופות פוטנציאליות מהאקדמיה בישראל. אין זו הפעם הראשונה שהעבודה המשותפת עם האקדמיה הישראלית מוכיחה את עצמה. ההיסטוריה המפוארת של טבע בנויה בין השאר על תרופת הקופקסון ממכון וייצמן ואזילקט מהטכניון. כעת הגישה חוזרת ומוכיחה את עצמה באקו-סיסטם העכשווי.".

ומה בנוגע לשיתופי הפעולה עם סטארט-אפים?

"טבע פתוחה מאוד לאקו-סיסטם הישראלי ושמחה תמיד לעבוד ביחד עם סטארט-אפים חדשניים וליישם את הטכנולוגיה שלהם על צרכים ואתגרים לאורך שרשרת הערך של פיתוח תרופות. כיום אנו משתפים פעולה בעיקר עם סטארט-אפים צעירים בתחומי הפארמה והביוטק. החברה מספקת להם תמיכה טכנולוגית ומחקרית, כולל פיילוטים משותפים, למשל בשיפור ניסויים קליניים ובזיהוי תגובות לתרופות. גם להם וגם לאקדמיה החברה מסייעת באמצעות מרכז המחקר הגלובלי הגדול שלה 'אביק' בנתניה, הכולל מעבדות וציוד חדשניים,  ובין השאר, יכולות לייצור חלבונים ונוגדנים".

יזמות וחדשנות לשיפור הבריאות

עוד מקדמת טבע את דור העתיד של מחקר הביומד בישראל. היא עושה זאת באמצעות תוכניות כ-BioInnovators, פורום ארצי לדוקטורנטים ולפוסט-דוקטורנטים יזמים מצטיינים בתחומי הביו-רפואה. הפורום מתקיים בשיתוף עם פרופ' ישע סיון וקהילת DigitalRosh ו-MindLi. במסגרת התוכנית, מציגים סטודנטים רעיונות חדשניים לסטארט-אפים ומקבלים הדרכה לאורך השנה ממנטורים מטבע ומכלל התעשייה. התוכנית כוללת תחרות שנתית בשם "Bio-Mix", שבה נבחרים המיזמים המובילים. זוהי שנתה החמישית של התוכנית, הכוללת כ-150 משתתפים ובוגרים.

"באירוע הקרוב בביומד נקיים את שלב הפתיחה של התחרות", אומרת ד"ר בר-און. "כל אחד מהסטודנטים יציג את הרעיון שלו והקהל יבחר את עשרת הרעיונות המובילים עליהם ימשיכו לעבוד בקבוצות במשך כל השנה, במטרה להציגם בתחרות שתתקיים בסוף השנה". 

היכן נמצאת ההתמקדות של טבע כיום?

"טבע שואפת להוות מרכז לעבודה משותפת עם החדשנות הקיימת בישראל, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות ותרופות חדשות במטרה לשפר את הבריאות העולמית בכל התחומים. אך עיקר ההתמקדות שלנו כיום נמצא בתחומי טיפול כמחלות אימונולוגיות, נוירולוגיה של המוח ומחלות פסיכיאטריות. החברה בוחנת כיצד היא יכולה באמצעות בינה מלאכותית לייעל את תהליך פיתוח התרופות ולהפחית את העלויות והזמן הנדרשים להבאת מולקולה לשוק".

חיישן חכם לניטור חיידקים במעי

נחי נתן, דוקטורנט במחלקה לאימונולוגיה מערכתית במעבדה של פרופ' זיו שולמן במכון ויצמן למדע, למד מגיל צעיר לחשוב בצורה ביקורתית ויחד עם זאת יצירתית. הוא נולד בישראל וגדל בבית שמש, במשפחה תוססת, כשאמו עורכת דין ואביו יזם ביוטק מעודדים אותו לחקור ולשאול שאלות. לאחר לימודי ביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטה, הצטרף למעבדה של פרופ' שולמן ללימודי תואר שני, שהפכו במהרה לדוקטורט.

במה עוסק המחקר שלך?

"בתגובה החיסונית לסרטן, ובפרט באיך תאי B זיכרוניים פועלים בתוך בלוטות לימפה מנקזות גידול (TDLNs) של חולות סרטן שחלות. הבלוטות האלו מהוות גשר חיוני בין הגידול למערכת החיסון, אבל תפקידן עדיין אינו מובן לעומק. בפרויקט שלי אני בודק האם תאי ה- B שומרים על יכולת לזהות את הגידול, ואיך התפקוד שלהם משתנה או נפגע בתוך הסביבה הסרטנית. המטרה היא להבין טוב יותר את התגובה החיסונית – ואולי בעתיד גם לדעת כיצד לרתום אותה לטיפול".

במקביל לעבודתו האקדמית, הצטרף נתן לאחרונה לתוכנית – Teva BioInnovators "חוויה מעוררת השראה ששינתה את צורת החשיבה שלי מאקדמיה ליזמות ביו-טכנולוגית", הוא מעיד. "בזכות הצוות המקצועי והמנוסה שמלווה את המשתתפים, התוכנית מכינה אותנו לעולם שאחרי הדוקטורט – איך לזהות צורך רפואי אמיתי, לאמת בעיה אמיתית, ולפתח דרך חשיבה חדשנית. אחד הלקחים המרכזיים הוא להתחיל מהבעיה – ורק אז לגבש את הפתרון. הגישה הזו הובילה אותי להתמקד בבעיה המוכרת והכואבת של מחלות מעי דלקתיות (IBD)".

לאיזה תובנות הגעת?

"הבנתי מהר מאוד שהכלים הקיימים למעקב אחר מחלות IBD הם לא מדויקים, פולשניים, ולא מתאימים למעקב שוטף ויומיומי. וזה לא רק חיסרון טכני – זו בעיה קלינית ממשית. חוסר היכולת לנטר את הדלקת בצורה רציפה מוביל לכך שחולים רבים מקבלים טיפול לא נכון בזמן הלא נכון, מפספסים נקודות זמן קריטיות, ועלולים לשלם על כך בהחמרה או סיבוכים ארוכי טווח. עבור המטופלים והרופאים, המידע החסר הזה עשוי להיות ההבדל בין רמיסיה להתלקחות, ובין טיפול יעיל לנזק מצטבר. כדי להתמודד עם האתגר הזה, הצעתי רעיון נועז: לתכנת חיידקים חיים שיזהו דלקת במעי ויוכלו לשדר אות קריא – לרופאים או אפילו ישירות למטופלים בבית. באמצעות טכנולוגיות סינתטיות מתקדמות, ניתן לפתח חיישן ביולוגי חכם, בטוח ואמין, שיעניק למטופלים ולרופאים כלי חדשני לניטור מדויק ורציף – ויעזור למיליוני אנשים ברחבי העולם שמתמודדים עם IBD לקבל את הטיפול הנכון בזמן הנכון".

"אני נרגש להמשיך במסע הזה – שבו מדע עמוק פוגש פתרונות בעולם האמיתי", מסכם נתן. "לא פחות מרגש זה לשמוע את הרעיונות המבריקים של שאר המשתתפים בתוכנית. זו זכות להיות חלק מקהילה של מדענים צעירים שחולמים בגדול – וחושבים איך להפוך את המחקר שלהם להשפעה ממשית בשטח".

פרוביוטיקה מותאמת אישית

המחקר של מיה מנשרוב, דוקטורנטית בתוכנית הבין יחידתית לביוטכנולוגיה בטכניון, במעבדתו של פרופ' אבי שרודר, עוסק בפיתוח מערכות חדשניות להובלת DNA לתאי עצב במוח, במטרה לקדם טיפולים גנטיים למחלות נוירולוגיות. "אני מתמקדת בנשאים ננומטריים מבוססי ליפידים, שמסוגלים לעבור את מחסום ההגנה של המוח, לזהות תאי עצב, לחדור אליהם ביעילות ולאפשר ל-DNA להתבטא", היא מספרת. "המטרה הסופית היא לפתח טיפול גנטי לחולי GRIN2B – תסמונת נוירו-התפתחותית נדירה וקשה הנגרמת ממוטציה בגן שאחראי על תפקוד הקולטנים במוח".

במהלך השנה השתתפה מיה בפורום BioInnovators של חברת טבע, במסגרתו לקחה חלק בתחרות חדשנות רפואית שמפגישה חוקרים צעירים עם עולם הפיתוח העסקי.

מה הצעת במסגרת התחרות?

"את Dermogenix – רעיון למוצר רפואי חדשני לטיפול בפסוריאזיס על בסיס פרוביוטיקה מותאמת אישית. הרעיון נולד מתוך החוויה האישית שלי כחולת פסוריאזיס, מתוך תסכול מהטיפולים הקיימים, שמתמקדים רק בהקלה זמנית על הסימפטומים, ולא בפתרון שורש המחלה. כאשר נחשפתי לקשר ההולך ומתחזק במחקר בין חוסר איזון במיקרוביום (חיידקי המעי והעור) לבין תהליכים דלקתיים המטרגרים פסוריאזיס, גיבשתי רעיון לפתח טיפול ביולוגי חדשני, שיאזן מחדש את המיקרוביום של המטפל ויחזיר את העור למצב מאוזן ובריא יותר".

במה תרמה לך התחרות?

"התהליך בתחרות איפשר לי ליישם חשיבה מחקרית בהקשר יישומי ועסקי, וללמוד כיצד לחדד רעיון מדעי למודל עסקי עם היתכנות שיווקית. הוא חשף אותי לתחומים כמו רגולציה רפואית, אסרטגיות חדירה לשוק, והקשר בין רפואה מותאמת אישית לצרכים קליניים אמיתיים. מעבר לפיתוח הרעיון עצמו, זו הייתה עבורי הזדמנות לראות איך מחקר יכול להפוך למציאות – ולהבין עד כמה אני רוצה להמשיך לפעול בעתיד בדיוק בנקודת החיבור הזו".