פרופ‘ איל פרוכטר מנהל רפואי עמותת עיקר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה

דבר המומחה. מטפלים בטראומה - אתגרי ההווה והעתיד שאחרי שבעה באוקטובר

מאז ה־7 באוקטובר 2023 ישראל מתמודדת עם המשבר הגדול בתולדותיה: לחימה ממושכת, יישובים שנהרסו, מאות אלפי מפונים מהדרום ומהצפון, חטופים, עומס כבד בעורף ושירות מילואים נרחב. כל אלו התרחשו לאחר שנות הקורונה המכבידות, ובתוך מציאות חברתית מפולגת. במקביל לממדי האסון, התגלה גם עומק השחיקה של מערכת בריאות הנפש, שמראש פעלה בתקצוב נמוך מאוד — כ־3% מתקציב הבריאות, לעומת 8-10% במדינות ה-
OECD ובתוך מחסור במטפלים, תורים ארוכים וטיפול ציבורי מתרוקן.

למרות המצב, עם פרוץ המלחמה מטפלים ציבוריים ופרטיים כאחד התגייסו באופן מרשים:
נפתחו הכשרות רבות לטיפול בטראומה, אלפי אנשי מקצוע נכנסו לתוך העשייה, וארגונים שונים - ובהם מטפלים בנפש סייעו בבניית מערכי טיפול, הדרכות ותמיכה מקצועית.

האתגר כפול: מצד אחד טיפול בנפגע PTSD, דיכאון, חרדה ושימוש גובר בחומרים; מצד שני התמודדות עם "פציעה מוסרית" - פגיעה נפשית שמקורה בהתנגשות ערכית פנימית, היוצרת אשמה ובושה ודורשת גישה טיפולית ייחודית המבוססת על חמלה וקבלה עצמית.

אחרי שנתיים של עומס קיצוני, רבים מהמטפלים עצמם נמצאים בסכנת תשישות חמלה ושחיקה עמוקה: ירידה ברגישות, ציניות, עייפות רגשית וטראומטיזציה משנית. מחקרים ממקומות אחרים בעולם, כולל אחרי אירועי 11 בספטמבר, מראים כי שיא תסמיני ה־ PTSD עלול להופיע עד תשע שנים לאחר האירוע - כלומר הצרכים הטיפוליים ימשיכו לעלות, ולא לרדת. לכן זהו הזמן להשקיע יותר: לחזק את המטפלים, לגייס כוח אדם נוסף, לאפשר מנוחה,
הדרכה ושיתוף עמיתים, ולבנות מערך טיפולי יציב ורחב - פרטני, קבוצתי ומשפחתי - שיאפשר לחברה הישראלית להתמודד עם המשבר ארוך־הטווח שהיא מצויה בו.

רק כך נוכל לעבד את הפגיעה, להתחזק ולצמוח מחדש.