המדריך המקיף למיגרנה

כל מה שצריך לדעת על מיגרנה: מאפיינים, סוגים, טריגרים וטיפולים

מבין יותר מ־200 סוגים מוכרים של כאבי ראש, המיגרנה היא אחת מהמוכרות ביותר, ולמעשה שכיחות המיגרנה העולמית היא 14-15%. אך כשמנסים לנווט במידע העצום הזמין על מיגרנות, קל ללכת לאיבוד. לפניכם מדריך שיעשה סדר בנושא, יסביר את המונחים העיקריים ויפרט את הטיפולים האפשריים.

מהי מיגרנה?

מיגרנה היא סוג של הפרעת כאב ראש המתאפיינת בהתקפים חוזרים של כאב פועם, לעיתים רק בצד אחד ויכולה להימשך בין ארבע ל־72 שעות. הכאב, בדרגת חומרה בינונית עד קשה, יכול להיות מלווה ברגישות לאור ולקול, בחילות ואף הקאות. המיגרנה פעמים רבות מתחילה בגיל ההתבגרות אך השפעתה המשמעותית ביותר נצפית בדרך כלל בטווח הגילאים בין 35-45 ושכיחה פי שלוש עד ארבע יותר בנשים לעומת גברים, לעיתים היא יכולה להופיע גם בילדים. ככל שהמיגרנה ממושכת יותר - הנכות והסבל ממנה תהיה רבה יותר. המיגרנה יכולה להתבטא באופן שונה מאדם לאדם וגם שונה מהתקף אחד למשנהו.

חשוב להבדיל בין מיגרנה לכאבי ראש אחרים:

כאב ראש מתחי – TTH (Tension-type headache)

כאב לוחץ המורגש כרצועה הדוקה סביב הראש. מקורו בלחץ או בעיות שרירים ושלד בצוואר

הפרעת כאב הראש השכיחה ביותר, המשפיעה על גברים ונשים כאחד. כאב ראש מתחי מתאפיין ככאב לוחץ, המורגש כרצועה ההדוקה סביב הראש, ומקורו בלחץ או בעיות שרירים ושלד בצוואר. הוא עשוי להתפשט אל הצוואר או להתחיל ממנו.

כאב ראש מקבצי (Cluster Headaches)

תופעה נדירה יותר המופיעה אצל אחד מכל אלף בני אדם, ושכיחה יותר בגברים. כאב חד וחריף שנמשך זמן קצר ויכול לחזור כמה פעמים ביום. לרוב הוא ממוקד בעין אחת או באזור סביבה ומלווה באדמומיות ודמע.

מיגרנה

מהם סוגי המיגרנה?

  1. מיגרנה אפיזודית: מיגרנה המתאפיינת בכאבי הראש מופיעים בפחות מ־15 ימים בחודש.
  2. מיגרנה כרונית: מיגרנה המתאפיינת בכאבי ראש אשר למשך שלושה חודשים לפחות מופיעים ביותר מ־15 ימים בחודש, כאשר מתוכם שמונה ימים לפחות מלווים במאפיינים של מיגרנה.
  3. מחלה פרוגרסיבית: מיגרנה אפיזודית המתקדמת למיגרנה כרונית. תהליכים שעשויים להביא להתקדמות המיגרנה כוללים התקפים בתדירות גבוהה, שימוש יתר בתרופות, מצבים אחרים שמלווים בכאב וכן השמנת יתר. שימוש יתר בתרופות - גם כאלו הנמכרות ללא מרשם - עלול לגרום למעגל של החמרת כאבי הראש ולהפוך מיגרנה ממושכת יותר וקשה יותר לניהול.מ
  4. יגרנה עם אאורה: מתרחשת אצל כ-25% מהסובלים ממיגרנה וכוללת הפרעה בשדה ראייה שמתבטאת בתופעות זמניות (כמו הבזקי אור, נקודות עיוורות או עקצוצים) אשר לרוב נמשכות בין 5 דקות עד שעה. האאורה מהווה סימן להתקף הכאב המתקרב. 
  5. מיגרנה המיפלגית: תופעה נדירה מאוד בקרב הסובלים ממיגרנה עם אאורה, שבאה לידי ביטוי בחולשה בצד אחד של הפנים או בצד אחד של הגוף בשלב האאורה של המיגרנה.

טריגרים למיגרנה

טריגרים הם מצבים המעוררים גירוי להתחלה של התקף מיגרנה. ישנם כמה גורמים שיכולים לעורר התקף מיגרנה, והם משתנים בין אדם לאדם, למשל:

ריחות חזקים

רעשים חזקים או פתאומיים

דילוג על ארוחות

שינויים קיצוניים באורח החיים

חוסר שינה

שינויים הורמונליים

מתח נפשי

שלבי המיגרנה:

את המיגרנה נהוג לחלק לארבעה שלבים, אך לא בהכרח כל השלבים מתקיימים תמיד: 

פרודרום (Prodrome): שלב מוקדם שבו מופיעים סימנים מקדימים עד 24 שעות לפני התקף. תסמיניו, עשויים להשתנות בין אדם לאדם הם תשוקה למזון, שינויים במצב הרוח, פיהוק, אגירת נולים והשתנת יתר. בעבר נהוג היה לחשוב שאכילת שוקולד היא טריגר למיגרנה, אך כיום מניחים כי התשוקה לשוקולד היא חלק משלב הפרודרום, ולמעשה השוקולד לא משפיע כלל על התפתחות המיגרנה. פרודרום יכול לסייע למטופל לזהות את בואה של המיגרנה ולהתכונן אליה. 

  1. אאורה: שלב הכולל תופעות ראייה או תחושה זמניות, המתרחשות אצל חלק מהמטופלים לפני הכאב. תופעה חזותית או תחושתית המופיעה אצל כ־25% מהסובלים ממיגרנה ונחשבת לשלב השני של המיגרנה. אאורה תבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו הופעה של קרן אור מהבהבת, קווים בהירים או נקודה עיוורת בשדה הראייה, הופעה של 'טנטון'- כלומר צפצוף או רעש באוזן, תחושה של עקצוצים, חוסר תחושה או כאבים תחושתיים. במקרים נדירים אאורה תבוא לידי ביטוי בקשיי שפה או קושי בהוצאה או הבנת מילים ובחולשה בצד אחד של הפנים או הגוף. 

שלב הכאב: השלב שבו מופיע כאב הראש המיגרנוטי, לרוב בעוצמה משמעותית ועם רגישות לאור ולרעש. השלב העיקרי והמפריע ביותר של הכאב המיגרנוטי עצמו, המתאפיין לרוב ברגישות לאור ולרעשים. רגישות לאור (פוטופוביה) מתבטאת בחוסר סבילות או רגישות לאור שמאפיינת את שלב הכאב ראש של המיגרנה. אנשים עם פוטופוביה חווים אי־נוחות וכאבים, לרבות כאבי ראש בחשיפה לאורות בהירים או מהבהבים, ולעיתים הם ימנעו מחשיפה לאור בהיר. במקרים רבים הפוטופוביה מאלצת את הסובלים לשהות בחדר חשוך עד שהמיגרנה נרגעת. רגישות לרעשים (פונופוביה) משמעותה אי־נוחות חריגה לקולות ורעשים המאפיינת כ־70% עד 80% מהמטופלים בזמן התקף מיגרנה. שכיחותה הגבוהה בהתקפי מיגרנה מבדילה בין מיגרנה לסוגים אחרים של כאבי ראש. רעשים 'רגילים' כמו טלוויזיה, דיבור יכולים לגרום לכאב ולכן הסובלים ממיגרנה עם פונופוביה יעדיפו לשהות בעצמם בחדר שקט.

פוסטדרום (Postdrome): השלב שאחרי ההתקף, המאופיין בתחושת עייפות או ערפול עד לחזרה הדרגתית לשגרה. השלב האחרון בארבעת שלבי המיגרנה, המדמה התאוששות מההתקף ומתאפיין בתחושה של תשישות, דכדוך ואף בלבול בעקבות המיגרנה. שלב זה יכול להימשך לעיתים גם יממה עד שהאדם מרגיש שהוא יכול לשוב לתפקוד תקין.

טיפולים במיגרנה

טיפול מניעתי:

טיפול שנועד להפחית או למנוע את ההתקפים בעתיד, והוא מיועד למי שסובל ממיגרנות תכופות או חמורות, בין שהן מתרחשות פעם בשבוע או בתדירות נמוכה יותר אך מתאפיינות בכאב חמור שעשוי להשבית את האדם מתפקוד. לפני הטיפול התרופתי, הימנעות מטריגרים המעוררים מיגרנות ושמירה על אורח חיים בריא עשויים למנוע התקפי מיגרנה. ישנן כמה תרופות המיועדות לטיפול מונע שאינן ספציפיות למיגרנה, כמו חוסמי בטא שמיועדים במקור לטיפול בלחץ דם גבוה, חוסמי תעלות סידן ותרופות נוגדות דיכאון, ועל המטופל ליטול תרופות אלו מדי יום ביומו. כיום קיימות תרופות חדשות למניעת מיגרנה שהינן ספציפיות למיגרנה, כמו תרופות ביולוגיות ותרופות כימיות הנוגדות חלבון בשם CGRP. 

  1. מה זה CGRP? השם CGRP הוא קיצור של Calcitonin Gene-Related Peptide. זהו חלבון שהתגלה לפני כ־30 שנה כחלבון הקשור בהרחבת כלי דם, המיוצר על ידי נוירונים במערכת העצבים. החוקרים מצאו כי רמות גבוהות של CGRP במערכת העצבים המרכזית מאפיינות התפרצות של מיגרנה. כיום ישנן תרופות מוכוונות מטרה החוסמות את פעילות חלבון זה, שהוכחו כיעילות ובטוחות למניעה או לטיפול במיגרנה. 
  2. טיפול בנוגדנים: תרופות המבוססות על נוגדנים חד־שבטיים הם סוג חדש של תרופות שכוללות מולקולות הנקשרות לקולטנים או לחלבונים בגוף, כמו חלבון CGRP, ומעכבות את פעולתו. בתחום המיגרנה הטיפול בנוגדנים ספציפיים החוסמים את חלבון ה־CGRP או את הקולטן שלו הוכחו כיעילות ובטוחות ונמצאות בשימוש נרחב בישראל. יעילותם נמצאה כמפחיתה תדירות ימי מיגרנה, עוצמה ומשך המיגרנה ולעיתים אף תסמינים נוספים כמו אאורה או מיגרנה על רקע שימוש יתר בתרופות. ישנם כיום ארבעה סוגים של נוגדנים ל־CGRP והם ניתנים אחת לחודש או אחת לשלושה חודשים בהזרקה עצמית על ידי המטופל בבית, או בעירוי . נוגדני ה־CGRP מומלצים היום לשימוש על ידי האיגודים הנוירולוגיים החשובים בעולם, בהם האיגוד האירופאי והאמריקאי. 
  3. ג'יפנט (Gepant): הוא השם הכללי לקבוצת תרופות שפועלות כחוסמי קולטנים של CGRP. הגיפנטים הם תרופות המורכבות ממולקולה קטנה, שנלקחות בדרך פומית (בבליעה) –בד"כ באופן יום יומי להבדיל מנוגדנים חד־שבטיים (מונוקלונליים) שמוזרקים פעם בחודש או ברבעון. 
  4. בוטוקס למיגרנה כרונית: טיפול שהוכח כמפחית את תדירות ההתקפים אצל מטופלים עם מיגרנה כרונית, עובד על שיתוק השריר ולא על מנגון ספציפי למיגרנה.

טיפול אקוטי:

טיפול שניתן בהופעה של תסמיני התקף מיגרנה, ומטרתו להקל על הכאב ולאפשר חזרה לתפקוד. טיפול אקוטי כולל בין היתר טיפול בתרופות הספציפיות למיגרנה ממשפחת הטריפטנים או הגיפנטים, או במשככי כאבים (אנלגטיקה) עם או ללא מרשם. ישנם גם טיפולים הכוללים שילוב של תרופות אלו ותרופות שיכולות להקל על תופעות הנלוות למיגרנה, כמו תרופות להקלה על בחילות. 

  1. אנלגטיקה: שם כולל למשככי כאבים המיועדים לטיפול בכאב, כדי להשיג הקלה על הכאב ולאפשר חזרה לתפקוד תקין. ישנם כמה סוגים של משככי כאבים, כמו תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (ובקיצור NSAIDs, כמו אספירין ואיבופרופן), פרצטמול ודיפירון הנמכרות לרוב ללא מרשם לטיפול בכאבים קלים עד בינוניים ותרופות כמו אופיואידים ותרופות הרדמה מקומיות הניתנות תחת מרשם לטיפול בכאבים חמורים יותר.
  2. טריפטנים: תרופות המעלות את רמות הסרוטונין במוח, אשר גורם להתכווצות כלי הדם ומוריד את הכאב של המיגרנה. טיפול בטריפטנים ניתן לרוב כטיפול אקוטי להפסקת הכאב המיגרנוטי, במקרים של כאבים בינוניים עד קשים.

ג'פנטים (Gepants): ג'פנטים שניתנים לטיפול אקוטי. לטיפול חריף במיגרנה בזמן התפרצות הכאב ועשויות גם להועיל במניעה.

יומן מיגרנה:

יומן מיגרנה היא שיטה שמעניקה למטופל או המטופלת את השליטה על המיגרנה. ביומן מיגרנה המטופל או המטופלת מבצעים מעקב אחר הסימפטומים שהיו לפני התפרצות המיגרנה ואופי ההתפרצות: משך ההתקף, הטריגרים להתקף ואופן ומידת ההשפעה של הטיפול בהקלת הכאב. היומן מאפשר ניהול טוב יותר של המיגרנה וקבלת החלטות מושכלות עם הרופא.ה המטפל.ת באשר להמשך הטיפול. כיום קיימות אפליקציות ייעודיות שמשמשות כיומן מיגרנה.

חשיבות הייעוץ הנוירולוגי

נוירולוג מומחה הוא רופא או רופאה שמתמחים באבחון ובטיפול בסוגים שונים של מחלות הקשורות למח ולמערכת העצבים, וביניהם גם כאבי ראש. רופאים אלו מחזיקים בידע נרחב בגורמים השונים לכאבי ראש, לרבות מיגרנות, כאבי ראש מתחיים, כאבי ראש מקבציים ואחרים. לרופאים אלו הבנה עמוקה של המנגנונים הגורמים לכאבי ראש והדרכים שבהן ניתן לטפל, כמו תרופות, שינויים באורח החיים או טיפולים אחרים. רופאים אלו מצוידים בכלים המספקים הערכה מקיפה וטיפול בחולים עם הפרעות כאב ראש, ומסייעים במתן תוכנית טיפול מותאמות אישית לחולים. מומלץ להתייעץ עם מומחה כדי לבחור את הטיפול המתאים ביותר.

מתי חשוב לפנות לרופא באופן מיידי?

הסימנים הבאים עשויים להעיד שכאב הראש אינו תואם מיגרנה טיפוסית ודורש הערכה רפואית דחופה: 

כאב ראש פתאומי וחמור מאוד: מגיע לשיא בתוך דקה–חמש דקות. מצב זה מצריך הערכה דחופה כדי לשלול דימום תוך גולגולתי וסיבות מסכנות חיים אחרות. 

שינוי משמעותי בתבנית כאבי הראש: הופעה של סוג כאב חדש, החמרה בולטת בתדירות/עוצמה, או כאב שקשה יותר לשלוט בו לעומת העבר. 

תסמינים נוירולוגיים חדשים לצד כאב הראש: חולשה או נימול בצד אחד, בלבול, שינוי בהתנהגות, קושי בדיבור/הבנת מילים, הפרעות ראייה חריגות, פרכוסים. 

חום גבוה, קשיון עורף, רגישות לאור או פריחה: מחשידים לזיהום (למשל דלקת קרומי המוח) ודורשים בירור מיידי 

כאב ראש חדש לאחר גיל 50: יש לשלול סיבות משניות כגון דלקת עורק הרקה (GCA) ואחרות. 

כאב ראש אחרי חבלה בראש או בצוואר, גם אם קלה – לשלול דימום/פגיעה כלי דם. 

כאב המוחמר בשיעול/מאמץ/שינוי תנוחה או מלוּוה בבצקת בדיסקות (פפילאדמה): מחשיד ללחץ תוך־גולגולתי מוגבר או דליפת נוזל מוח־שדרה. 

כאבי ראש בהריון או סמוך ללידה, במיוחד אם מלוּוים בלחץ דם גבוה, הפרעות ראייה או כאב בטן - מחשיד לרעלת הריון/מצבים נוספים . 

לסיכום, המיגרנה היא מחלה שיכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים. עם זאת, ניהול נכון הכולל טיפול מותאם אישית, תרופות מתקדמות ושינויים באורח החיים, יכול להפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים. בעזרת ידע וכלים מתאימים, ניתן לשפר את איכות החיים ולמנוע מעבר למיגרנה כרונית.

רשימת מקורות

  1. https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/migraine 
  2. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/headache-disorders 
  3. Migraine Epidemiology in Southern Israel: A Retrospective Database Study (P17-2.004) Ido Peles, Mohnnad Asla, Mariya Abayev, Michal Gordon, Victor Novack, Rinat Ribalov, Tamar Lengil, Ron Maor, Mayera Elizur, Gal Ifergane. Neurology May 2022, 98 (18 Supplement) 1604; 
  4. Rashid A, Manghi A. Calcitonin Gene-Related Peptide Receptor. [Updated 2022 Jul 12]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK560648/ 
  5. Shankar Kikkeri N, Nagalli S. Migraine with Aura. [Updated 2022 Dec 6]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK554611/ 
  6. Tepper, D. (2020), Gepants. Headache: The Journal of Head and Face Pain, 60: 1037-1039. https://doi.org/10.1111/head.13791 
  7. Steiner, T.J., Stovner, L.J. Global epidemiology of migraine and its implications for public health and health policy. Nat Rev Neurol 19, 109–117 (2023). https://doi.org/10.1038/s41582-022-00763-1 

האמור אינו מהווה המלצה ו/או ייעוץ רפואי כלשהם. להמשך בירור יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת.

שתפו מאמר זה