מיגרנה

מיגרנה היא הפרעה נוירולוגית שמתאפיינת בכאב ראש שעוצמתו בינונית-קשה, לרוב חד-צדדי, פועם והולם, שיכול להימשך ארבע עד 72 שעות. המחלה נגרמת בשל פעילות מוחית לא תקינה והשתלשלותה המדויקת עדיין לא ברורה. מקובל לחשוב שההתקף מערב מסלולי עצבים, כימיקלים ושינויים שמשפיעים על זרימת הדם במוח וברקמות שסביב.

מהי שכיחותה?

המחלה פוגעת ביותר מ-10% מהאנשים ברחבי העולם (כולל ילדים בגילי בית הספר ומתבגרים בני 19-15) ושכיחה פי שלושה בקרב נשים (בסביבות אחת לחמש נשים ואחד ל-15 גברים). בישראל, לפי הערכות, סובלים ממיגרנה כרונית (קרי, מעל 15 ימי כאב ראש בחודש) יותר מ-170,000 איש.  מחקרים מראים כי מדי יום מתרחשים 3,000 התקפי מיגרנה למיליון איש.

מהם תסמיניה?

בנוסף לכאב ראש, למיגרנה עשויים להתלוות תסמינים כגון רגישות מוגברת לאור, לרעש ולריחות, בחילות והקאות, בלבול, טשטוש ראייה, שינויים במצב הרוח ועייפות. לעתים תופיע לפניה תחושה ששמה אאורה (Aura) – הפרעה בשדה הראייה (הבזקי אור ונקודות שחורות).

מהם הגורמים?

גורם הסיכון העיקרי למיגרנה הוא תורשה (ל-60% מהסובלים ממיגרנה יש הורה שסובל ממנה, ול-80% יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל ממנה). טריגרים שונים יכולים לעורר אותה, כגון שינוי פתאומי במזג האוויר או בסביבה, מחסור או עודף בשינה, ריחות חזקים, מתח נפשי, מאמץ יתר, רעשים חזקים או פתאומיים, רמת סוכר (גלוקוז) נמוכה בדם, דילוג על ארוחות, טבק, דיכאון, חרדה, הנגאובר, שימוש יתר בתרופות מסוימות, שינויים הורמונליים, ואורות בוהקים או מהבהבים.

אצל כ-50 אחוז מהסובלים ממיגרנה, גם רכיבי תזונה מסוימים עלולים להיות טריגרים.  למשל, הממתיק המלאכותי אספרטיים, קפאין, יין וסוגי אלכוהול נוספים, שוקולד, גבינות מיושנות, מונוסודיום גלוטמט, פירות ואגוזים מסוימים, חמוצים, שמרים, ובשר משומר או מעובד.   

מיהן קבוצות הסיכון?

מיגרנה יכולה להופיע אצל ילדים ומבוגרים כאחד, אך פוגעת בעיקר בבני 45-35 ונפוצה יותר בקרב נשים בגלל השפעות הורמונליות (הזמן שלפני קבלת הווסת למשל).  

הטיפול

הטיפול במיגרנה מתחלק לשניים. טיפולים בהתקף חריף וטיפולים מניעתיים שמטרתם למנוע הופעה של התקפים נוספים, להפחית את תדירותם ולשפר את איכות חיי הסובלים ממיגרנה.

בעשורים האחרונים הטיפול התרופתי המניעתי למיגרנה היה באמצעות תרופות שלא פותחו במקור למניעת מיגרנה כדוגמת חוסמי בטא, נוגדי דיכאון טריציקליים, תרופות אנטי-אפילפטיות וחוסמי תעלות סידן. תרופות אלו מובילות להטבה רק אם נוטלים אותן באופן סדיר וקבוע ולאורך זמן והשפעתן אינה מיידית. למרבה הצער, רוב התרופות מאופיינות בתופעות לוואי רבות אשר מקשות על החולים לקחת אותן.

כל אלה, היוו צורך מהותי בפיתוח תרופות חדשות וספציפיות למניעת מיגרנה ולאחרונה פותחו טיפולים חדשניים המבוססים על חסימה של חלבון ה-CGRP או הקולטן שלו, חלבון זה הוא חלבון מפתח בפתופיזיולוגיה של מיגרנה וכיום ישנן מספר תרופות ביולוגיות המאושרות לשימוש בארץ המבוססות על מנגנון פעולה זה.

על מנת להתאים את הטיפול המיטבי עבורכם- פנו לרופא המטפל


מיגרנה - כל מה שרציתם לדעת

אתם שואלים, המומחים עונים

קראו עוד אתם שואלים, המומחים עונים

מתח, חרדה ומיגרנה בתקופת הקורונה

סקר שנערך בקרב יותר מ-300,000 נבדקים מעשר מדינות מצא כי חלה עלייה משמעותית בהתקפי מיגרנה בשנת 2020, בעקבות מתח וחרדה בתקופה זו, והמחיר הבריאותי והנפשי הוא כבד. כיצד ניתן להתמודד עם התחושות הללו ועם הכאב?

קראו עוד מתח, חרדה ומיגרנה בתקופת הקורונה

כיצד משבר הקורונה משפיע על מטופלי מיגרנה

מחקרים מצאו שרבים ממטופלי המיגרנה אינם מקבלים טיפול מלא בתקופה זו, וכך מחלתם עלולה להחמיר, בייחוד אם גם יידבקו בקורונה.

קראו עוד כיצד משבר הקורונה משפיע על מטופלי מיגרנה

כתבות נוספות בנושא מיגרנה

יומן מיגרנה: הדרך שלך לדייק את הטיפול המניעתי

יומן מיגרנה: הדרך שלך לדייק את הטיפול המניעתי

בין מניעה להקלה: גישות נפוצות לטיפול במיגרנה

בין מניעה להקלה: גישות נפוצות לטיפול במיגרנה

המחלה המגבילה של המערב: כל מה שצריך לדעת על מיגרנה

המחלה המגבילה של המערב: כל מה שצריך לדעת על מיגרנה



לכל תחומי הטיפול

הקליקו כאן

המוצרים שלנו