עשרות משתתפי האקתון MED ABOUT DATA ניסו לפצח את האתגר של טבע לאיתור מוקדם של חולי צליאק בהתבסס על 'ביג דאטה' אותנטי שנתקבל ממטופלי מכבי שירותי בריאות (מבלי לחשוף את זהותם). נדמה שהצוותים הזוכים עשו צעד חשוב בדרך ליעד.

יש סיכוי של כ-99% שאתם מאלה החולפים על פני מתחם המוצרים "ללא גלוטן" בסופר מבלי להתעכב שם לרגע, תוך שאתם מובילים את עגלת הקניות בבטחה קדימה אל עבר המאפייה, בתקווה שבדיוק ייצאו מהתנור פיתות או אולי בגט חמים או אולי דווקא לאזור החטיפים או הפסטה, הפתיתים והאטריות למרק ושאר מוצרים שהמטבח הישראלי אינו שלם בלעדיהם. המכנה המשותף בסל הקניות הזה הוא שמעבר לכך שכל המוצרים טעימים, הם גם עתירי גלוטן. סוג של "רעל" עבור חולי צליאק המהווים כ-1-2% מן האוכלוסייה, ועבור אנשים הסובלים מרגישות לגלוטן (שאינה צליאק) המהווים כ-3-6% מכלל האוכלוסייה. מרביתם כלל לא מודעים למחלתם.

נזק למעי, כאבי בטן ושלשולים הם התסמינים השכיחים למחלת הצליאק, אך בעשורים האחרונים התברר שהמחלה מתבטאת במגוון תסמינים שלא הוערכו דיים לפני כן. תסמינים אלו נגרמים מהפרעה בספיגת מרכיבים תזונתיים דרך המעי וכוללים אנמיה, אוסטיאופורוזיס, כאבי מפרקים, עייפות כרונית, בעיות התפתחותיות, בעיות עור ועוד. בהחלט משהו שכדאי להתייחס אליו במלוא הרצינות.

הפתרון פשוט – הימנעות ממזון שמצויים בו מרכיבים של חיטה, או דגנים אחרים כמו שעורה או שיפון. לכאורה פשוט, אבל כשחושבים על מיני המזונות שחולי צליאק נדרשים להימנע מהם מדובר למעשה בגזירה קשה והדיאטה שנכפית עליהם מצמצמת מאד את התפריט היומי, ומחריגה אותם מפעילויות חברתיות הסובבות לעיתים קרובות מידי סביב אוכל.

אחת הבעיות המשמעותיות עם מחלת הצליאק היא בקושי לזהותה מבעוד מאד. צעד אחד בדרך לשם עשתה לאחרונה חברת טבע עם שותפותיה להאקתון יוזמה לאומית בהובלת אראל מרגלית, קופת חולים מכבי, הטכניון, עמותת הצליאק בישראל ואחרים.

אך לפני שנספר על התכניות לעתיד חייבים ללמוד מעט על העבר הטיפולי של המחלה, בעיקר בשל האירוניה הנלוות לו. כבר לפני למעלה ממאה שנים תיאר ד"ר סמואל ג'י הבריטי, שנחשב לאבי מחלת הצליאק, את המחלה כ"סוג של בעיית עיכול כרונית הקיימת אצל אנשים מכל הגילים". הוא אפילו דייק כשהעריך שהסיבה לכך נעוצה בתזונה מוטעית. אבל כאן חלה התפתחות מסוכנת בעלילה, הדוקטור המליץ להאכיל את הילדים החולים בלא פחות מאשר – לחם קלוי! סליחה על משחק המילים, אבל קצת קשה "לעכל" את זה ולכן נחזור שנית – טוסט לחולי צליאק, בהמלצת הרופא...  

רק יותר מחצי מאה מאוחר יותר זיהו את הגלוטן המצוי בדגנים כמקור למחלה. לאחר מלחמת העולם השנייה ליקקה אירופה את פצעיה והתמודדה עם מחסור חמור במזון. בהולנד למשל, היה מחסור חריף בחיטה ללחם ורופא ילדים זיהה ירידה חדה בתמותת ילדים החולים בצליאק. הוא גם דיווח שמרגע שהחיטה הייתה זמינה שוב עלה שיעור התמותה לערכו הקודם. בעקבות ממצאים אלה גילו את הקשר שבין לחם, דגנים גלוטן ומחלת הצליאק.