למיליון וחצי איש בישראל יש מכנה משותף – הם מטפלים בהוריהם המבוגרים, החולים והתשושים הזקוקים להם כל כך בערוב ימיהם. הטיפול בהורים היא זכות מוסרית מהמעלה הראשונה, וכולנו נגיע לרגע המיוחד הזה בו נבין, שכעת, הגיע תורנו לטפל בהם, להחזיר להם, כל אחד לפי יכולתו והבנתו, על מנת שיוכלו להזדקן בכבוד.  

רוזלין קרטר, רעיית נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר אמרה פעם: 

"ישנם ארבעה סוגים של אנשים בעולם:

אלה שהיו caregivers בעבר
אלה שהם caregivers בהווה
אלה שיהיו caregivers בעתיד
ואלה שיזדקקו ל caregivers"

ובכן, עם ההבנה הזו, איך זה שדווקא הקהילה הזו בה כולנו נהיה חברים מתישהו, נותרה שקופה?

כל כך שקופה שעדיין לא נמצא לה שם עברי מוכר ומקובל. כל כך שקופה שאין לה מעמד חוקי או זכויות - אבל חובות דווקא יש לה. חייבים לדאוג לבריאותם וביטחונם של הורינו מבלי לזנוח את חיינו ומבלי לפגוע ברקמה המשפחתית העדינה שלנו. 

איך מתחילים? למי פונים? מהם הזכויות של הורינו הקשישים שהגישו לנו את הארץ על מגש של כסף? באמת חייבים לעבור את הסבך הבירוקרטי? השנה טבע תתמוך באחת הקהילות הגדולות והשקופות בישראל. השנה החלטנו לטפל במטפלים במשפחה. להפנות זרקור לאותה קהילה ענקית של בני משפחה המטפלים בהוריהם, הזקוקה להכוונה, תמיכה, הכרה ושייכות.