עד כמה מדהים שזה נשמע, עד לפני שנים לא רבות חולי סרטן שונים שאובחנו עם גידול שמקורו באותו איבר קיבלו טיפול דומה – ללא קשר למאפייני הגידול. הגישה הטיפולית הייתה "מידה אחת מתאימה לכולם" (One size fits all). בהתאם לגישה זו תוכננו המחקרים הקליניים, והמשמעות היא שתרופות חדשות נכנסו לשימוש נרחב גם אם יעילותן הייתה קטנה , מכיוון שרק חלק קטן מהחולים הגיבו.

בשנים האחרונות התגבשה בקרב החוקרים ההבנה כי קיים צורך להתאים את הטיפול למאפיינים הביולוגיים והגנטיים של הגידול. אחת ההתפתחויות שסייעו לכך היא השלמת פרויקט ריצוף הגנום של רקמות סרטניות מחולים שונים שסובלים מאותה מחלה. עבודות אלה הראו שגידולים אצל חולים שונים שמקורם באותו איבר יש מאפיינים גנטיים שונים, שינויים גנטיים אשר מייחדים אותו מול חולה אחר עם אותה אבחנה קלינית.

בעוד שבעבר נקבע הטיפול בסרטן לפי מקור הימצאות הגידול וכך גם תויגה המחלה – סרטן שד, סרטן מעי וכד' – כיום קיימת הבנה כי יש חשיבות לאבחן את השינוי הגנטי בגידול ללא קשר למיקומו ההתחלתי. החוקרים מתמקדים באיתור הפגם בגן שגרם למחלה. זיהוי המוטציות ב-DNA של התאים הסרטניים מאפשר פיתוחם של טיפולים ממוקדים בהתאם לשינוי הגנטי שנמצא בתאי הגידול.

מי שמובילה את המהפכה של רפואה מדויקת יותר בישראל היא חברת אונקוטסט-טבע, בהובלתה של ד"ר ליאור שושן גוטמן. החברה, שמתמחה בשירותי בדיקות גנטיות בתחום הסרטן ובדיקות גנטיות לתכנון המשפחה, נוסדה על-ידי שושן־גוטמן בשנת 1998. חמש שנים לאחר מכן פעילות החברה נרכשה על-ידי חברת טבע.

לשושן גוטמן (51) אמנם יש דוקטורט בביולוגיה, אבל היא לא פיתחה בעצמה את הבדיקות פורצות הדרך. בתחילת דרכה המקצועית היא התוודעה לתחום של התרופות הביולוגיות החכמות, שמזהות מטרה ספציפית על גבי גידול או בסביבתו ותוקפות אותה.

בהתחלה הביאה לארץ בדיקה אחת, את בדיקת ביטוי הגן HER2, שמזהה לאילו חולות בסרטן השד תועיל התרופה הביולוגית הרצפטין. העברת הבשורה לממסד הרפואי השמרני דרשה, מעבר לכושר שכנוע, גם הרבה עבודת רגליים. "הייתי המנהלת, המזכירה, המנקה והמשווקת", נזכרת שושן גוטמן בתחילת הדרך. "עבדתי יום ולילה. הלכתי מאונקולוג לאונקולוג לפגישות, להרצאות, לכנסים". בדרך נתקלה בלא מעט התנגדויות והתמודדה "עם לא מעט רופאים עקשנים" לדבריה. בסופו של דבר, הצורך גבר על ההתנגדויות והאוזניים נפתחו.

יש עוד התמודדות קטנה, אישית, שנמשכת עד היום. התפקיד של ד"ר שושן גוטמן מחייב אותה לנסוע הרבה בעולם, אבל מה לעשות שהמנהלת האמיצה פוחדת מטיסות. כדי להמשיך לנסוע ולחפש עוד בדיקות חדשות ומתקדמות, שושן גוטמן נאלצת להתגבר גם על הפחד הזה. מה לא עושים לטובת האנושות? כך היא הצליחה להביא לישראל טכנולוגיות חדישות, כמו בדיקות האונקוטייפ שד, מעי גס ופרוסטטה, שהן לדבריה הישג אדיר.

אתם ודאי יכולים לתאר לעצמכם כיצד מרגישה אישה המאובחנת עם סרטן שד בשלב מוקדם והיא מתבשרת כי לא תצטרך לעבור כימותרפיה מעבר לניתוח להסרת הגידול וטיפול הורמונלי. זה אחד הדברים שבדיקת האונקוטייפ שד יכולה לעשות. במשך עשרות שנים מקובל היה לטפל בנשים שאובחנו עם סרטן שד מוקדם בתרופות כימיות מיד לאחר הניתוח, כדי להקטין את הסכנה להישנות גרורתית. היום ניתן לנבא את הסיכון להישנות באמצעות בדיקת האונקוטייפ שד. מתברר שאם הציון לחזרת המחלה בבדיקת האונקוטייפ מצביע על סיכון נמוך, טיפול כימי לא יועיל ואפשר לוותר עליו. לדברי שושן גוטמן, "היום כמחצית מהנשים שסובלות מסרטן שד בשלב מוקדם, שהוא תלוי טיפול בהורמונים, לא צריכות תוספת של כימותרפיה".

ד"ר שושן גוטמן מוסיפה כי בעשור האחרון חלה פריצת דרך בהבנת השינויים המולקולאריים שחלים במחלות מסוימות, למשל בסרטן ריאות. ניתן כיום לסווג את החולים המאובחנים עם סרטן ריאות לתתי-קבוצות מצומצמות יותר המאופיינות לפי השינוי בתאי הגידול, ולטפל בכלים מתאימים וממוקדים לשינוי הגנטי.

אונקוטסט-טבע מציעה גם סריקה גנטית של ה-DNA של האדם ולא רק של הגידול, וזאת לצורך מציאת מוטציות גנטיות העוברות במשפחה, המאפשרות לדעת מה הסיכוי לפתח מחלה במצבים שבהם אדם כבר לקה בסרטן. ניתן להבין אם קיים רקע גנטי-תורשתי למחלה ולבצע מעקב מונע אחר בני המשפחה.

למרות כל הקידמה שהוצגה כאן, שושן גוטמן מדגישה כי "התחושה היא שאנחנו עדיין רחוקים מלראות את התמונה הכוללת, ושמעבר לשינויים הגנטיים קיים עוד מכלול של שינויים ברבדים אחרים, כמו מטבוליזם. החוכמה תהיה לשלב את כל חלקי הפאזל ולבצע אינטגרציה, וזה הכיוון שלנו לשנים הקרובות".

השקעותיה של טבע באונקוטסט באות מתוך רצון החברה להנגיש את הרפואה המדויקת והמתקדמת למטופלים ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל. זאת כחלק ממחויבותה של טבע הגלובלית וטבע ישראל לחדשנות, למצוינות מדעית ולהובלת שוק הבריאות בישראל.