"כדי לשמר את היזמות הישראלית צריך להשקיע בילדים שלנו"

Getty images: Kali9

עמותת אופנים, יחד עם חברת טבע, רוצה לעודד את ילדי הפריפריה להתאהב במדע. לטובת העניין הפכו חמישה אוטובוסים ישנים למעבדות מדע חדשניות, שבהן מתקיימים מדי שבוע חוגים מעשירים וחווייתיים. כתבנו עלה על האוטובוס כדי לבדוק איך זה עובד

אוטובוס צהוב מתגלגל לאיטו במושב הקטן ברכיה, שליד אשקלון. הוא עוצר במדשאה גדולה שבה כבר מחכה לו קבוצה גדולה של ילדים. כשהנהג פותח את הדלתות, הילדים עולים בריצה ובצהלה.

תלמידים מול מחשב

אל תטעו לחשוב שהאוטובוס הזה עומד לקחת את הילדים לבריכת השחייה הקרובה או לטיול בפארק הסמוך. האוטובוס הזה שייך לעמותת "אופנים", ששמה לה למטרה לקדם את ילדי הפריפריה. לטובת העניין העמותה רוקנה מתוכנם חמישה אוטובוסים והסבה אותם למעבדות מדע ניידות המצוידות במיטב הטכנולוגיה.

לילדים על האוטובוס מחכות עכשיו חוויה מעשירה של שעתיים, שבמהלכן ילמדו על רפואה, מחשבים, הדפסה תלת-ממדית, רובוטיקה ונושאים אחרים. בפעילות הזו משתתפות אחת לשבוע, במשך 28 שבועות בשנה, 100 קבוצות של ילדים בכיתות ג'-ו'. בסך הכול כ-2,000 ילדים, יהודים, ערבים ובדואים, שגרים בפריפריה.

עלות הפעילות ממומנת ברובה המוחלט על ידי גופים שונים ולכן עלותה להורים מוזלת במיוחד. חברת טבע היא אחת התורמות הבולטות של העמותה, וכבר לפני ארבע שנים היא נרתמה לסבסד חלקים מהפעילות. טיפוח מצוינות מדעית הוא ערך שעומד בבסיס פעילותה של חברת טבע, ומכאן נובע החיבור החזק של החברה עם העמותה. ד"ר איריס גרוסמן, סגנית נשיא בטבע וראש המחלקה לרפואה מותאמת אישית וביג דאטה במו"פ הייחודי, מסבירה את ההחלטה לקחת חלק בפעילות: "אנחנו מאמינים שטיפוח מצוינות מדעית זו משימה לאומית ולכן אנחנו מחויבים לקידום הנושא. מזה 116 שנה שטבע פועלת בישראל ומקדמת מובילות מדעית. מדובר בתשתית שמבוססת על התרבות שלנו, על הרצון והסקרנות של כל ילד לחקור ולהבין את העולם שסביבו, במטרה לשפר את הבריאות ואיכות החיים של כולנו. טבע שמה לעצמה כמטרה לתמוך בכל הדברים האלה".

קשר חם עם המדריכות

הצטרפנו לאחת הקבוצות כדי לראות מה קורה בזמן הפעילות. שתי מדריכות צעירות – הילה כהן, סטודנטית לממשל ופוליטיקה וטל שוסטר, בת שירות לאומי – מקבלות את פני הילדים בשמחה ובחום המלווים בהרבה חיבוקים ונשיקות. השתיים מלוות את הקבוצה הזאת כבר מאז נובמבר האחרון, וקל לראות שהילדים ממש מחוברים אליהן.

הפעם, תעסוק הפעילות באוטובוס בדם ובמבנה הדם. ההמולה והסקרנות באוטובוס גוברות כאשר הילדים מבינים שהדגמה "חיה" של בדיקת דם תבצע על אלין בת ה-11. כולם מצפים דרוכים לדקירה של זרועה, ואלין עצמה, השותפה בסוד העניינים ויודעת שלא באמת תידקר, בכל זאת מביעה חשש ומוודאת מדי פעם עם המדריכות ש"זה לא באמת". המדריכות קושרות גומייה עבה סביב זרועה של אליו ומבקשות שתסגור ותפתח את כף ידה מספר פעמים כדי שהן יוכלו למצוא וריד. בסופו של דבר היא עוברת את ההדגמה ("על יבש") והופכת לגיבורת היום של הקבוצה.

את המשך הפעילות העבירו הילדים במשחק "טאקי בדיקות דם", שבעזרתו למדו על סוגי הדם השונים ומי יכול לתרום וממי אפשר לקבל דם. ההתלהבות רבה, רמות הרעש באוטובוס גוברות, אבל נראה שהמדריכות בשליטה וכולם נהנים מהמשחק.

לתת הזדמנות לכולם

"הרעיון שלנו הוא להעניק שוויון הזדמנויות בחינוך לילדים ביישובי הפריפריה בישראל", מסביר אלי דרור, מנכ"ל העמותה. "רוב המדריכים שלנו הם סטודנטים למדעים, שמקיימים מפגש בלתי ישיר עם הילדים ודרכם אנחנו חושפים את הילדים לעולמות המדע והמחשבים, וגם לאקדמיה".

עמותת "אופנים" נוסדה כבר לפני 14 שנה, על-ידי ד"ר חיים דאהן. גם הוא נותן משקל רב לבחירת המורים. "אנחנו מנסים כל העת לרתום אלינו את המדריכים הכי טובים שיש – סטודנטים בעלי רקע אקדמי מרשים, המשולב עם תחושת אחריות חברתית גדולה. אני גאה להגיד שהמדריכים שלנו הם האליטה של האליטה". דאהן מוסיף, כי "ישראל הפכה בשנים האחרונות לאחת המדינות הכי פחות שוויוניות בעולם המערבי. יש את החלוקה שעושים בין גדרה-חדרה לשאר חלקי הארץ, ולצערי הפערים העצומים בין האזורים האלה בולטים מאוד. פעילות העמותה מבטאת אמירה חברתית, שאנחנו לא עוצמים עיניים ולוקחים אחריות על עתיד הילדים של כולנו".

דאהן יודע על מה הוא מדבר. הוא גדל בשכונת צפון ד' בבאר שבע, אחת משכונות המצוקה הידועות בישראל, והוא בן למשפחה בת 11 ילדים. המפגש שלו בילדותו עם המדע היה מקרי. אימו בישלה עבור המתנ"ס השכונתי, ובאחד הימים אחת המורות לבלט במתנ"ס הגיעה עם בעלה פרופ' ברגמן, לטעום מתבשילי האם בביתה. ברגמן זיהה מיד את הפוטנציאל בדהאן הילד והזמין אותו לקחת חלק במפגשים באוניברסיטה בנושא מחשבים. זו הייתה נקודת המפנה בחייו של דאהן: "החשיפה לאוניברסיטה ולתחום המחשבים גרמו לי לשינוי תפיסתי עצום וקיבלתי החלטה אישית ללמוד ולהתמקצע בתחום", הוא מספר. ואכן, דאהן סיים מאז שני תארים בלימודי מערכות מידע ובהמשך אף עשה דוקטורט בארה"ב, שבה חי ועבד במשך 14 שנה עד שחזר לישראל בשנת 2000.

מדוע החליט להקים את עמותת "אופנים"? דאהן מסביר: "הבנתי שהמפגש שלי עם פרופסור ברגמ וחשיפתי לאקדמיה ולמחשבים היוו את נקודת המפנה של חיי. לאור ההבנה הזו, החלטתי להקים עמותה שתשחזר את אותה חוויה - רק שהפעם ייקחו בה חלק כמה שיותר ילדים".

החשיפה למדע בתקופת הילדות שיחקה תפקיד מרכזי גם אצל ד"ר גרוסמן. אמה הייתה עד לאחרונה מנהלת השיווק של המוזיאון הלאומי למדע בחיפה, וגרוסמן סבורה שהייתה לכך השפעה רבה עליה. "הזהות שלי בתור ילדה התגבשה לאור העובדה שנחשפתי לעולמות המדע דרך המוזיאון. זה הוביל אותי בהמשך לעסוק בתחום וכיום אני גנטיקאית וסגנית מנכ"ל מו"פ בטבע. בטבע מאמינים שחינוך למדע הוא קריטי לייחודיות שלנו כאומת הסטארט-אפ. היזמות הישראלית היא מודל לחיקוי, ולשמר את זה דורש השקעה בילדים שלנו. מהם יצמחו יזמי העתיד".

את הפעילות של עמותת "אופנים" ניתן ממש למדוד, ונראה שהיא כבר נושאת פרי. "אנחנו מודדים את הפעילות שלנו באופן עקבי", אומר דאהן. "על פי הנתונים שלנו, 23.5% מבוגרי עמותת 'אופנים' בצפון ובדרום ניגשו לבגרות 5 יחידות במתמטיקה ו/או 5 יחידות במדעים. לשם השוואה, אחוז הילדים בדרום שניגשו לבגרות 5 יחידות לימוד במתמטיקה עמד על 6.9% בלבד ובצפון על 8.4%. העתודה המחקרית של ישראל נמצאת ביישובים שבהם אנחנו פועלים. מפה יצמחו החוקרים והיזמים הבאים של המדינה".

השמש מתחילה לשקוע לאיטה, השמיים הופכים אדומים והפעילות באוטובוס מגיעה היום לסיומה. הילה וטל נפרדות מהילדים ומבטיחות לחזור הנה גם בשבוע הבא, עם ניסוי אחר והרפתקה מדעית חדשה.

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

מה המשותף לפרנק אפרסון, ג'ורג' ניסן, לואיס ברייל ובנימין פרנקלין?

מה המשותף לפרנק אפרסון, ג'ורג' ניסן, לואיס ברייל ובנימין פרנקלין?

משבר הקורונה – הזדמנות היסטורית להחזיר את המדענים והמדעניות הגדולים לארץ

משבר הקורונה – הזדמנות היסטורית להחזיר את המדענים והמדעניות הגדולים לארץ