דמנציה היא עניין מבלבל

Getty Images: cru photo

שום דבר לא מכין באמת לאבחון עם דמנציה, אבל יש דברים שניתן לעשות שבהחלט יקלו על תפקודו של בן המשפחה המטפל, ד"ר דנה פאר עם התובנות שכדאי לבן משפחה המטפל במתמודד בדמנציה להכיר

מחלות הדמנציה הן מחלות מתעתעות, במיוחד בהתחלה. לרוב רק שנתיים-שלוש אחרי התחלת המחלה בפועל תגיע האבחנה בדמנציה. הסיבה לכך מאוד טריוויאלית: לוקח זמן למשפחה ולאדם המתמודד עם הדמנציה להבין שמתרחש תהליך שאינו תקין, משהו לא פיזי- מוטורי, שפוגע בתפקוד בתחומי החיים השונים.

אבחנה של דמנציה מבוססת על אנמנזה (המידע שמוסרים המטפלים על המצב), הערכה קוגניטיבית סטנדרטית, בדיקה גופנית ושלילת גורמים אחרים העשויים להוות סיבת רקע לירידה קוגניטיבית ונעשית על ידי רופא מומחה, כלומר גריאטר, פסיכיאטר או נוירולוג. לא פעם יש קושי גם ליקירנו וגם לנו להכיר בשינויים וגם אחרי ההכרה לא תמיד יש רצון להגיע לרופא ולאשש את החשש, אבל לזמן תפקיד חשוב וככל שנקדים לפנות לרופא ייטב.

מה עושים אחרי האבחון?

בהנחה שהצלחנו להביא את יקירנו לרופא וניתנה אבחנה של דמנציה, לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו תוהים מה עושים כעת? חשוב לזכור שהחיים אינם מסתיימים עם קבלת אבחנה, ועצם קבלת האבחנה אינה מתארת או מעידה באופן ספציפי על מצבו של האדם. כל מקרה הוא לגופו ואצל כל אחד המחלה מתפתחת אחרת, מה שחשוב לדעת הוא איך מתמודדים.

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

                                                                                                                     

כל עוד ניתן מומלץ להמשיך בשגרת החיים
כל עוד ניתן מומלץ להמשיך בשגרת החיים Getty Images: Fred Froese

מה חשוב לדעת לאחר קבלת אבחנה של דמנציה וביכולתו לסייע למטפל בבן המשפחה:

  1. זמן מסייע: לאפשר זמן להסתגלות לאבחנה של דמנציה, שעשויה להיות קשה לעיבוד, גם בשל הקושי הקוגניטיבי.

  2. ללמוד על המחלה: יש מידע רב באינטרנט (גם באתר זה) על דמנציה לסוגיה השונים, אם כי חשוב לזכור שלא כל מקור הוא מהימן ומומלץ לקרוא באתרים מקצועיים ואמינים, כמו אתרי קופות החולים והעמותות השונות המתמחות בנושא. כדאי ללמוד מהם על סימנים והתנהגויות אופייניות למחלה, מה המהלך הצפוי ועוד. מידע זה יסייע בידיכם להחליט מתי ובאיזה עניין כדאי לפנות לגורמים מקצועיים לקבלת תמיכה ועזרה.

  3. הצטרפות לקבוצת תמיכה: עמותת עמדא מקיימת קבוצות תמיכה חודשיות ברחבי הארץ לטובת בני משפחה המטפלים באדם עם דמנציה. קבוצות אלו יכולות להוות מקור מידע מעשי ותמיכה רגשית למטפלים. כדאי להשתתף לפחות במפגש אחד. בנוסף, עמותות נוספות ורשויות מקומיות שונות מקיימות קבוצות תמיכה ייעודיות וכדאי להתעדכן אצלם.

  4. שתפו את הסביבה החברתית הקרובה, בעיקר מי שמכיר את ההורה ונמצא בקשר אתכם, בשינוי במצב ההורה, שיתוף זה עשוי למנוע המון מצבי אי נעימות וחוסר הבנה בעתיד. למטפלים כדאי ליזום שיחות עם אנשים קרובים ולהסביר במה כרוך הטיפול באדם עם דמנציה ליצירת רשת תמיכה רגשית ואינסטרומנטלית.

  5. השיבו בחיוב להצעות למתן עזרה: עומס טיפול בדמנציה ידוע כגורם הפוגע באיכות החיים של האדם עם דמנציה ושל שותפי הטיפול. 

  6. ייפוי כוח מתמשך: חשוב מאד לבצע הליך משפטי זה במהרה, כל עוד האדם עם דמנציה כשיר לקבל החלטות. מסמך משפטי זה יחסוך המון התלבטויות, כאבי ראש ובזבוז אנרגיה בהמשך הדרך. יש לשים לב לבצע זאת אצל עו"ד המוסמך לכך.

  7. עדכון צוואה: זהו גם הזמן לבצע עדכונים או שינויים לצוואה. כמו כן, מומלץ לשקול מילוי הנחיות רפואיות מקדימות של משרד הבריאות, שבו ניתן לפרט מה נרצה לקראת סוף החיים (גם מסמך זה תלוי בכשירות לקבל החלטות).

  8. גיוס משאבים: בירור בנוגע למיצוי זכויות ברשויות השונות, תחילת תהליך לקבלת מטפלת באמצעות חוק סיעוד או היתר לעובד, וכן הלאה. ניתן להיעזר באתר "כל זכות"  או בעמותות כגון "כן לזקן".

  9. אם האדם עם דמנציה נוהג, חשוב להתחיל שיח בנוגע למצב עתידי שבו לא יוכל עוד לנהוג: באיזה מצב, איך להפסיק את הנהיגה, מהן חלופות התחבורה וכיו"ב.

  10. ככלל, כדאי לאפשר לאדם עם דמנציה להמשיך להיות מעורב עד כמה שאפשר בפעילויות שהיה מעורב בהן עד כה עם ההתאמות הנדרשות. כלומר, להמשיך מפגשים חברתיים, השתתפות במסגרות פעילות שונות, תחביבים, תחזוקת הבית וכד'.

אחת ההתלבטויות הראשונות של בן משפחה מטפל היא האם להשאיר את יקירנו בבית . כיום בכל העולם מקובל שיש לתת עדיפות להישארות בבית עד סוף החיים, מה שנקרא  Aging in Place. בנוסף לרצונם של אנשים להמשיך להתגורר בביתם, לסביבה הביתית יש משמעות במיוחד בדמנציה, משום שיש בה הרבה רמזים סביבתיים התומכים בהמשך תפקוד לאורך זמן. ייתכן שיהיה צורך לבצע התאמות לפי מצבו של האדם עם דמנציה, ובפרט צריך לחשוב על היבטים של בטיחות ונגישות, בעניין זה כדאי להיוועץ עם מרפאה בעיסוק.

רוצים להכיר את המומחים שלנו? פה תוכלו לקרוא עליהם יותר

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

תרופות, מזון ומה שביניהם: מה חשוב שבן המשפחה המטפל ידע

תרופות, מזון ומה שביניהם: מה חשוב שבן המשפחה המטפל ידע

כיצד ניתן לצמצם את הסיכונים למחלות הדמנציה?

כיצד ניתן לצמצם את הסיכונים למחלות הדמנציה?

מה חשוב לדעת על תוספי תזונה בדגש על תקופת הקורונה?

מה חשוב לדעת על תוספי תזונה בדגש על תקופת הקורונה?

משפט מניעתי: הכלים המשפטיים שמסייעים בתכנון

משפט מניעתי: הכלים המשפטיים שמסייעים בתכנון

להרגיש, להתמודד, לקבל: להיות בן משפחה מטפל בחגים

להרגיש, להתמודד, לקבל: להיות בן משפחה מטפל בחגים

כיצד לעבור את המעבר לשעון חורף עם בן משפחה המתמודד עם דמנציה?

כיצד לעבור את המעבר לשעון חורף עם בן משפחה המתמודד עם דמנציה?

מעקב תרופות: מה חשוב שבן המשפחה ידע בחשיפה לתרופה בפעם הראשונה

מעקב תרופות: מה חשוב שבן המשפחה ידע בחשיפה לתרופה בפעם הראשונה

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

אנחנו מחכים לכם, הקליקו כאן