כיצד ניתן לצמצם את הסיכונים למחלות הדמנציה?

פעילות, גם חברתית, חשובה במניעת דמנציה למרות שעדיין לא ברור המכניזם
Getty Images: filadendron

כיום עוד לא ידועה הדרך כיצד ניתן למנוע או לרפא דמנציה, אך מחקרים מוכיחים כי ניתן לצמצם סיכונים. ד"ר דנה פאר עם כל ההמלצות שחשוב שבן המשפחה המטפל יכיר

במחלות הדמנציה למרות המחקר הרב והעניין שהן מעוררות בקהילה המדעית רב הנסתר על הגלוי. אם יש שני דברים שבינתיים אנחנו יודעים בוודאות על מחלות הדמנציה למרות כל ההתקדמות במחקר הם שאנחנו עדיין לא יודעים למנוע את קבוצת המחלות ממשפחת הדמנציה וגם לא לרפא אותן. לכאורה זה נשמע שלילי במיוחד, אבל זה רק אומר שהמחקר לגביהן רחוק מלהסתיים. הבשורות הטובות הן שאנחנו יודעים היום על המחלות הללו הרבה יותר מאשר בעבר.

במצב הנוכחי, הקהילה המדעית אינה מתיימרת למנוע את מחלות הדמנציה, בעיקר משום שאיננו מבינים את המהות הבסיסית של הגורמים למחלות אלו. עם זאת, בזכות שנות המחקר הרבות השתנה מעט השיח והיום מקובל להתייחס לאפשרות של צמצום הסיכון לחלות בדמנציה. לכך יש חשיבות מרובה גם לבני המשפחה המטפלים שביכולתם לסייע בצמצום הסיכונים.

גורמי הסיכון מחלות הדמנציה

ביולי 2020 פורסם בירחון הרפואי הבכיר "לנסט" מאמר שסיכם עבודת צוות חוקרים בינלאומית, ובו הצביעו על 12 גורמי רקע המגבירים את הסיכון לדמנציה. חלקם גורמים חיצוניים, שיכולת היחיד  להשפיע או לשנות מוגבלת, וחלקם גורמים הקשורים לאורח חיים והם בתחום ההשפעה של כל אדם ואדם.

גורמים אלו כוללים: רמת השכלה נמוכה, ירידה בשמיעה, פגיעת ראש בעבר, יתר לחץ דם, צריכת אלכוהול מוגברת, משקל גוף עודף (מאד), עישון, דיכאון קליני, בידוד חברתי, היעדר פעילות גופנית, זיהום אויר וסוכרת.

מה ניתן לעשות לצמצום הסיכון לדמנציה?

ארגון הבריאות העולמי פרסם ביוני 2019 המלצות מבוססות ראיות, או בתרגום לעברית לא מדעית: המלצות שנמצאו נכונות על סמך מחקרים רבים. יישום המלצות אלו הוא הדרך הטובה ביותר המוכרת לנו כיום לצמצום הסיכון לדמנציה. ההמלצות מחולקות לשלוש דרגות והן כולן בתחום היכולת האישית של כל אדם וכמובן צריכות להיות מותאמות לאדם ובהתייעצות מתמדת עם הרופא המטפל.

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

                                                                                                                     

יציאה החוצה והליכה תורמות לאורח חיים בריא ולמניעת דמנציה Getty Images: Andreas Zierhut


המלצות מדרגה ראשונה:

1. פעילות גופנית אירובית: מינימום 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות בינונית-גבוהה (הליכה, ריקודי עם, ריקודי זוגות) או מינימום 75 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות גבוהה (ריצה, רכיבה על אופניים). מומלץ לשלב בנוסף אימונים המחזקים שרירים ובונים עצם, אולם בהתייחס ליכולת קוגניטיבית יש יתרון לפעילות אירובית.

2. הפסקת עישון או הימנעות מעישון (פעיל או סביל).

המלצות מדרגה שניה:

3. תזונה: ככלל הארגון ממליץ לכל אדם בוגר לאמץ משטר תזונה בריא. מכל סוגי התזונה שנבדקו ברחבי העולם, נמצאו ראיות התומכות באימוץ תזונה ים-תיכונית. מומלץ להיוועץ עם תזונאי/ת מוסמך/כת ליצירת תזונה מותאמת אישית המבוססת על עקרונות התזונה הים-תיכונית. אין המלצה לנטילת תוסף מזון מסוים למניעת הידרדרות קוגניטיבית ולא נמצאו ראיות לנטילת תוספים של ויטמין B, E, PUFA או מולטי-ויטמין.

4. צמצום צריכת אלכוהול: מומלץ לצרוך פחות מ-21 יחידות בשבוע (כ-210 מ"ל).

המלצה מדרגה שלישית:

5. אימון קוגניטיבי: גרייה קוגניטיבית או אימון קוגניטיבי אינם מוגדרים בבירור ולא נמצאו ראיות התומכות בשימוש באמצעים ספציפיים לצורך כך. ככלל, ניתן לומר שגירוי קוגניטיבי אפקטיבי הוא פעילות הדורשת מהאדם להשקיע זמן, אנרגיה ומאמץ קוגניטיבי לצורך ביצוע. על כל אדם לאתר ולבחור פעילות המהווה עבורו אתגר אישי ואין פעילות מסוימת שיש לה ערך משמעותי עבור כולם.

6. השתתפות חברתית: הראיות בנושא זה הן מוגבלות מאד. לא ברור אם בידוד חברתי הוא גורם תורם להידרדרות קוגניטיבית או תוצר של ההידרדרות הקוגניטיבית. באופן כללי עולה הרושם שמעורבות חברתית היא ערך תורם חיובי, אך הנושא עדיין נבדק.

7. משקל גוף: לא נמצאו ראיות התומכות בקשר ישיר בין משקל גוף גבוה לבין הידרדרות קוגניטיבית. יש ראיות התומכות בין ירידה במשקל גוף ובין שיפור יכולות קוגניטיביות, גם על רקע עלייה בפעילות גופנית הנלווית לירידה במשקל הגוף.

לשנת לילה רציפה של יותר מחמש שעות יש השפעה חיובית על מניעת דמנציה Getty Images: Andersen Ross


בנוסף לכל האמור לעיל, במאמר ב"לנסט" מציינים החוקרים שיש השפעה של שינה על הסיכון לדמנציה. נמצא שיש סיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה כאשר ישנים פחות מ-5 שעות בלילה, או לחלופין ישנים באופן קבוע שינה הנמשכת יותר מ-10 שעות.

אורח חיים בריא והוליסטי, שכולל לא רק פעילות גופנית מותאמת (המשלבת פעילות אירובית), אכילה מאוזנת בדגש על תפריט ים-תיכוני ושינה, אלא גם אימון מוחי ופעילות חברתית, הוא הדרך היעילה ביותר לצמצם את הסיכון למחלות הדמנציה ולחיות חיים עד כמה שניתן בריאים, זה אולי לא פתרון קסם, אבל בהחלט משהו  שניתן לראותו כחיובי. במצב בו עדיין אין ביכולתנו למנוע לחלוטין, לרפא או לעצור את מחלות הדמנציה, בכל זאת יש לנו דרכים טובות, טבעיות וקלות יחסית ליישום כדי לצמצם את הסיכון לפתחה. בעיניי זו בשורה חשובה לבני משפחה מטפלים שלהם היכולת להשפיע מהותית על אורח החיים של יקירם.

רוצים להכיר את המומחים שלנו? פה תוכלו לקרוא עליהם יותר

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

תרופות, מזון ומה שביניהם: מה חשוב שבן המשפחה המטפל ידע

תרופות, מזון ומה שביניהם: מה חשוב שבן המשפחה המטפל ידע

כיצד ניתן לצמצם את הסיכונים למחלות הדמנציה?

כיצד ניתן לצמצם את הסיכונים למחלות הדמנציה?

מה חשוב לדעת על תוספי תזונה בדגש על תקופת הקורונה?

מה חשוב לדעת על תוספי תזונה בדגש על תקופת הקורונה?

משפט מניעתי: הכלים המשפטיים שמסייעים בתכנון

משפט מניעתי: הכלים המשפטיים שמסייעים בתכנון

להרגיש, להתמודד, לקבל: להיות בן משפחה מטפל בחגים

להרגיש, להתמודד, לקבל: להיות בן משפחה מטפל בחגים

כיצד לעבור את המעבר לשעון חורף עם בן משפחה המתמודד עם דמנציה?

כיצד לעבור את המעבר לשעון חורף עם בן משפחה המתמודד עם דמנציה?

מעקב תרופות: מה חשוב שבן המשפחה ידע בחשיפה לתרופה בפעם הראשונה

מעקב תרופות: מה חשוב שבן המשפחה ידע בחשיפה לתרופה בפעם הראשונה

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

אנחנו מחכים לכם, הקליקו כאן