5. שמירה על השגרה שלכם:
מעבר להיבטים הפיזיים, וגם כאשר יחסיכם עם ההורה הם אידיאליים, הבאת ההורה לתוך ביתכם לזמן העולה על מספר שעות עשוי להיות מציף רגשית (כמו לחזור לגיל ההתבגרות). זה טבעי. חשוב שתשתדלו להמשיך בפעילות הפנאי השגרתית שלכם- פגישות עם חברים, בילויים, השתתפות בחוגים, פעילות גופנית (מאד משחרר!) וכדומה. אם ההורה זקוק להשגחה צמודה, תאמו מראש מי יהיה נוכח בזמן שאתם בפעילות (מישהו אחר מהמשפחה או מטפל בתשלום).
6. מה לספר לילדים:
ילדים קולטים דברים מהסביבה גם כאשר הנושא אינו מדובר באופן גלוי, ובוודאי ישימו לב שהוריכם כבר אינם כתמול שלשום. עדיף לשים את הדברים על השולחן ולשתף אותם בכך שלסבא/סבתא יש מחלה, שגורמת להם לעשות/להיות כך וכך. חשוב לומר שהמחלה של סבא/סבתא זה לא כמו שפעת, זה לא מדבק, והם (וגם אתם) לא יחלו בה. כדאי גם לומר שהמחלה לא נגרמה בשל משהו שסבא/סבתא או מישהו אחר עשה. ואם סבא/סבתא מתנהגים באופן משונה, מומלץ להסביר שזה בגלל המחלה.
