אורך האשפוז בשיקום
אורכו של שיקום ממוצע במחלקה הגריאטרית הוא שבועות ספורים, על פי חוק, ולמעט מקרים חריגים באישור ועדה רפואית, לרוב לא פחות משבועיים ולא יותר מ-3 חודשים. בתקופה זו המטופל נמצא תחת מעקב של הצוות הרפואי שמטרתו לשפר תפקוד, להעריך את מסוגלותו של המטופל לבצע פעולות בסיסיות ולאחר מכן גם להעריך את המשך הטיפול מחוץ למחלקה ואת צרכי המטופל בביתו.
שחרור מאשפוז שיקומי
מי שקובע את תאריך השחרור הוא הצוות הרפואי וההחלטה נעשית לאחר הערכת המדדים השונים בתהליך שיקומו של המטופל. הודעה על השחרור אמורה להינתן למטופל ולבני משפחתו על ידי אחד מרופאי המחלקה או עובדת סוציאלית או רופא מהמחלקה. כדאי לדעת כי המטופל או בני משפחתו יכולים לבקש חוות דעת נוספת ואף יכולים לבקש להתנגד לשחרור אם לדעתם יש צורך בכך. חשוב לקרוא את מכתב השחרור ולוודא שהאבחנה המדויקת נרשמה, הערכת תפקודית וכן כל ההמלצות. מכתב השחרור הוא טופס רשמי ומרבית מהזכויות והזכאויות יתבססו על הנאמר בו. חשוב לקבל את מרבית הייעוץ מהצוות לפני השחרור, לשאול את כל השאלות ולא לשכוח לכתוב את המלצות הצוות והתוויות הטיפול.
תועלות השיקום הרפואי הגריאטרי
ירידה בתפקוד והפגיעה בעצמאות קשות בכל גיל, אך בגיל השלישי הפגיעות גבוהה יותר. מעבר לפגיעה באיכות החיים של המטופל, אובדן העצמאות והתלות בזולת עלולים לייצר משבר עבור המטופל ומשפחתו. עם השיפור ברפואה ובטכנולוגיה היום ניתן גם בגילאים מבוגרים וגם אחרי פגיעה קשה לפעול לשיפור הירידה בתפקוד. עם זאת, חלון ההזדמנויות לשיקום לא תמיד ארוך ולכן חשוב למצות אותו על מנת להשיג שיפור מירבי. משך זמן השיקום תלוי במספר גורמים במשולב, לרבות סוג הפגיעה, מצבו הרפואי של המטופל, קצב התקדמות הטיפול ועוד.
