השינויים בחוש הטעם והריח בגיל המבוגר

"חוש הריח וחוש הטעם משולבים זה בתפקודו של זה. שניהם תלויים בחישה דרך קולטנים של מולקולות  כימיות בנחיריים ובחלל הפה והלשון. כשאנחנו מדברים על חוש הטעם צריך לזכור שאחוז גדול מטעמו של המזון נקבע על ידי חוש הריח," מסבירה הורביץ-בור. "ככל שאנחנו מתבגרים ומזדקנים היכולת המולדת לזהות ריחות וטעמים נפגמת מסיבות רבות ושונות, כמו:

1. תהליכים פיסיולוגיים טבעיים הקשורים בגיל- ירידה בכמות הרצפטורים המתפקדים
2. ירידה ביכולת המערכת הסנסורית לזיהוי של הקלט החושי הנקלט על ידי הרצפטורים הנותרים
3. תופעות נוספות הקשורות לגיל, כמו: מצבי מחלה סיסטמיים, זיהומים בלוע, טיפולים תרופתיים, פגיעות ראש, מחלות נוירולוגיות וירידה קוגניטיבית, חסרים תזונתיים, ירידה בייצור הרוק ועוד
4. גורמים שאינם תלויים בגיל, כמו: עישון וצריכת אלכוהול

"הירידה ביכולת להבחין בטעמים איננה עקבית לכל חמשת הטעמים (מתוק, חמוץ, מלוח, מר ואומאמי), היא משתנה בשל גורמים שונים אפילו מגדר. הטעמים שסף הרגישות אליהם ממשיך להישאר טוב, הן בגברים והן בנשים, הם מתוק ומלוח."

ההשפעות של הירידה בחוש הטעם והריח על המצב הגופני בגיל המבוגר

"קיימת חשיבות רבה ליכולת חישת טעמים בכל הקשור לצריכה נאותה של מזונות," אומרת הורביץ-בור. "כאשר הטעם פחות מובחן, גם האטרקטיביות של המזון קטנה וגם התיאבון קטן מה שמגביר את הסיכון לירידה לא מבוקרת במשקל שהיא כמובן אינה חיובית. אבל יותר מזה, לטעם ולריח יש תפקיד בתהליכים נוירולוגיים המתרחשים בגוף שאיננו מודעים להם בכלל, למשל תהליך ההפרשה של הרוק, מיצי הקיבה והתריסריון. תהליך זה מתרחש בעת הרחה של מזונות "טעימים", עוד טרם נלעס הביס הראשון בארוחה."

"השינויים הללו בחישת טעם וריח עלולים להוביל לירידה בתאבון, בחירת מזונות לא ראויה וירידה כללית בצריכת אבות המזון, ויטמינים ומינרלים הכרחיים. כל אלה מובילים להיחלשות מערכת החיסון. בגיל המבוגר המשמעות היא סיכון גבוה יותר לזיהומים, חולי ואשפוז תכוף. צריכת מזון ירודה מביאה לירידה במסת השריר, אשר משפיעה על תפקודי יומיום ועל שיווי המשקל. חסרים תזונתיים משפיעים בכלל על מגוון רחב של תפקודים גופניים ובגיל המבוגר לכל שינוי כזה משמעות גדולה עוד יותר על איכות החיים."

איך בכל זאת ניתן כבני משפחה מטפלים לסייע?

ישנן מספר פעולות שניתן לבצע על מנת לסייע ליקירנו להתגבר על השינויים בטעם:

1. כיוון שריבוי תרופות הינה סיבה עיקרית המשפיעה על הירידה בחישה, חשוב לבצע מידי תקופה הערכה של רשימת התרופות הניטלות על ידי בעל מקצוע המתמחה בכך כמו רוקח/ת קליני וכמובן תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל.
2. שמירה על היגיינת הפה ובדיקה תקופתית של רופא שיניים מסייעות למניעה וכמובן בטיפול בזיהומים ומחלות לוע שונות.
3. במקרה של יובש בפה חשוב מאוד להעלות את הנושא מול הרופא המטפל. ניתן גם לשתות מים במהלך הארוחה, למצוץ סוכריות או מסטיקים ללא סוכר בין הארוחות.
4. על מנת לעודד צריכה מספקת של מזון, תוך שמירה על הנאה משעות הארוחה, מומלץ לדאוג לארוחות בעלות ריח וטעם מודגשים. ישנן דרכים שונות להגברת הריח והטעם של מזונות כמו: השרייה במרינדות, שימוש מוגבר בעשבי תיבול, רטבים ותבלינים יבשים וכן שימוש בתמציות טעם וריח כמו תמצית וניל, תמצית לימון וכיו"ב.

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר