כיצד יכולים בני המשפחה המטפלים להתמודד עם סטרס?

צילום: getty images by Arman Zhenikeyev

כמיליון וחצי ישראלים מעל גיל 18 מתפקדים כבני משפחה מטפלים בישראל, רובם המוחלט לא עבר שום הכשרה להתמודד עם התפקיד העצום הזה ואינו מקבל כל תמיכה. לעומס המוטל על כתפיהם ולדאגות הרבות שנוספות ליומיום יש משמעות לא רק מבחינת זמנים, כספים ומשאבים אחרים, אלא גם בתחום הבריאות, הנפשית, הרגשית והפיזית. אחד הנזקים החמורים מתבטא בעובדה שמרבית בני המשפחה המטפלים לא מכניסים את עצמם לסדר העדיפויות ומזניחים את עצמם ואת בריאותם וכך נפגעת מהותית איכות חייהם.

שמירה על אורח חיים בריא חיונית לכל אחד ובוודאי לבני משפחה מטפלים. אחד מעקרונותיה החשובים הוא הרחקת סטרס ובעברית – דחק. החיים המודרניים מלאים מתחים, התווספות האחריות והמשימות הכרוכות בתפקיד בן המשפחה המטפל אינה מסייעת בניסיון למצוא איזון ומרגוע. עם זאת ההשפעה של חיים במתח לאורך זמן עלולה להיות שלילית מאוד ולכן חשוב למצוא את הדרכים באופן מודע להקל על המתחים. משום שידע ומודעות הם כוח, אספנו עבורכם מספר דרכים שניתן לשלב באורח החיים וביכולתן לסייע.

מהו סטרס?

אמנם אנחנו משתמשים לא מעט במושג הזה ביומיום, אולם חשוב להגדיר אותו משום שיש סוגים שונים של לחצים. סטרס יכול להיות קצר טווח, כלומר נקודתי או כרוני, כלומר מצב של לחץ אינטנסיבי ולאורך תקופה. מתחים קיימים כל הזמן בחיי היומיום והם נובעים מלחץ כלשהו, למשל על רקע כלכלי, חברתי, נפשי, מצב בטחוני או מצב של אי וודאות וכדומה. אלה דאגות שמטרידות ומעסיקות אותנו שלרוב מקורן חיצוני וגורמות לנו להתעסק בהן ללא הרף עד שהן פוגעות באיכות החיים. מצב של סטרס נקודתי, מוציא את הגוף מאיזון ומפעיל מנגנון אוטומטי בגוף, אך מתח ולחץ לאורך זמן שוחקים את הגוף ואת הנפש.

סטרס ארוך טווח יתבטא בדרך כלל בתסמינים גופניים שונים כמו עצבנות, הפרעות שינה, עייפות, הפרעות עיכול, כאבי שרירים או נשירת שיער ועשוי לפגוע גם ביכולות מנטליות כמו סבלנות, ריכוז וכדומה. עם הופעת אחד או יותר מהתסמינים חשוב לפנות לרופא ולא להזניח. גם אם אין תסמינים פיזיים, הטיפול בבן משפחה מטפל הוא מצב שמייצר סטרס, לכן חשוב להיות מודע ולפעול באופן אקטיבי להרחקת סטרס.

צעד ראשון: פנייה לרופא והערכה מחדש של התפקיד

פניה לרופא היא כאמור ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר, גם כשאין תסמינים פיזיים. במקביל מומלץ לעצור ולקחת זמן כדי לבחון את המצב.

צעד שלישי: צמצום משימות בן המשפחה המטפל

ברמה הפרקטית כדאי לפעול להקל על בן המשפחה המטפל ולחשוב מחדש על מטלות מתוך ניסיון לחלק אותן בין יותר מתנדבים בתוך מעגל המשפחה והחברים וכמו כן לבחון אילו אפשרויות נוספות לסיוע עומדות בפני בני המשפחה המטפלים. המודעות לסיכונים בתפקיד בן המשפחה יכולה לסייע במניעתם, חלק מהתהליך כרוך בהקלת העומס המוטל על המטפל העיקרי עד כמה שניתן. צמצום המשימות הוא קו ההגנה הראשון.

צעד שני: הכרה - גם הנפש זקוקה לתשומת לב

ברמה האישית יש להתייחס לסטרס ולא להתעלם ממנו ולהבין שהטיפול בו חיוני לחיי בן המשפחה המטפל וכמובן שגם ליכולתו לטפל ולכן אסור להזניח את המצב. הכרה בסטרס היא צעד חשוב, מומלץ לזכור שלעיתים יש תקופות של קושי והן חולפות ואמנם איננו יכולים לשנות אותן, אך אנחנו יכולים לסייע לעצמנו. חשוב לדבר על זה, בין אם לגורם מקצועי כמו פסיכולוג, חבר, קרוב משפחה או מתנדב. ההכרה בקיומו של הסטרס היא התחלת ההתמודדות אתו.

שינוי אורח החיים ואימוץ דפוסי פעולה חיוביים

אמנם אין מתכון להורדת סטרס, אך לפי ארגון הבריאות העולמי אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת ובריאה, הימנעות ממזונות מתועשים, שמירה על אורח חיים אקטיבי בשגרה ושגרת שינה טובה הם קו ההגנה הראשון להורדת רמות סטרס, שמהווה מעין מעגל חיובי שמזין את עצמו. הרגלים לא בריאים כמו עישון, אכילה עודפת או שתיית אלכוהול מוגזמת הם הרגלים שמומלץ מאוד להיגמל מהם ולא רק לשם צמצום רמות הסטרס.

לפנות זמן לעצמך

בתקופה לחוצה לא פעם נראה שאי אפשר לקחת זמן לעצמך ולרוב הפנאי האישי הוא הראשון שנדחק החוצה. אלא שדחיקת הזמן הפנוי לעצמנו פוגעת מהותית באיכות החיים ומחזקת את הסטרס. אם עברתם את הצעד הראשון של העברת חלק מתפקידי בן המשפחה המטפל לאחרים, את הזמן הזה יש לקחת לעצמכם. הפניית הזרקור לעצמכם ולפעילויות שאתם אוהבים מסייעת מהותית בהפחתת הסטרס ומאפשרת גם לפנות חלק מהמחשבות הטורדניות וגם להאט מעט את הקצב.

למצוא גישה שעוזרת

מיינדפולנס, דימיון מודרך, יוגה, מדיטציה, הרפיה – כל אלה דרכים שיכולות לסייע מהותית בהפחתת סטרס. אין שיטה טובה יותר או פחות, הכל שאלה של התאמה לאדם ושווה לנסות. בסופו של דבר אי אפשר להרחיק סטרס באופן מלא מהחיים, אבל בהחלט אפשר למצוא דרכים לצמצם אותו ולחיות לצדו בתקופות שהוא מופיע.

מקורות:

אתר רעות: מתחים ולחצים אצל בני משפחה המטפלים בהורים זקנים

אתר ארגון הבריאות העולמי

Robin R Whitebird 1, MaryJo Kreitzer, A Lauren Crain, Beth A Lewis, Leah R Hanson, Chris J Enstad, Mindfulness-based stress reduction for family caregivers: a randomized controlled trial, in: The Gerontologist, Aug. 2013; 53(4): 676-86.

Richard Schulz and Paula R. Sherwood, “Physical and Mental Health Effects of Family Caregiving”, in: American Journal of nursing, September 2008, Volume 108, Issue 9, p 23-27.

Steven H. Zarit, Mary Ann Parris Stephens, Aloen Townsend, Rickey Greene, “Stress Reduction for Family Caregivers: Effects of Adult Day Care Use”, in: The Journals of Gerontology: Series B, Volume 53B, Issue 5, September 1998, Pages S267–S277.


אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel ו/או פורסם על ידי רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים. המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

מקורות סיוע לבני משפחה מטפלים בעת מלחמה

מקורות סיוע לבני משפחה מטפלים בעת מלחמה

חמישה טיפים חיוניים לבני משפחה מטפלים

חמישה טיפים חיוניים לבני משפחה מטפלים

איך לקיים ליל סדר מיטבי עם אדם עם דמנציה?

איך לקיים ליל סדר מיטבי עם אדם עם דמנציה?

מה יכול בן משפחה מטפל לעשות כשההורים גרים רחוק?

מה יכול בן משפחה מטפל לעשות כשההורים גרים רחוק?

הדברים שחשוב שבן משפחה מטפל ידע על פצעי לחץ

הדברים שחשוב שבן משפחה מטפל ידע על פצעי לחץ
  לחץ כאן למידע נוסף באמצעות התכתבות וואטסאפ