כיצד בן המשפחה המטפל יכול לסייע בהתמודדות ההורה עם חרדה?

הקושי בהתמודדות עם לחץ יכול לעורר התרחקות שתוביל להידרדרות ולכן חשוב לאבחן ולטפל (צילום: getty images by stevecoleimages)

מתח, לחצים וחששות יכולים לפגוע באיכות החיים של קשישים גם מבלי שיאובחנו כחרדה. במקרים של אבחון ניתן לטפל באמצעות תרופות וטיפול קוגניטיבי, אבל בשלבים שלפני לבני המשפחה המטפלים יש יכולת לסייע, להקל ולשפר את איכות החיים – 4 דרכי פעולה שניתן ליישם בקלות וביכולתן להקל

לא פעם בני משפחה מטפלים תוהים לאן נעלם ההורה שתמיד הכירו ומה עשה איתו האדם שלא מפסיק לדאוג, להילחץ ולהיות חסר סבלנות, שנמצא פתאום מולם ורק נראה מוכר. זו תופעה מוכרת – עם הגיל לא פעם מגיעים חששות, לחצים ומתיחות שעלולים בהחלט גם להפוך לחרדה, המכונה חרדה מוכללת. חרדה זו באה לידי ביטוי בדאגה כרונית שמטרידה ומעסיקה את האדם מרבית שעות היממה ובעיקר פוגעת מהותית באיכות החיים.

למעשה סטרס, דיכאון וחרדה הם תופעות שכיחות יחסית שמאפיינות את תהליך ההזדקנות וההערכות הן כי מדובר לפחות ב-10% מאוכלוסיית גיל הזהב ומעלה. מתח יכול להתעורר מסיבות שונות ובגילאים שונים והוא תלוי מאפיינים אישיים. בגיל המבוגר מתח ולחץ עלולים להתעורר כתוצאה משינויים ביולוגיים-פיזיים, שינויים חברתיים, התמודדות עם אבדן, שינויים קוגניטיביים, שינויים סביבתיים, מחלות, בעיות כלכליות וגורמים נוספים.

איך מזהים מצבי לחץ וחרדה?

מצבי המתח האלה יכולים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, כמו הפרעות שינה, הסתגרות, אבדן תאבון, אי שקט, כאבי ראש, בעיות עיכול, חוסר מצב רוח, לחץ דם גבוה ועד למצבים קליניים, בעיקר בהעדר טיפול, כמו דיכאון, או התקפי חרדה. אלה יכולים לגרום לבן המשפחה לוותר על פעילויות אהובות, על מפגשים, לחשוש מפני נפילות או סכנות אחרות בחוץ ועוד. כמובן שאם מבחינים בחלק מהתסמינים הללו, יש לפנות לרופא המטפל ולהביא אותו בסוד העניינים, על מנת שיוכל לבדוק, לאבחן, להציע טיפול ולסייע.

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק



לתשומת לב, קשב וקשר אישי יש משמעות גדולה גם בהפגת מתחים (צילום: getty images by Terry Vine)


הטיפולים המקובלים במקרים של אבחון של חרדה משלבים בדרך כלל טיפול התנהגותי קוגניטיבי, הכולל לעיתים גם דמיון מודרך וטכניקות הרפיה, לצד טיפול תרופתי, לרוב תרופות ממשפחת SSRI. אולם לא תמיד ההורה משתף פעולה משום שהתמודדות נפשית לא פעם משולבת תודעתית בטעות עם סטיגמות מוטעות. יתרה, לא תמיד הלחצים או החרדה הם ברמה הדורשת טיפול קבוע, אבל היא כן דורשת התייחסות וכאן להתנהלות של בני המשפחה המטפלים יש ערך רב.

מה יכולים בני המשפחה המטפלים לעשות כדי להקל על ההתמודדות עם מתח, לחץ או סטרס?

בני המשפחה המטפלים אינם בעלי הכשרה רפואית או פסיכולוגית בדרך כלל, אבל היכולת שלהם לסייע ולהקל יכולה להיות גדולה מאוד בעזרת הכלים שיש להם מעצם היותם:

1. להקשיב באופן אקטיבי: אוזן קשבת היא לא עניין של מה בכך. היכולת לקיים תקשורת פתוחה בה ניתן לומר הכל היא לא פעם בדיוק מה שההורה צריך. כדי להתמודד עם המחשבות שמטרידות אותו, ההורה זקוק למקום בו הוא ירגיש בטוח לשתף. בן המשפחה צריך להיות רגיש כדי לפתוח ערוץ תקשורת כזה עם ההורה, להיות מלא קשב ולתת את מלוא תשומת הלב. אם הנושאים שעולים הם כאלה שלבו המשפחה המטפל קשה להתמודד איתם, חשוב למצוא אדם איתו ההורה יוכל לדבר, בעיקר אם ההורה סובל מפחדים שמטרידים אותו. לפעמים עצם הוצאת הנושא החוצה יכולה להקל משמעותית.

2. לענות באופן מרגיע: חשוב להבין שהאופן שבו אנחנו נענה להורים ישפיע באופן חיובי גם על תחושת הביטחון שלהם. אין הכוונה לסיסמאות הרגעה ש"הכל יהיה בסד", אלא דווקא להתייחס בכובד ראש למה שהם אומרים, לתת להם את התחושה שניתן להכיל את הקושי שלהם. למעשה מתן לגיטימציה לחששות והתמודדות רציונלית איתם, לא פעם ירגיעו הרבה יותר מאשר מילות הבטחה לא בהכרח מבוססות.

3. למצוא שגרה נכונה: בני משפחה מטפלים הם אלה שרואים הכל, אם הבחנתם בלחץ או מתח אצל ההורה, בחנו מחדש את השגרה באמצעות שאלות כמו: האם סדר היום של ההורה מותאם לו? האם יש לו מספיק גירויים ואינטראקציות? מה קורה לגבי התזונה? האם השינה שלו בסדר? האם הוא חשוף יותר מדי לחדשות? כדאי לשים לב לכל הניואנסים האלה, למשל להגביל זמני חדשות אם מהדורות החדשות יוצרות לחץ, או אם מתעוררות הפרעות שינה לצמצם שינה במהלך היום לטובת שנת לילה טובה יותר וכו'. לשגרה יש חשיבות גדולה בהפגת מתחים, אולם יש לבחון את התאמתה למציאות כל תקופת זמן.

בדידות ושעמום הם מצע מיטיב להגברת תחושות לחץ, מתח וחששות ומומלץ לצמצם אותם למינימום (צילום: getty images by urbazon)


4. לאפשר הסחות דעת: עיסוקים ותחושת ערך מגרשים באופן טבעי מחשבות טורדניות, מתחים, לחצים וחששות. זמני פעילות, אינטראקציות עם אנשים, יציאה מהבית יוצרים תחושה של עשיה ומסוגלות, כמוהם גם שיחות עם אנשים, פנייה להתייעצות ובכלל התייחסות – אלה נותנים לאדם תחושת ערך וגם מעבירים את הזמן בצורה חיובית ולרוב נטולת מתחים ולחצים.


מקורות:

חוסן נפשי בגיל המבוגר, ארגון הבריאות העולמי:

https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/260422/WHO-NMH-NVI-18.1-eng.pdf

בריאות נפשית בקרב קשישים, ארגון הבריאות העולמי:

https://www.who.int/mental_health/world-mental-health-day/WHO_paper_wmhd_2013.pdf

קשישים ובריאות נפשית של ארגון הבריאות הפאן-אמריקאי:

https://www3.paho.org/hq/index.php?option=com_content&view=article&id=9877:seniors-mental-health&Itemid=40721&lang=en

קשיים נפשיים בקרב קשישים, ירחון world psychiatry:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2174588/

חרדה בקרב קשישים, ארגון הבריאות הנפשית האמריקאי:

mhanational.org/anxiety-older-adults

חרדה לעת זקנה, אתר רעות-אשל:

https://www.reutheshel.org.il


אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

עקבו אחרינו

כתבות נוספות בנושא

כשההורה נופל קרבן להונאה: סימני אזהרה ודרכי טיפול

כשההורה נופל קרבן להונאה: סימני אזהרה ודרכי טיפול

מטפלים בהורים מזדקנים? שמים זרקור על הקהילה "השקופה" בישראל

מטפלים בהורים מזדקנים? שמים זרקור על הקהילה "השקופה" בישראל

מילון המושגים של בני המשפחה המטפלים

מילון המושגים של בני המשפחה המטפלים

בתי מרקחת ידידותיים לבני המשפחה המטפלים

בתי מרקחת ידידותיים לבני המשפחה המטפלים

בתי מרקחת ידידותיים

בתי מרקחת ידידותיים

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

אנחנו מחכים לכם, הקליקו כאן