איך מזהים ירידה בשמיעה?
לא פעם ינסה האדם המבוגר להסתיר את בעיות השמיעה, לרוב מתוך מבוכה, לכן הוא עשוי לנחש מה אומרים לו ולענות לא נכון לשאלות ולא כי לא הבין. מסיבה זו פעמים רבות ירידה בשמיעה בכלל עשויה להיתפס בטעות כירידה קוגניטיבית. פגיעה בשמיעה והפחד מלהודות בה עלולים להביא להסתגרות של האדם המבוגר וזו יכולה להביא לתגובת שרשרת שלילית שיכולה לפגום באיכות החיים. בדיקת שמיעה פשוטה יכולה לסייע מהותית להורה.
ישנם מספר תסמינים שיכולים להעיד על ירידה משמעותית בשמיעה אצל האדם המבוגר וכשהם מופיעים מוטב לקבוע תור לבדיקה:
א. הגברת העוצמה של הטלוויזיה או הרדיו הרבה מעבר למה שיתר הסובבים צריכים.
ב. קושי בהבנה ובקשה חוזרת ונשנית לחזור על הדברים שנאמרו.
ג. חוסר תגובה לפניות בשמו מרחוק ותגובה רק לאחר הגברת עוצמת הקול או בתוספת נגיעה.
ד. ניסיון לסיים שיחות מהר, בעיקר בטלפון וזאת משום שהריכוז הגבוה הנדרש מהאדם המבוגר בעל קשיי שמיעה בזמן שיחה עלול להיות מעייף.
ה. הגברת הטון של ההורה – שמיעה ירודה מביאה להרמת הקול בעת שיחה.
כיצד ניתן לסייע?
אם קרוב המשפחה המבוגר סובל מירידה בשמיעה, יש כמה פעולות בהן ניתן לנקוט. ראשית, יש לפנות יחד איתו לרופא אף אוזן גרון על מנת שיבדוק את מקור הירידה בשמיעה ויאבחן האם היא בת טיפול. הבדיקה הראשונית היא של האוזן החיצונית, כלומר האם יש הצטברות של שעווה בתעלות החיצוניות המובילות את תדרי הקול אל אברי השמיעה הפנימיים. לא פעם אחרי ניקוז השעווה, איכות השמיעה אצל המבוגר עולה.
השלב הבא הוא הפניה לבדיקה אודיולוגית המבוצעת על ידי קלינאי תקשורת. לאחר שיתקבלו מסקנות הבדיקה, ניתן יהיה להתאים לאדם המבוגר טיפול תרופתי, כירורגי או הפניה להתאמת מכשירי שמיעה אשר יוכלו לשפר את איכות חייו.
