מתישהו אחזור להיות סבתא

Getty Images: Dean Mitchell

ש' אמרה לעצמי שהוריה בסך הכל צריכים קצת יותר עזרה, רק שזו הפכה לטיפול סביב השעון. מנגנוני ההדחקה שלה עבדו שעות נוספות עד שהבינה שאין טעם לחכות שהמשבר ייגמר, צריך ללמוד לחיות אתו, סיפורה של ש"ו.

ש' (השם המלא שמור במערכת) יועצת חינוכית ומנחת קבוצות להתמודדות במצבי משבר חינוכיים, בת 70, יש לה ילדים ונכדים והיא מטפלת באביה בן ה-101. לפני שמונה שנים בעלה נפטר באופן פתאומי ולפני מספר חודשים הלכה אמה לעולמה בגיל 94. אחיה חולה ושלושתם מתגוררים באותו רחוב בית ליד בית.

"עד לפני שנתיים הם עוד היו הולכים שלוש פעמים בשבוע לשחק ברידג' במועדון. ספרית היתה באה הביתה פעם בשבוע לסדר לה את השיער, אמא שלי היתה מטופחת וזקופה, היא לא הסכימה שאבא ילך עם מקל. הייתי מלווה אותם ושניהם נשענו עלי" מספרת ש', "הם היו זוג מאוהב במשך שמונים שנה, אבא חיזר אחרי אמא עד יומה האחרון".

ההתדרדרות התחילה לאט, תחילה ש' הרגישה שלוקח להם יותר זמן להתארגן, אחר כך כשבאה לקחת אותם למועדון הברידג' כבר עזרה להם להתלבש, בהדרגה נשארה לעזור להם לאכול, להתקלח ולהשכיב אותם לישון. היא זוכרת שבאותה תקופה כחלק ממנגנון ההדחקה, אמרה לבעלה שזה בסך הכל כאילו שיש לה תאומים. אלא שטיפול בילדים הוא שונה, ככל שמטפלים בהם הם הולכים והופכים לעצמאיים. טיפול בקשישים לעומת זאת הולך והופך לקשה יותר ויותר ובמקביל לכך גם התלות שלהם בה.

"היום אני שואלת את עצמי איפה היו המחשבות שלי, איך יכול להיות שאני שמלמדת אנשים להבחין בשינויים, לשים לב להתדרדרות ולעצמי סיפרתי סיפור שגוי. חשבתי שיש משבר ושאני נערכת להתמודד איתו ועוד מעט הוא יחלוף וכולנו נחזור לשגרה, עד שכבר לא יכולתי להשאיר אותם לבד ונשארתי לישון איתם בכל לילה".

בכל הזמן הזה אמה של ש' סירבה לשמוע על האפשרות שמטפלת תעבור לגור איתם.

"כשבעלי היה בחיים, היה לי עם מי להדהד את העומס הזה. ואת המצוקה על כך שאין לי זמן ליהנות מהנכדים, על אף שאני יודעת כמה ערך יש לסבתא עבור ילדים. אבל אחרי שהוא נפטר הרגשתי לבד. זו היתה בדידות איומה, מפני שבאינטנסיביות של הטיפול התחלתי לוותר על הכל. התאבלתי לא רק על מותו של בעלי, אלא גם על החברים שנעלמו לי משום שלא הייתי פנויה אליהם".

ש' לא זוכרת איך שמעה על קר-גיברס ישראל, אבל היא זוכרת היטב איך הכל השתנה מרגע שיצרה איתם קשר. עד שיצרה איתם קשר היא כלל לא ידעה שיש גוף כזה והרגישה שהיא היחידה בעולם שמתמודדת עם המצב הבלתי אפשרי הזה.

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

                                                                                                                     

"אסירת תודה לכל מי שמטפל באבא, אסירה, פשוטו כמשמעו"
"אסירת תודה לכל מי שמטפל באבא, אסירה, פשוטו כמשמעו" Getty Images: Alina555


"שלחתי להם מייל ביום חמישי בערב. למחרת בבוקר צלצלה אולי רחל מנהלת העמותה וביום ראשון בבוקר כבר נפגשתי עם נעם, שהוא לא פחות ממלאך בדמות אדם. נעם אמר לי לא לשכוח שהמצב הזה זמני, מילים כל כך הגיונית שלא הצלחתי לומר לעצמי באותה תקופה. אני יודעת בברור שבלי העמותה הזו לא הייתי יכולה להמשיך לתפקד, הייתי מתמוטטת".

כשמצבה של אמה של ש' התדרדר, ואביה אושפז בבית חולים, נעם עזר לש' למצוא במהירות מטפלת. מרגע שחזרו ש' ואביה מהאשפוז המטפלת כבר היתה עובדה מוגמרת עבור אמה.

ש' מספרת שהיא מתחזקת מערך שלם של טיפול באביה: מטפלת קבועה, מטפלת שניה שמגיעה באופן קבוע בימי החופש של המטפלת הקבועה, שלושה מתנדבים שמגיעים שלוש פעמים בשבוע לשחק עם אביה שח-מט, פיזיותרפיסט ופדיקוריסטית רפואית.

היא דואגת לwell being  של כולם, "כשמגיעה הפדיקוריסטית אני מבקשת ממנה לפנק גם את המטפלת, מרעיפה תשומת לב ואהבה על כל מטפל שמגיע. אני מרגישה שאני צריכה להכיל את כולם, ולדאוג לכולם ואני אסירת תודה, פשוטו כמשמעו לכל אחד מהם."

"הם היו זוג מאוהב במשך שמונים שנה ועד יומה האחרון אבא חיזר אחריה"
"הם היו זוג מאוהב במשך שמונים שנה ועד יומה האחרון אבא חיזר אחריה" Getty Images: peopleImages


ש' מציינת שלדעתה מי שלא נמצא בסיטואציה הזו לא יכול להבין עד כמה היא בלתי אפשרית. "לעומת זאת יש את כל אלו שאומרים לי שזו זכות ושאני עוד אתגעגע לתקופה הזו. אני חושבת שהם מנסים לתקן דרכי את מה שהם לא עשו, אולי לנקות את המצפון שלהם מתחושת אשמה".

לא מעט תובנות היא למדה במהלך שנות הטיפול בהוריה. "לכל אחד יש תפקיד מוגדר ולא רשמי בעיני החברה שבה הוא נמצא והחברה לא אוהבת כשהתפקיד שלך משתנה. אני תמיד הייתי המכילה, המקשיבה, זו שיודעת לתת עצה איך לפתור משברים ועכשיו כשאני צריכה הכלה, החברים נעלמים לי, הם לא יכולים לקבל את התפקיד החדש שלי".

המחיר שהיא משלמת הוא אדיר, מחיר כלכלי, חברתי, משפחתי ונפשי. הכאב הגדול ביותר שלה הוא על חוסר הפנאי שלה פשוט להיות סבתא. "ואז אני מסבירה לילדים שלי שלילדים שלהם יש הורים שיטפלו בהם ולהורים שלי אין".


אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

ממשבר להזדמנות: בעקבות היציאה מהארון של נכד במשפחה דתית

ממשבר להזדמנות: בעקבות היציאה מהארון של נכד במשפחה דתית

אבא שלי ואני, או - איך מתמודדים עם הורה סיעודי תשוש נפש?

אבא שלי ואני, או - איך מתמודדים עם הורה סיעודי תשוש נפש?

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק

אנחנו מחכים לכם, הקליקו כאן
  לחץ כאן למידע נוסף באמצעות התכתבות וואטסאפ