ש' אמרה לעצמי שהוריה בסך הכל צריכים קצת יותר עזרה, רק שזו הפכה לטיפול סביב השעון. מנגנוני ההדחקה שלה עבדו שעות נוספות עד שהבינה שאין טעם לחכות שהמשבר ייגמר, צריך ללמוד לחיות אתו, סיפורה של ש"ו.
ש' (השם המלא שמור במערכת) יועצת חינוכית ומנחת קבוצות להתמודדות במצבי משבר חינוכיים, בת 70, יש לה ילדים ונכדים והיא מטפלת באביה בן ה-101. לפני שמונה שנים בעלה נפטר באופן פתאומי ולפני מספר חודשים הלכה אמה לעולמה בגיל 94. אחיה חולה ושלושתם מתגוררים באותו רחוב בית ליד בית.
"עד לפני שנתיים הם עוד היו הולכים שלוש פעמים בשבוע לשחק ברידג' במועדון. ספרית היתה באה הביתה פעם בשבוע לסדר לה את השיער, אמא שלי היתה מטופחת וזקופה, היא לא הסכימה שאבא ילך עם מקל. הייתי מלווה אותם ושניהם נשענו עלי" מספרת ש', "הם היו זוג מאוהב במשך שמונים שנה, אבא חיזר אחרי אמא עד יומה האחרון".
ההתדרדרות התחילה לאט, תחילה ש' הרגישה שלוקח להם יותר זמן להתארגן, אחר כך כשבאה לקחת אותם למועדון הברידג' כבר עזרה להם להתלבש, בהדרגה נשארה לעזור להם לאכול, להתקלח ולהשכיב אותם לישון. היא זוכרת שבאותה תקופה כחלק ממנגנון ההדחקה, אמרה לבעלה שזה בסך הכל כאילו שיש לה תאומים. אלא שטיפול בילדים הוא שונה, ככל שמטפלים בהם הם הולכים והופכים לעצמאיים. טיפול בקשישים לעומת זאת הולך והופך לקשה יותר ויותר ובמקביל לכך גם התלות שלהם בה.
"היום אני שואלת את עצמי איפה היו המחשבות שלי, איך יכול להיות שאני שמלמדת אנשים להבחין בשינויים, לשים לב להתדרדרות ולעצמי סיפרתי סיפור שגוי. חשבתי שיש משבר ושאני נערכת להתמודד איתו ועוד מעט הוא יחלוף וכולנו נחזור לשגרה, עד שכבר לא יכולתי להשאיר אותם לבד ונשארתי לישון איתם בכל לילה".
בכל הזמן הזה אמה של ש' סירבה לשמוע על האפשרות שמטפלת תעבור לגור איתם.
"כשבעלי היה בחיים, היה לי עם מי להדהד את העומס הזה. ואת המצוקה על כך שאין לי זמן ליהנות מהנכדים, על אף שאני יודעת כמה ערך יש לסבתא עבור ילדים. אבל אחרי שהוא נפטר הרגשתי לבד. זו היתה בדידות איומה, מפני שבאינטנסיביות של הטיפול התחלתי לוותר על הכל. התאבלתי לא רק על מותו של בעלי, אלא גם על החברים שנעלמו לי משום שלא הייתי פנויה אליהם".
ש' לא זוכרת איך שמעה על קר-גיברס ישראל, אבל היא זוכרת היטב איך הכל השתנה מרגע שיצרה איתם קשר. עד שיצרה איתם קשר היא כלל לא ידעה שיש גוף כזה והרגישה שהיא היחידה בעולם שמתמודדת עם המצב הבלתי אפשרי הזה.
