שיפור יכולת הטיפול בפגים

Getty images: cdwheatley

משנת 2008, החל בישראל מעקב אחר לידת פגים ותחלואה הנובעת מלידת פגים, על מנת לקדם פתרונות אפשריים למניעת פגות וסיבוכיה. מהם הגורמים העיקריים לתמותת פגים, ומה נעשה בארץ ובעולם למיגור התופעה?

שיעור תמותת התינוקות עד לגיל שנה, בין השנים 2008-2011 בישראל היה 3.71 תינוקות ל-1,000 לידות חיות (כל תינוק אשר נפטר לאחר שהראה סימן חיים כלשהו בלידה, ללא תלות במשקל הלידה או בשבוע הריון). משנת 2009 שיעור תמותת התינוקות בקרב כלל האוכלוסייה נמצא במגמת ירידה.

לשם השוואה - נתוני תמותת תינוקות בארה"ב משנת 2012 עד שנת 2013. נמדדה תמותה של 5.96 תינוקות ל-1,000 לידות חיות.

מהם הגורמים אשר מורידים את הסיכון לתמותת תינוקות?

גיל האם: אמהות בקבוצת הגיל 30-34 מהוות את קבוצת הנשים עם הסיכון הנמוך ביותר לתמותת תינוקות.
מין הוולד: לנקבות סיכון תמותה נמוך יחסית לזכרים.
משקל לידה: תמותה בקרב תינוקות הנולדים במשקל תקין נמוכה בצורה משמעותית מזו של תינוקות הנולדים במשקל הנמוך מ-1,000
שבוע ההריון: הסיכון לתמותת תינוקות בלידה לאחר שבוע 37 נמוכה משמעותית מתמותת פגים שנולדו בלידה מוקדמת.

מה הוא הגורם העיקרי לתמותת תינוקות?

פגות (כל ילוד שנולד לפני שבוע ההריון ה-37) היא הגורם המוביל תמותת תינוקות.

יש מקרים שבהם הפגות היא מצב בלתי נמנע. בשל כך, בנוסף לנקיטת פעולה למניעת הגורמים המעלים את הסיכון לפגות (כגון זיהומים בזמן הריון, עישון בזמן הריון, לחץ דם גבוה וסוכרת לא מאוזנת אצל האם), יש להתמקד בשיפור הישרדותם של ולדים פגים, ולשם כך יש להבין את הגורמים לתמותה בפגים.

מהם הגורמים העיקריים לתמותת פגים וכיצד מונעים אותם?

למעט סיבוכים אימהיים וסיבוכי לידה, שני הגורמים נוספים שעלולים להוביל לתמותת פגים כיום הם תסמונת מצוקה נשימתית (RDS–Respiratory distress syndrome) ודלקת מעי נמקית (NEC–Necrotizing enterocolitis).

תסמונת מצוקה נשימתית (RDS): התסמונת נפוצה בקרב ילדים אשר נולדים כשישה שבועות או יותר לפני תאריך הלידה המשוער וזאת משום שהריאות שלהם אינן מסוגלת ליצר נוזל מיוחד שעוזר לשמור את נאדיות הריאה פתוחות בזמן נשימה, ובלעדיו הריאות קורסות ומתפתח קושי בנשימה.

איך מונעים? מתן סטרואידים לנשים הצפויות ללדת לידה מוקדמת, נמצא כמוריד סיכון באופן משמעותי של תסמונת מצוקה נשימתית בתינוקות שנולדים לפני השבוע ה-36 של ההריון. וזאת מכיוון  שהטיפול בסטרואידים נמצא כיעיל ביותר במניעת RDS, מכיוון שרוב ההורמונים הגלוקוקורטיקואידים מסוגלים לעבור את השלייה ולהגיע לגוף העובר, ושם הם מעודדים את הבשלת הריאות עוד בטרם הפג יוצא לאוויר העולם.

לאחר הלידה, ע"פ ההמלצות שפרסם האיגוד האירופאי לטיפול ב-RDS בשנת 2016, הטיפול בתסמונת מצוקה נשימתית נעשה ע"י מתן חמצן, שימוש בלחץ חיובי מתמשך (CPAP), ושימוש בסורפקטנט (surfactant), חומר המוריד את מתח הפנים בריאות, ומונע קריסה שלהן. הטיפול בסורפקטנט הוא חלק חשוב בטיפול ב-RDS, ומטרתו היא הפחתת השימוש בהנשמה מכני, על מנת למנוע את הסיבוכים הכרוכים בו. ההמלצות מפרטות כי השימוש בסורפקטנט צריך להעשות בשלבים מוקדמים. הסורפקטנט ניתן לפגים דרך קנה הנשימה בשיטות שונות. לעיתים, מיד לאחר הטיפול בסורפקטנט, ניתן להוציא את צינור ההנשמה, במידה ונעשה בו שימוש בשלבים מוקדמים של המחלה, ולהמשיך להנשים את הפג ב-CPAP (הנשמה ללא שימוש בצינור הנשמה), כמובן תוך כדי המשך מעקב אחר מדדי הנשימה של התינוק. כמו כן, יש לשאוף לרמת חמצן בדם של 90-94%. , לעקוב אחר טמפרטורת הגוף ולשמור על הזנה של הפג.

דלקת מעי נמקית: משמעותה, דלקת ומוות של תאים במעיים הנגרמת ככל הנראה מבעיות בהספקת חמצן למערכת העיכול ולאחר מכן זיהומים כתוצאה מחשיפה של המעיים הפגועות למזון, ונפוצה בעיקר בפגים. פגים נמצאים בסיכון גבוה לזיהומים בשל התפתחות לא מלאה של מערכת העור והריריות (mucosa), המהוות חסם למזהמים ועוזרות בתגובות החיסוניות. בנוסף לכך, הפגים המחויבים להישאר בבית החולים, חשופים שם למזהמים שונים.

איך מונעים? על פי מחקרים, מתן של פרוביוטיקה פרופילקטית לפגים יכול לעזור למנוע את דלקת המעי הנמקית. כאשר מערכת העיכול מזוהמת על ידי חיידקים פתוגניים (גורמי מחלה(, מעבר שלהם לזרם הדם הוא סיכון ממשי, מכיוון שהם עלולים לזהם את הריאות, את המח, ואזורים סטריליים אחרים בגוף, שאליהם חיידקים לא אמורים להגיע. 

בנוסף לכך, זיהום של מערכת העיכול יכול להוביל לדלקת ריאות בפגים עם קשיים בבליעה או בפגים הנעזרים במכונות הנשמה, כתוצאה מאספירציה (שאיפה של נוזלי הקיבה אל הריאות). הפרוביוטיקה - חיידקים לא מזיקים, אשר עוזרים בשמירה על המאזן התקין של החיידקים במערכת העיכול ומהווים חלק מהסביבה התקינה שלה, נמצאה כמדכאת צמיחה של מושבות חיידקים פתוגניים בתוך מערכת העיכול. היא עושה זאת על ידי התרבות וצמיחה בתוך מערכת העיכול, אשר מונעת את התבססותם של החיידקים הפתוגניים. פעולה זו של הפרוביוטיקה עשויה, על פי מחקרים שונים,  להיות בעלת השפעה מועילה למניעה של-NEC.

בעזרת הידע שנצבר עם השנים לגבי הטיפול בפגים וגורמי התמותה העיקריים של תינוקות, מתפתחים כל העת נהלים חדשים בארץ ובעולם אשר מתעדכנים באופן קבוע, ומביאים לשיפור הטיפול בפגים. לדוגמה, המצאת מתקנים מתאימים להתמודדות עם הגורמים לתמותה בפגים, כמו הקמת בנק חלב אם – אשר עשוי להשפיע על התמותה מפגות, במיוחד במקרים של דלקת מעי נמקית.  פתרון זה נידון בשנת 2014 בחוזר משרד הבריאות. כמו כן, פגות, המהווה בפני עצמה גורם סיכון לתמותת תינוקות, נמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות לפי נתונים מארה"ב, דבר שמעיד לחיוב על ההתמודדות עם תמותת תינוקות.


אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

  לחץ כאן למידע נוסף באמצעות התכתבות וואטסאפ