הראלה הלוי
תארו לעצמכם עולם שבו הגבולות בין המציאות לדמיון מיטשטשים, שבו לחשים שרק אתם שומעים יכולים להיות חזקים כמו רעם, ושבו כל מחשבה מבלבלת. זו יכולה להיות המציאות של מתמודדים עם סכיזופרניה, הפרעה מורכבת ולעיתים קרובות לא מובנת, המשפיעה על כ-24 מיליון גברים ונשים ברחבי
האור בקצה המנהרה נמצא בהבנה ובחמלה של הסובבים את המתמודדים עם המחלה. המאמר יסייע לכם להבין את התסמינים שלה, כיצד מאבחנים אותה ואיך אפשר לעזור למתמודדים עם סכיזופרניה.
סכיזופרניה היא מחלת נפש כרונית שמקשה על אדם להבחין בין מה שאמיתי למה שלא. היא משפיעה על תפיסת המציאות, ומשפיעה על הדרך שבה אדם חושב, מרגיש ומתנהג. אנשים עם סכיזופרניה עשויים להיראות כאילו איבדו את הקשר עם המציאות, דבר שעשוי לגרום למצוקה של מי שמתמודד עם המחלה וכן למצוקה בקרב בני משפחה וחברים. התסמינים של סכיזופרניה יכולים להקשות על היכולת להשתתף בפעילויות יומיומיות רגילות. בעזרת טיפול, אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה יכולים ללמוד, לעבוד וליהנות ממערכות יחסים.
תסמיני המחלה בדרך כלל מתפתחים לאט, לאורך חודשים או שנים. לפעמים יהיו תסמינים רבים, ולעיתים יופיעו רק חלק מהתסמינים. אפשר לחלק את התסמינים לארבעה סוגים עיקריים: חיוביים (פסיכוטיים), שליליים, קוגניטיביים ומצבי רוח.
לאנשים עם סכיזופרניה עשויים להתקשות בשמירה על מערכות יחסים עם חברים ובשמירה על מקום עבודה. יתכנו גם חרדה, דיכאון, מחשבות על אובדנות או ניסיונות אובדניים.
באיזה גיל עשויים להופיע תסמינים של סכיזופרניה?
התסמינים של סכיזופרניה מופיעים בדרך כלל בין הגילים 16 ל-30.
לעיתים קרובות, גברים מפתחים את התסמינים מוקדם יותר מנשים. גברים נוטים לפתח אותה בסוף גיל ההתבגרות או בתחילת שנות ה-20 ונשים נוטות לפתח את המחלה בתחילת שנות ה-20 עד השנים הראשונות של שנות ה-30 שלהן. בדרך כלל המחלה לא תתפתח אחרי גיל 45..
רוב האנשים המתמודדים עם סכיזופרניה אינם אלימים. ככלל, קיים סיכוי גבוה יותר שאנשים שיש להם סכיזופרניה ייפגעו עלי ידי אחרים שאינם חולים בסכיזופרניה מאשר שהם יפגעו במישהו. הסבירות שאנשים עם סכיזופרניה יפגעו בעצמם או באחרים עולה כשהמחלה אינה מטופלת. לכן חשוב לסייע לאדם המתמודד עם המחלה לקבל טיפול.
מה גורם לסכיזופרניה?
סכיזופרניה היא מחלה מורכבת.
מספר גורמים עשויים לתרום לסיכון של אדם לפתח את המחלה.
האבחון נעשה על ידי פסיכיאטר.ית על בסיס ראיון עם המטופל.ת ועם בני המשפחה, ונעשה לרוב על פי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM) שנערך על ידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי. בדרך כלל ישאלו שאלות שונות כגון: כמה זמן נמשכים התסמינים, כיצד השתנתה היכולת לתפקד, מה הרקע ההתפתחותי של המטופל.ת, מהי ההיסטוריה הגנטית והמשפחתית, האם תרופות קודמות סייעו והאם יש מחלות רקע אחרות.
בדיקות דם והדמיות מוח (CT ו-MRI) יכולים לסייע לשלול מחלות אחרות שיש להן תסמינים דומים.
אדם הסובל מסכיזופרניה זקוק לתמיכה נפשית ולסיוע. הטיפול כולל מתן תרופות, טיפול פסיכולוגי, טיפול התנהגותי וסיוע במרפאות ובמרכזים בקהילה:
ככלל, תמיכת בני המשפחה והמטפלים היא גורם חשוב מאוד במהלך הטיפול.
האמור בכתבה אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה רפואית כלשהם. להמשך בירור יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת