הראלה הלוי

תארו לעצמכם עולם שבו הגבולות בין המציאות לדמיון מיטשטשים, שבו לחשים שרק אתם שומעים יכולים להיות חזקים כמו רעם, ושבו כל מחשבה מבלבלת. זו יכולה להיות המציאות של מתמודדים עם סכיזופרניה, הפרעה מורכבת ולעיתים קרובות לא מובנת, המשפיעה על כ-24 מיליון גברים ונשים ברחבי

האור בקצה המנהרה נמצא בהבנה ובחמלה של הסובבים את המתמודדים עם המחלה. המאמר יסייע לכם להבין את התסמינים שלה, כיצד מאבחנים אותה ואיך אפשר לעזור למתמודדים עם סכיזופרניה.

מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה היא מחלת נפש כרונית שמקשה על אדם להבחין בין מה שאמיתי למה שלא. היא משפיעה על תפיסת המציאות, ומשפיעה על הדרך שבה אדם חושב, מרגיש ומתנהג. אנשים עם סכיזופרניה עשויים להיראות כאילו איבדו את הקשר עם המציאות, דבר שעשוי לגרום למצוקה של מי שמתמודד עם המחלה וכן למצוקה בקרב בני משפחה וחברים. התסמינים של סכיזופרניה יכולים להקשות על היכולת להשתתף בפעילויות יומיומיות רגילות. בעזרת טיפול, אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה יכולים ללמוד, לעבוד וליהנות ממערכות יחסים. 

מה הסימנים והתסמינים של סכיזופרניה?

תסמיני המחלה בדרך כלל מתפתחים לאט, לאורך חודשים או שנים. לפעמים יהיו תסמינים רבים, ולעיתים יופיעו רק חלק מהתסמינים. אפשר לחלק את התסמינים לארבעה סוגים עיקריים: חיוביים (פסיכוטיים), שליליים, קוגניטיביים ומצבי רוח.

• תסמינים חיוביים (פסיכוטיים) כוללים הופעה של חריגות מהחשיבה הנורמטיבית, המפריעים לתפקוד הכולל. הם כוללים הזיות (שמיעה או צפייה בדברים שלא נמצאים שם), אשליות (אמונות בדברים שאינם אמיתיים), קושי לארגן את החשיבה ותנועות משונות (למשל חזרה על אותן תנועות שוב ושוב).

• תסמינים שליליים כוללים איבוד מוטיבציה, איבוד עניין או הנאה בפעילויות יום יומיות, התרחקות מחיי חברה, קושי להראות רגש וקושי לתפקד כרגיל. תסמינים שליליים יכולים להופיע גם במקרים של דיכאון או מחלות נפשיות אחרות
• תסמינים קוגניטיביים מפריעים לתהליך החשיבה. הם כוללים בעיות קשב, ריכוז וזיכרון, המקשות על אדם לעקוב אחר שיחה, ללמוד דברים חדשים או לזכור להגיע לפגישות שנקבעו. רמת התפקוד הקוגניטיבי של אדם היא אחד המדדים ליכולת התפקוד ביום יום.
• מצבי רוח – אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה צוהלים לעתים קרובות או עצובים במידה שקשה להבין. לרוב הם שרויים בדיכאון. 

לאנשים עם סכיזופרניה עשויים להתקשות בשמירה על מערכות יחסים עם חברים ובשמירה על מקום עבודה. יתכנו גם חרדה, דיכאון, מחשבות על אובדנות או ניסיונות אובדניים.

באיזה גיל עשויים להופיע תסמינים של סכיזופרניה?

התסמינים של סכיזופרניה מופיעים בדרך כלל בין הגילים 16 ל-30.

לעיתים קרובות, גברים מפתחים את התסמינים מוקדם יותר מנשים. גברים נוטים לפתח אותה בסוף גיל ההתבגרות או בתחילת שנות ה-20 ונשים נוטות לפתח את המחלה בתחילת שנות ה-20 עד השנים הראשונות של שנות ה-30 שלהן. בדרך כלל המחלה לא תתפתח אחרי גיל 45..

האם סכיזופרניה גורמת לאנשים להיות אלימים?

רוב האנשים המתמודדים עם סכיזופרניה אינם אלימים. ככלל, קיים סיכוי גבוה יותר שאנשים שיש להם סכיזופרניה ייפגעו עלי ידי אחרים שאינם חולים בסכיזופרניה מאשר שהם יפגעו במישהו. הסבירות שאנשים עם סכיזופרניה יפגעו בעצמם או באחרים עולה כשהמחלה אינה מטופלת. לכן חשוב לסייע לאדם המתמודד עם המחלה לקבל טיפול.

 מה גורם לסכיזופרניה?

סכיזופרניה היא מחלה מורכבת.

מספר גורמים עשויים לתרום לסיכון של אדם לפתח את המחלה.

• גנטיקה – סכיזופרניה יכולה להיות תורשתית. אולם חשוב לזכור כי העובדה שאדם אחד במשפחה חולה בסכיזופרניה לא מחייבת שבני משפחה אחרים יחלו במחלה, שכן לא רק גן אחד אחראי להתפתחותה. גנים רבים עשויים להעלות את הסיכון לפתח את המחלה.
• תנאים סביבתיים – מחקרים מראים שגורמים גנטיים בשילוב עם היבטים שונים בסביבת החיים של אדם וחוויות לאורך חייו יכולים לתרום להתפתחות סכיזופרניה. גורמים סביבתיים אלה יכולים לכלול: חיים בעוני, בסביבה מסוכנת או מלחיצה, וחשיפה לנגיפים או לבעיות תזונה לפני הלידה.
• מבנה ותפקוד המוח – מחקרים מראים שקיימים הבדלים בגודל של אזורי מוח מסוימים ובקשרים בין אזורים במוח של אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה. הבדלים אלה עשויים להתפתח לפני הלידה. תחום זה עדיין נחקר.

איך מאבחנים סכיזופרניה?

האבחון נעשה על ידי פסיכיאטר.ית על בסיס ראיון עם המטופל.ת ועם בני המשפחה, ונעשה לרוב על פי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM) שנערך על ידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי. בדרך כלל ישאלו שאלות שונות כגון: כמה זמן נמשכים התסמינים, כיצד השתנתה היכולת לתפקד, מה הרקע ההתפתחותי של המטופל.ת, מהי ההיסטוריה הגנטית והמשפחתית, האם תרופות קודמות סייעו והאם יש מחלות רקע אחרות.

 בדיקות דם והדמיות מוח (CT ו-MRI) יכולים לסייע לשלול מחלות אחרות שיש להן תסמינים דומים.

 איך מטפלים בסכיזופרניה?

אדם הסובל מסכיזופרניה זקוק לתמיכה נפשית ולסיוע. הטיפול כולל מתן תרופות, טיפול פסיכולוגי, טיפול התנהגותי וסיוע במרפאות ובמרכזים בקהילה:  

• טיפול תרופתי - תרופות נוגדות פסיכוזה עשויות להפחית את התסמינים של סכיזופרניה ולמנוע הישנות שלהם.
• טיפול התנהגותי - טכניקות התנהגויותיות (לדוגמה, אימון מיומנויות חברתיות או טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT) יכולים לעזור לאדם לתפקד טוב יותר במצבים חברתיים ובעבודה. הטיפול יכול ללמד איך להתמודד עם התסמינים שנמשכים, גם בזמן טיפול תרופתי, ללמד כיצד לקיים אורח חיים בריא (למשל, לישון מספיק ולהתרחק מסמים), איך ליטול את התרופות ולנהל תופעות לוואי, איך לשים לב לתסמינים חוזרים ולדעת מה לעשות כשהם חוזרים, והיכן אפשר לקבל תמיכה מתאימה.
• מסגרות טיפול – אנשים שזקוקים לתמיכה בתדירות לא גבוהה יכולים להיעזר בטיפול במרפאה, ובמקרים שבהם נדרשת תמיכה אינטנסיבית יותר קיימת אפשרות של אשפוז יום. כאשר נדרשת השגחה צמודה וטיפול אינטנסיבי יותר יש אפשרות להתאשפז במרכז פסיכיאטרי. במקרים שבהם אדם נמצא במשבר נפשי חמור או שרוצים למנוע אשפוז פסיכיאטרי קיימת חלופה לאשפוז המכונה ״בית מאזן״ המאפשר החלמה נפשית בקהילה. לרשימת בתים מאזנים אפשר להיכנס לאתר משרד הבריאות בקישור שכאן.

ככלל, תמיכת בני המשפחה והמטפלים היא גורם חשוב מאוד במהלך הטיפול.

האמור בכתבה אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה רפואית כלשהם. להמשך בירור יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת

• כדאי לשלב גורם מוסמך (פסיכולוג/פסיכיאטר במקרה זה) כדי לתת לכתבה מקור סמכות.
• מומלץ להוסיף את הסכמות הבאות- MecdicalCondition, Article.