הראלה הלוי
חרדה היא תגובה טבעית שלנו למצבים או נסיבות שאנחנו תופסים כמאיימים. היא יכולה לצוץ, למשל, לפני קבלת החלטה חשובה, לפני שעולים לדבר מול קהל גדול, כשאנחנו עוברים שינוי משמעותי בחיים או כפי שרבים כל כך חוו בעקבות הארועים של ה-7 באוקטובר. אנחנו דואגים, חוששים, דפיקות הלב שלנו מתגברות וכפות הידיים שלנו מזיעות. אבל כשהחרדה מגיחה לא רק נגיב בצורה גופנית ורגשית, לפעמים היא תשפיע גם על המחשבות ועל ההתנהגות שלנו.למרות שרבים מאיתנו ודאי היו מעדיפים לא לפתח חרדה, זוהי למעשה תגובה שיכולה לעזור לנו להתמודד עם מצבים מאיימים - היא מגבירה אצלינו את רמת האנרגיה ועוזרת לנו למקד את המחשבות והריכוז.
לצד התגובה הטבעית של חרדה, יש מצבים שבהם החרדות מתעצמות, אינן חולפות ומפריעות לנו לתפקד כמו שצריך. מצבים אלה עשויים להצביע על ״הפרעת חרדה״.מתי חרדה חוצה את הקו שמפריד בין תחושה זמנית שמגנה עלינו להפרעת חרדה מגבילה? במדריך זה נבין מהי הפרעת חרדה, מהם הסוגים השונים של חרדות ואיך לדעת מתי כדאי לפנות לעזרה.
הפרעת חרדה היא יותר מדאגה או פחד זמניים בהפרעת חרדה, תחושות החרדה עוצמתיות כל כך שהן מפריעות לנו לבצע משימות ופעילויות יום יומיות, למשל בעבודה ובלימודים, ולנהל מערכות יחסים.הפרעת חרדה מתפתחת כשאנחנו מעריכים בצורה חסרת פרופורציה איום או סכנה, דבר המוביל לתגובות מוגזמות שאינן הולמות את הסיטואציה .הפרעות חרדה הרבה פעמים מובילות להימנעות ממצבים מתוך פחד.הן יכולות לגרום למצוקה קיצונית או לפגוע בתפקוד הרגיל.
קיימים סוגים שונים של חרדה, ולכל סוג תסמינים מעט שונים, אך כל סוגי ההפרעה משלבים את אותם שלושה מרכיבים:
תסמיני החרדה עשויים להתגבר בעקבות מחלות גופניות מסוימות, לדוגמה, בעיות בתפקוד בלוטת התריס או קצב לב לא סדיר, או בעקבות שימוש בקפאין או בחומרים אחרים או תרופות .כדי לדעת אם תרופה שאתם נוטלים עלולה להגביר חרדה, עיינו בעלון התרופה לצרכן.
אנשים החוקרים את נושא החרדה גילו שהסיכון להפרעת חרדה קשור לגורמים סביבתיים וגנטיים. גורמי הסיכון להפרעות החרדה השונות משתנים, אולם קיימים גורמים העשויים להעלות את הסיכון לפתח הפרעת חרדה כלשהי:
עדיין לא ידועה הסיבה לכך שאנשים מסוימים מפתחים הפרעת חרדה ואחרים לא. עם זאת, אנחנו יודעים שגורמים שונים יכולים להשפיע על הסיכון להפרעת חרדה. גורמים אלה כוללים: כימיה וביולוגיה של המוח, גנטיקה, לחץ (סטרס) וגורמים סביבתיים.
כדי לאבחן האם אתם סובלים מהפרעת חרדה, יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת. בפגישה תישאלו על התסמינים ועל ההיסטוריה הרפואית שלכם. לפעמים תתבקשו לבצע בדיקה גופנית או בדיקות מעבדה מסויימות כדי לוודא שאין מצב בריאותי כלשהו הגורם לתסמינים. אם אינכם סובלים מבעיות בריאותיות, מומלץ לפנות לפסיכולוג.ית או לקבל הפניה למומחה בבריאות הנפש שיוכלו לעזור לכם להקל את תסמיני החרדה.
במקרים מסוימים, הפרעות חרדה מופיעות בשלב מוקדם בחיים. אם מופיעים תסמינים בגיל צעיר, כדאי לאבחן הפרעות חרדה כבר בילדות או בגיל ההתבגרות. בגילים אלה יש הזדמנות לסייע ולהציע טיפולים מתאימים לפני שהפרעת החרדה הופכת לדבר המגביל את ההתנהלות לאורך החיים .לצד זאת, כדאי לזכור שגם מבוגרים צעירים המוצאים דרכים למנוע את הופעת החרדה, עוברים אבחון מדויק ומקבלים טיפול מתאים יכולים להפחית משמעותית את הנטל המתלווה להפרעות חרדה
למרות הקושי היום יומי שאנשים עם הפרעות חרדה עשויים לחוות, יש אור בקצה המנהרה. דרכים שונות יכולות להקל חרדות ולשפר את איכות החיים .לדוגמה:
ללא קשר לגיל, מומלץ כי אלה הסובלים מחרדות עוצמתיות שאינן חולפות יפנו לקבל עזרה מאיש מקצוע המתמחה בבריאות הנפש. אם אינכם יודעים למי לפנות, התחילו עם רופא.ה המשפחה שלכם, השתדלו לשוחח בפתיחות ובקשו המלצה לאדם שיוכל לעזור לכם.
NPS-IL-01360