איך משפיעה האבחנה של ADHD על המשפחה
כולנו מכירים את זה: היום עמוס, המחשבות לא מפסיקות לרוץ ואנחנו מתקשים להפנות את תשומת הלב למשימות שלנו ופשוט להתרכז. למרות שמדובר בתופעה טבעית והיא למעשה מהווה חלק מטווח התחושות וההתנהגויות היומיומיות, עבור חלקנו מדובר בקושי מתמשך המפריע בכל היבטי החיים, בין אם בבית, בעבודה או בחיים החברתיים. 5-10% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות או בשמה המוכר יותר -ADHD . ADHD מתאר אוסף של הפרעות התפתחותיות נוירולוגיות המתפתחות כבר בילדות. התסמינים הנפוצים אשר מאפיינים את ההפרעה הם קושי בריכוז, היפראקטיביות ואף התנהגות אימפולסיבית החורגת מהנורמה.
מחקרים שונים הראו כי מקורה של ההפרעה הוא במצב ביולוגי המערב שני מוליכים עצביים (חומרים כימיים שיוצרים תקשורת בין תאי עצב): אפינפרין, שמוכר יותר בשם אדרנלין, ודופמין. שינויים של חומרים אלה במוח מביא לקשיי הקשב והריכוז. למרות שהסיבה לשינויים נותרה בגדר תעלומה, ידוע כי הגנטיקה מהווה חלק משמעותי מהגורמים להם. בנוסף, גורמי סיכון מסוימים במהלך ההריון והלידה, כמו שימוש במוצרי טבק ואלכוהול, מגדילים את הסיכוי להתפתחות ההפרעה בהמשך
כיצד האבחנה משפיעה על המשפחה?
חשוב לזכור- אפשר לחיות עם הפרעות קשב וריכוז. ההפרעה אמנם אינה "נעלמת" עם הגיל, אך מאפייניה מתמתנים בהדרגה. בהיעדר זיהוי, אבחון וטיפול מתאימים עלולות להיות להפרעת הקשב והריכוז השפעות מרחיקות לכת, לרבות כישלון בלימודים, דיכאון, קשיים ביצירת קשרים זוגיים, תאונות וגם פגיעה בחיי המשפחה.
מחקרים שונים אף הראו כי ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, חווים תחושת בדידות ניכרת, עשויים לפתח הערכה עצמית נמוכה, מרגישים תסכול רב בשל התפיסה שהם אינם מובנים על ידי החברה ואפילו על ידי התא המשפחתי. תחושות אלה מביאות להתנהגות תוקפנית בבית הספר ובבית, לקושי ביחסים חברתיים עם בני גילם ואף עם ההורים והאחים. האבחון כסובל מהפרעת קשב וריכוז גורם ליצירת תפיסה עצמית של ילד בעייתי, שונה וחסר שליטה.
כאמור, הפרעת קשב וריכוז המאובחנת אצל אחד מחברי המשפחה הצעירים עלולה להביא להתפתחות קונפליקטים בין ההורים לילד ולהתנהגות אלימה כלפיי חברי המשפחה האחרים (צעקות, העלבות, קללות, תגובות שליליות קיצוניות). כך למעשה עשוי להירקם מתח קיצוני בתוך המערכת המשפחתית ומחוצה לה, ובן המשפחה עשוי לחשוב כי לא קיימת מערכת תמיכה מוצקה.
בעיות קשב וריכוז שהתפתחו בילדות ולא טופלו כראוי עשויות להתהוות לכדיי בעיות התנהגות מורכבות יותר בבגרות: כך לדוגמה עשויים להתפתח דפוסי התנהגות הורית לא יעילים, שכוללים השגחה ופיקוח לקוי על הילדים, חוסר עקביות בתגובות למקרים של שבירת כללים ואף קושי במתן חיזוקים חיוביים על התנהגות תקינה.
מה ניתן לעשות?
אחת מאפשרויות הטיפול המסייעות בהתמודדות עם השלכותיה של הפרעת הקשב הריכוז על התא המשפחתי הוא הטיפול המשפחתי. מטרתו להפחית את רמת הכאוטיות וחוסר התפקוד של המשפחה על ידי הבניית הרגלים ודרכי תקשורת יעילים. טיפול משפחתי מתמקד במתן עזרה וכלים ארגוניים למשפחה, המאפשרים לבסס דרכי התמודדות יעילות עם הפרעת הקשב הריכוז. דרכים אלה כוללות רמה גבוהה של עבודת צוות של ההורים בפתרון הבעיות (כולל הכלת השונות ביניהם), ביסוס היררכיה בין דורית ברורה במשפחה (כולל גם במשפחה המורחבת), ביסוס יחסים משפחתיים תומכים וחיוביים, תקשורת ברורה, הבניית חוקים, הרגלים ותפקידים ברורים, פשוטים ועקביים עם גמישות מתאימה.
אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.
