אוסטאופורוזיס – כל מה שחשוב לדעת

אחת מכל שלוש נשים מעל לגיל 50 תסבולנה משבר כתוצאה מאוסטאופורוזיס – מחלה רב מערכתית בה מתרחשת ירידה בצפיפות העצם המובילה להיחלשות העצמות, לנטייה מוגברת לשברים, לכאבים והגבלה משמעותית בשגרת החיים: מדוע מתפתחת המחלה, האם ניתן למנוע אותה ואיך חיים לצידה? המידע החיוני בכתבה שלפניכם

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 4 דקות

אוסטאופורוזיס, שמשמעותה בתרגום מלטינית הוא עצם מחוררת ("אוסטאו" - עצם, "פורוזיס" - מחוררת), מוגדרת כמחלת שלד רב מערכתית המאופיינת בירידה כמותית ואיכותית בעצם הספוגית (העצם הטרבקולרית) וירידה בעובי רקמת העצם הצפופה (העצם הקומפקטית).  במילים פשוטות, מדובר במחלה אשר מובילה להידלדלות במבנה רקמת העצם. הירידה בצפיפות העצם מובילה לנטייה לשברים שגורמים לכאבים עזים, מוגבלות והגבלה בפעילות היומיומית. לפי הקרן הבין לאומית לאוסטאופורוזיס (International Osteoporosis Foundation), ברחבי העולם, אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים מעל לגיל חמישים יסבלו משבר בעצם בשל אוסטאופורוזיס. בישראל הנתונים דומים, למרות שאין מאגר מידע רשמי של המחלה בישראל.

אוסטאופורוזיס מכונה לעיתים גם המחלה השקטה וזאת משום שבמרבית המקרים הלוקים בה אינה מודעים אליה, עד שהם סובלים משבר בעצם כתוצאה מחבלה קלה –שבמצב תקין לא הייתה גורמת לשבר.

מה גורם להתפתחות של אוסטאופורוזיס?


באנשים בוגרים ישנו תהליך דינאמי של הרס ובנית עצם שנקרא שיחלוף, תהליך השומר על חוזקן של העצמות. כאשר בגיל מסוים האיזון משתנה ותהליך ההריסה גובר על תהליך הבניה של העצם, היא נחלשת ועם הזמן הופכת לשבירה יותר.

ישנם גורמי סיכון קבועים וגורמי סיכון הקשורים באורח חיים, להתפתחות של אוסטאופורוזיס.

גורמי סיכון קבועים

  • מין – נשים מצויות בסיכון גבוה יותר להתפתחות המחלה מגברים

  • גיל – מעל לגיל 65

  • היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס או שברים באגן

  • שברים קודמים לאחר נפילה לא משמעותית

  • ירידה ברמות האסטרוגן בגוף, כמו לדוגמה לאחר כריתת רחם או בגיל המעבר (מנפאוזה)

  • נטילת תרופות מסוימות, כמו למשל שימוש ארוך טווח בסטרואידים, נטילת תרופות אשר מפחיתות את החומציות בקיבה, וטיפול בהורמון בלוטת המגן

  • מחלות שונות, לרבות מחלת ריאות חסימתית כרונית, דלקת מפרקים שגרונית ועוד

גורמי סיכון הקשורים באורח החיים

  • צריכה מוגברת של אלכוהול

  • עישון

  • BMI נמוך (מתחת ל-19)

  • תזונה לקויה

  • חסר בוויטמין D

  • הפרעות אכילה

  • חוסר פעילות

  • צריכה מופחתת של סידן

  • נפילות מרובות

אילו תסמינים עלולים לעורר חשד שמדובר באוסטאופורוזיס?


כפי שצוין לעיל, אוסטאופורוזיס היא מחלה שקטה ולכן במקרים רבים היא תתגלה רק לאחר הופעת שבר. אולם, ישנם שני סימנים גלויים שיכולים להעלות את החשד לירידה בצפיפות העצם: אובדן של 4 ס"מ או יותר מהגובה, גב שפוף, כאב גב חריף. תופעות אלה מתפתחות בעקבות שברים הנגרמים מהידלדלות העצמות עד אשר אינן עומדות בעומס המטלות היומיומיות.

כיצד מאבחנים?


האבחנה של אוסטאופורוזיס מתבססת על סריקה רדיו-גרפית שבוחנת את הצפיפות המינרלית בעצמות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מחלק את המחלה לארבע דרגות אבחנתיות, בקרב נשים בגיל המעבר וגברים מעל גיל 50:

  • צפיפות עצם תקינה

  • צפיפות עצם מופחתת (osteopenia)

  • אוסטאופורוזיס

  • אוסטאופורוזיס חמור או מאובחן


החלוקה לקבוצות אלו מתבססת על ערך הקרוי T score, והוא בעצם ההשוואה של מדידת צפיפות העצם של הנבדקת או הנבדק לערך הממוצע של נשים צעירות ובריאות. בשאר האוכלוסייה, כלומר גברים מתחת לגיל 50, ילדים ונשים שלפני גיל המעבר, נעשה שימוש ב-Z score המהווה השוואה של תוצאות הבדיקה לממוצע בקרב האוכלוסייה באותו גיל ומין.

מהן דרכי הטיפול במחלה?


הטיפול באוסטאופורוזיס מגוון מאוד ומתבסס על ניהול וטיפול בגורמי הסיכון, האמצעים הכלכליים העומדים לרשות כל מטופל ומטופלת והמלצותיו המקצועיות של הרופא המטפל. טיפול נכון במחלה יכול להפחית את הסיכון לשבר בעצם האגן בעד כ-40%, ואת הסיכון לשברים בחוליות עמוד השדרה בכ-30-70%. תרופות מסוימות אף מסייעות בהפחתת הסיכון לשברים נוספים בכ-15-20%.

נכון לכתיבת שורות אלה, ישנם שני סוגים עיקריים של טיפול:

  • טיפול המפחית את תהליך של הרס העצם וכך משמר את צפיפות העצם.

  • טיפולים אנאבוליים אשר מעודדים את בניית העצם ומעלים את צפיפות העצם.

  • מעבר לטיפול התרופתי, שימוש בתוספי תזונה של סידן וויטמין D, תורמים למקסום הפוטנציאל הטיפולי. כמו כן, חשוב להדגיש כי במקביל לטיפול התרופתי, חשוב להקפיד גם על אורח חיים בריא לשם הפחתת גורמי הסיכון ככל הניתן.

איך מונעים אוסטאופורוזיס?

למעשה, מניעה של אוסטאופורוזיס מתחילה בילדות. תזונה נכונה ופעילות גופנית מרובה, מסייעות להגעה לצפיפות העצם המרבית. הלכה למעשה, ככל שצפיפות העצם גבוהה יותר עד לבגרות, כך פוחת הסיכוי להגיע למצב של עצמות חלשות ושבריריות בגילאים מבוגרים יותר. גם בגילאים מבוגרים יותר, הדרך הפשוטה ביותר למנוע את התפתחות המחלה היא באמצעות תזונה נכונה וביצוע של פעילות גופנית.

תזונה נכונה כוללת כמות אופטימלית של קלוריות, חלבונים, סידן וויטמין D, והיא חיונית לתחזוקה של העצם ולשמירה על צפיפות העצם. זאת ועוד, מומלץ להימנע מעישון ומצריכת יתר של אלכוהול. 

בנוסף, יש לשלב פעילות גופנית בשגרה היומיומית במשך חצי שעה לפחות ביום, מינימום שלוש פעמים בשבוע, תוך שילוב סוגים שונים של אימונים.

איך ניתן לחיות לצד המחלה?

אוסטאופורוזיס מתפתחת כאמור בגילאים מבוגרים יותר ולכן על החולים במחלה להקפיד במיוחד על צריכה מספקת של סידן, חלבונים, ויטמין D וכן גם ויטמינים ומינרלים אחרים, חומרים שספיגתם פוחתת בגילאים מתקדמים. בנוסף חשוב לשפר את היציבה, שיווי המשקל, הקואורדינציה והכוח על ידי אימונים מסוגים שונים. מניעה של נפילות בבית ובחוץ חשובה מאוד, כמו גם מעקב מתמיד אחר בריאות העצמות על ידי הרופא/ה המטפל/ת.

בדומה לכל טיפול תרופתי אחר, גם הטיפול באוסטאופורוזיס אינו חף מתופעות לוואי, אם כי תופעות חמורות הן נדירות ביותר. כל תרופה מאופיינת בתופעות לוואי שונות וחשוב להיות מודעים לכך ולהיוועץ ברופא\ה המטפל\ת. עם זאת, בקרב אלה הנמצאים בסיכון גבוה לשבר, יתרונות הטיפול התרופתי עולים על חסרונותיו.

חשוב לזכור כי התמדה בטיפול התרופתי לאוסטאופורוזיס יכולה להעלות את צפיפות העצם, לסייע בהפחתת ספיגת העצם, ובשל כך גם להפחית את הסיכוי לשברים. כדי לבחון את יעילות הטיפול, יש לשמור על קשר רציף עם הרופא/ה המטפל/ת. לבסוף, הפסקת הטיפול התרופתי מעלה את הסיכוי לשברים, שעלולים להיות בעלי השלכות משנות חיים. אין להפסיק טיפול תרופתי מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

כתבות נוספות בנושא