סקר שנערך בקרב יותר מ-300,000 נבדקים מעשר מדינות מצא כי חלה עלייה משמעותית בהתקפי מיגרנה בשנת 2020, בעקבות מתח וחרדה בתקופה זו, והמחיר הבריאותי והנפשי הוא כבד. כיצד ניתן להתמודד עם התחושות הללו ועם הכאב?
תקופת הקורונה הביאה איתה, ובכן, לא רק קורונה, אלא גם הרבה מתח נפשי וחרדה. אנשים חרדים לבריאותם (ואף יותר לבריאות בני משפחתם) ולמצבם התעסוקתי והכלכלי. לכך עלולות להתווסף תחושות של בדידות, אובדן של שליטה ושגרה וחוסר ודאות לגבי העתיד; מתכון די בטוח לפגיעה במצב הנפשי והגופני, שעלולה להחמיר מחלות כרוניות ובהן מיגרנה.
מיגרנה מושפעת מאוד מטריגרים סביבתיים, ובהם מתח נפשי, ועלולים להתלוות לה תסמיני דיכאון וחרדה. פעמים רבות נוצר כך מעגל קסמים בריאותי-נפשי שמחירו כבד. הקשר בין מיגרנה, דיכאון וחרדה לא לגמרי מובן, אך כפי הנראה בכולם מעורב חסר במוליך העצבי סרוטונין – שבין השאר אחראי למצב הרוח, רגש ושיכוך כאב.
מיגרנה היא כאב ראש חד-צדדי, פועם והולם. לרוב עוצמתה בינונית-קשה והיא יכולה להימשך ארבע עד 72 שעות. לעתים קרובות יתלוו לה תסמינים כגון רגישות מוגברת לאור, לרעש ולריחות, בחילות או הקאות. לעתים יתלוו לה גם שינויים במצב הרוח ועייפות, ותחושה ששמה אאורה (Aura) – המאופיינת בהפרעה בשדה הראייה (הבזקי אור ונקודות שחורות). פעילות גופנית שגרתית, תנועה, או אפילו שיעול והתעטשות עלולים להחמיר את עוצמת הכאב.
הסובלים העיקריים ממיגרנה הם בני 25-45, והיא נפוצה יותר בקרב נשים בשל השפעות הורמונליות (הזמן שלפני קבלת הווסת למשל). גורם סיכון מרכזי להתפתחותה הוא תורשה (ל-60% מהסובלים ממיגרנה יש הורה שסובל ממנה, ול-80% יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל ממנה).
המחיר הכבד שמשלמים מטופלי המיגרנה
כדי להבין כיצד מטופלי מיגרנה מתמודדים עם המציאות העכשווית, החליטה Healint, החברה שעומדת מאחורי פיתוח האפליקציה Migraine buddy (שבה משתמשים יותר מ-1,300,000 איש ברחבי העולם), להשיק יוזמה בינלאומית שעוקבת אחר רמת המתח והחרדה אצל הנבדקים, כפי שהם תופסים בעצמם, וכיצד היא מובילה להתקפי מיגרנה. שכן, כאמור, מצבם הנפשי של רבים בעולם התערער בעקבות התפרצות COVID-19, במיוחד של אלו הסובלים ממחלות כרוניות.
נתוני יומן, שאלונים ומידע מחיישני גוף שימשו כדי להעריך את רמת המתח והחרדה ואת מספר התקפי המיגרנה של יותר מ-300,000 נבדקים מעשר מדינות (ארה"ב, בריטניה הגדולה, אוסטרליה, קנדה, הולנד, צרפת, ספרד, איטליה, יפן וגרמניה).
נתוני המחקר מראים כי, מאז 1 בינואר 2020, נצפתה עלייה כללית בהתקפי מיגרנה שנגרמו בשל מתח וחרדה. כך למשל, בארה"ב נרשמה בחודש מרץ עלייה של 21%, באוסטרליה – יותר מ-50%, בקנדה – 48% ובצרפת – 39%. נמצא כי עד ל-25 במרץ 2020, הנבדקים חוו 1.98 מיליון התקפים. מספרים אלה מרמזים כי רמת המתח והחרדה הגבוהה בתקופה זו גבתה מחיר ממטופלי מיגרנה, ייתכן גבוה יותר משל אחרים.
וכיצד נערכים שירותי בריאות הנפש? סקר שערך ארגון הבריאות העולמי (WHO) בקרב 130 מדינות הוא הראשון שמביא נתונים גלובליים שמעידים על הגדלת הביקוש לשירותי בריאות הנפש בתקופה זו, שבה עולה הסיכון לסיבוכים נפשיים ונוירולוגיים, ועל הצורך הדחוף בהגדלת משאביהם. במסגרת הסקר דיווחו 30% מהמדינות כי נפגעה הגישה של מטופלים לטיפול תרופתי לתחלואה נפשית ונוירולוגית.
ארגון הבריאות העולמי כבר הדגיש בעבר את המימון החסר לשירותי בריאות הנפש, וכעת כאמור הביקוש גדל. אבל, בידוד, אובדן הכנסה ופחד מעוררים בעיות נפשיות או מחמירים אותן. ונמצא כי אנשים שסובלים מבעיות אלו ומבעיות נוירולוגיות רגישים יותר ל- COVID-19 ועשויים להיות בסיכון גבוה יותר לסיבוכים ואף תמותה.
אז איך מתמודדים?
נכון שאי אפשר לשלוט בהתפשטות הנגיף, אך ישנן דרכים פשוטות ויעילות להתמודד עם מתח וחרדה בתקופה זו, שאולי יסייעו למנוע גם התקפי מיגרנה ותחלואה נוספת. הנה כמה טיפים מהמרכזים האמריקאים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC):
קחו פסק זמן מהחדשות, כולל אלו שברשתות החברתיות: חשיפה ממושכת לעדכונים על המצב עלולה לגרום לחוסר אונים ופחד.
מצאו זמן לתחביבים: בצעו כל תחביב חיוני שאתם נהנים ממנו, אשר אינו גורם להפרת ההנחיות ומסיח את דעתכם ממחשבות שליליות.
דאגו לבריאותכם: הקפידו לישון מספיק שעות שינה בלילה, אכלו ארוחות בריאות ומאוזנות, התעמלו בקביעות (פעילות גופנית תורמת לשחרור אנדורפינים במוח, מוליכים עצבים שמסייעים לשיפור מצב הרוח ולהפחתת מתח), ומצאו פעילות שעוזרת לכם להירגע, כמו מדיטציה ויוגה.
שתפו: שוחחו על רגשותיכם וחששותיכם עם אנשים שאתם סומכים עליהם. אל תהססו לפנות גם לקבלת תמיכה נפשית. יש לציין כי נפתחו מוקדי ייעוץ טלפוניים בכל קופות החולים בשיתוף משרד הבריאות.
במקביל, אם אתם סובלים מהתקפי מיגרנה, צרו קשר עם הרופא המטפל כדי לקבל את הטיפול האופטימלי. ייתכן שכעת יותאמו לכם תרופות חדשות, כאלו שאתם לא נוטלים בדרך כלל בעת התקפים.
