מה הקשר בין חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה וזיהומי עור?

עמידות לאנטיביוטיקה היא אחד האתגרים הגדולים ביותר בבריאות הציבור בזמננו, ולמעשה ישנן מעט אפשרויות טיפול קיימות לאנשים הנגועים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כיצד ניתן להימנע מזיהומי עור עמידים לאנטיביוטיקה? מי נמצא בסיכון? מהי דרך הטיפול המיטבית? בכתבה הבאה, אספנו לכם מידע על מה שחשוב לדעת על זיהומי עור עמידים

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 5 דקות

תפקידה של אנטיביוטיקה הוא לקטול חיידקים או למנוע מהם להתרבות (אינה יעילה כנגד נגיפים). מקור האנטיביוטיקה הוא אחד משלושה: אנטיביוטיקה שמיוצרת באופן טבעי בטבע על ידי מיקרואורגניזמים שונים, אנטיביוטיקה חצי סינטטית המיוצרת מהאנטיביוטיקה הטבעית, או אנטיביוטיקה המיוצרת באופן סינטטי בהתבסס על המבנה הכימי של האנטיביוטיקה הטבעית. 

ייצור אנטיביוטיקה החל עם גילוי הפניצילין בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים והמשיך בהצלחה רבה עד שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים. מאז פיתוחן של תרופות אנטיביוטיות חדשות ומועילות הפך למורכב יותר. יחד עם הקדמה בתחום, בתקופה זו החלה להתפתח גם עמידות של חיידקים מסוימים לאנטיביוטיקה, דבר שהיווה בעיה מרכזית שעמה אנו מתמודדים גם היום.

מהם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה?

ככלל, נוכחות חיידקים בגוף היא מצב נורמלי שאינו מסכן את בריאות המטופל וסביבתו, ולמעשה רבים מהם שוכנים דרך קבע במערכות השונות בגופינו, כמו למשל מערכת העיכול. אולם, חיידקים עלולים לגרום להתפתחות של מגוון זיהומים שונים בדרגת חומרה משתנה – מזיהומים שאינם מובילים להתפתחות של סימפטומים כלל ועד לכאלה המובילים למחלה סוערת.  שימוש-יתר ולא מושכל באנטיביוטיקה הוביל להתפתחות של חיידקים בעלי עמידות לתרופות הנפוצות. זיהומים שנגרמים על ידי חיידקים אלה יהיו קשים יותר לטיפול, ולעיתים אף יצריכו אשפוזים ממושכים, ביקורי רופא למעקב וטיפול באלטרנטיבות יקרות ואף כאלו שמובילות לתופעות לוואי וסיבוכים מורכבים. 

עמידות חיידקית לאנטיביוטיקה מעמידה בסכנה טיפולים מקובלים כגון החלפות מפרקים, השתלות איברים וטיפול בסרטן. בעת ביצוע הליכים אלו קיים סיכון משמעותי לזיהום שלא יוכל להיות מטופל, אלא אם קיימת אנטיביוטיקה יעילה. מלבד נזק למטופל, העמידות לאנטיביוטיקה טומנת בחובה גם השלכה נרחבת יותר: אנשים נוספים עלולים להדבק ולגרום להפצת החיידק העמיד באוכלוסייה.

עמידות חיידקית יכולה להתרחש באמצעות מנגנונים רבים. המנגנון תלוי באזור בגוף ובאופן הפעולה של האנטיביוטיקה. ניתן לסווג את העמידות לעמידות פנימית או נרכשת: בראשונה, אתר הפעולה של האנטיביוטיקה לא משפיע על החיידק. עמידות נרכשת מתרחשת באמצעות התאמה של החיידק לסביבתו, אשר מתבטאת בשינוי אתר המטרה של האנטיביוטיקה או פליטה של האנטיביוטיקה החוצה. בנוסף, החיידק יכול לייצר כמויות גדולות של חלבונים המשביתים את פעולת האנטיביוטיקה.

אילו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה עלולים לגרום להתפתחות זיהומי עור?

ישנם מספר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שעלולים לגרום להתפתחות זיהומי עור:

  • Staphylococcus Aureus
    אחד מהחיידקים הנפוצים הגורמים לזיהומי עור. חיידק ה- Staphylococcus Aureus יכול לגרום למגוון של זיהומי עור כגון מחלת האימפטיגו, זיהום של זקיק השערה (פוליקוליטיס), זיהומים סביב העיניים, אבצס (מורסה) באזורים שונים בגוף ועוד. לרוב, ניתן לטפל בקלות ברוב זיהומי העור הנגרמים על ידי חיידק זה. אולם, קיימים זנים העמידים לסוגי אנטיביוטיקה שונים, בין היתר פניצילין, מתיצילין, ונקומיצין, מופירוצין וקינולונים,זנים אלה, הפכו את הטיפול בזיהומי עור שנגרמים על ידו למורכב יותר.

  • סטרפטוקוק
    גם חיידק זה גורם נפוץ לזיהומי עור. לרוב חיידק זה אינו נמצא על פני עור בריא, שאינו מהווה סביבה אידיאלית עבורו ונשיאתו מופיעה לאחר זיהום או פגיעה בשלמות העור. חיידק הסטרפטוקוק פיתח עמידות לאנטיביוטיות שונות כגון אריתרומיצין ומקרולידים. עם זאת, רוב הסטרפטוקוקים רגישים לפניצילין וגם אם לעיתים קיים חשד לעמידות מתונה לפניצלין, לרוב ניתן יהיה להתגבר עליה ניתן על ידי מינונים גבוהים יותר של פניצילין. חיידק זה הוא האחראי העיקרי לזיהום עורי קשה הנקרא necrotizing fasciitis וכן גורם לזיהומים נוספים כגון אימפטיגו.

  • Cutibacterium. acnes
    החיידק הנפוץ ביותר על פני העור ונמצא כמעט בכל המבוגרים. חיידקים אלה שוכנים בדרך כלל בזקיקי בלוטת החלב בעור. C. acnes נקשר במשך תקופה ארוכה למחלת האקנה (acne vulgaris). למרות שנוכחותו אינה מסבירה לחלוטין את התפתחות מחלת האקנה, ההשערה היא כי הוא מקיים תפקיד חשוב בתהליך הדלקתי במחלה, דבר הבא לידי ביטוי בשיפור הקליני בפצעי האקנה כאשר מטפלים באנטיביוטיקה מקומית ומערכתית. למרבה הצער, העמידות  לסוגי האנטיביוטיקה המשמשים לטיפול באקנה גוברת, דבר המוביל לכישלון הטיפול במטופלים שהועילו ממנו בעבר.

    קיימת עמידות של החיידק לאריתרומיצין, דוקסיציקלין וקלינדמיצין. בעקבות התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה, כיום נהוג להגביל את השימוש באנטיביוטיקה כטיפול באקנה ולשלבה עם תכשירים נוספים, על מנת לצמצם את תופעת העמידות לאנטיביוטיקה.

  • Pseudomonas Aeruginosa

    גורם לזיהום בשכיחות נמוכה יותר. זהו חיידק המצוי בקרקע ובמים מתוקים. חיידק זה חודר לעור דרך זקיקי השיער או סדקים בעור. זיהום של זקיק השערה (פוליקוליטיס) אשר נגרם על ידי החיידק מקושר עם שהייה ממושכת במים ותנאים הגייניים ירודים בבריכות ציבוריות. החיידק עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה אך זיהום עורי הנגרם בגללו לרוב עובר תוך 2-10 ימים באדם בריא. זיהום הנגרם על ידי חיידק זה שכיח יותר באנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת

איך מזהים את מקור הזיהום?


עמוד התווך של אבחון מחלות זיהומיות הוא תרבית של רקמה נגועה או נוזלים (למשל, דם, שתן, כיח, מוגלה מפצע). ניתן לשלוח דגימות לתרבית של חיידקים, פטריות או נגיפים. באופן אידיאלי, דגימות נאספות לפני מתן טיפול אנטיביוטי, אך במקרים שבהם סדר אירועים זה אינו אפשרי מבחינה קלינית, יש חשיבות מיוחדת לבדיקה מיקרוסקופית של הדגימה.

מי נמצא בסיכון להידבק?


מטופלים אשר נמצאים בסיכון להידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הם בעלי גורמי הסיכון הבאים:

  • שינוי בפרופיל החיידקים הטבעי הנמצא על פני העור
  • מחלת עור כרונית
  • טיפול בסטרואידים
  • מצב של כשל חיסוני
  • תת תזונה
  • מחלת כלי דם
  • הימצאות גוף זר בעור
  • טראומה לעור
  • מחלה מערכתית כרונית

איך ניתן למנוע הדבקה?


אנשים שנמצאים בסביבה המועדת להדבקות (בתי חולים, מוסדות סיעודיים, חיילים בשטח) צריכים להקפיד על היגיינה אישית וסביבתית, ובייחוד על רחיצת ידיים במים וסבון. כמו כן, מומלץ להימנע מהעברה של חפצים אישיים כמו מגבות, מצעים וסכיני גילוח).

איך אני יכול/ה לתרום להגנה מפני נזקי העמידות לאנטיביוטיקה?

כדי למנוע התפשטות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה יש לנקוט בצעדים הבאים:

  • יש להשתמש באנטיביוטיקה רק כאשר נרשמה על ידי רופא/ה
  • לא לדרוש קבלת טיפול אנטיביוטי אם הרופא/ה המטפל/ת אומר/ת כי אין בכך צורך
  • יש לעקוב אחר הוראות הנטילה של הרופא/ה בעת שימוש באנטיביוטיקה- זמנים קובעים, מנה מדויקת סיום הטיפול האנטיביוטי כמתוכנן, בהתאם להוראת הרופא.
  • מניעת זיהומים ומחלות על ידי שטיפת ידיים באופן קבוע, הכנת אוכל באופן היגייני, הקפדה על חיסונים במועד והימנעות ממגע קרוב עם אנשים חולים
  • הקפדה על הכנת מזון באופן היגייני, בישול יסודי ושימור המזון בטמפרטורה בטוחה, ואכילת מזון מן החי שהופק ללא שימוש באנטיביוטיקה.


לסיכום , שימוש מופרז ושלא לצורך באנטיביוטיקה הוביל לכך שהחיידקים הצליחו לפתח עמידות כנגד התרופה. זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים אלו , בהם גם זיהומי עור, קשים יותר לטיפול וחלקם עלולים להיות מסכני חיים. כאשר ישנו חשד לזיהום עורי יש לאשר את האבחנה באמצעות לקיחת תרבית מהעור. כדי למנוע התפשטות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה חשוב לצרוך תכשירים אנטיביוטיים רק על-פי המלצת הרופא/ה, ואין להציע או לקחת תרופות ממי שאינו מוסמך לכך.

אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

כתבות נוספות בנושא

למעבר לכל הכתבות והמאמרים