10 ספט 2019

מותחים את גבולות המוח

השיפור בטכנולוגיה וטיפולים חדשים הביאו לעלייה משמעותית בתוחלת החיים. אך במקביל יצרו אתגר של ממש בכל הקשור לתחום רפואת המוח. לשמחתנו, תחום זה זוכה להתקדמות מרשימה: החל בטיפול במחלות נוירולוגיות קשות ועד לפריצות דרך משמעותיות בטיפול בבעיות שכיחות באוכלוסייה בין היתר בבעיית המיגרנה. ערב מרתק של מדע, שנערך בחסות חברת טבע, ניסה לבחון את המהפכה ברפואת המוח במאה ה-21.

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 4 דקות

"כשהייתי ילד צפיתי באדיקות ב'מסע בין כוכבים', וככל שהשנים חלפו הבנתי ש'הגבול האחרון' (The Final Frontier), אותו ביטוי מוכר של הסדרה, הוא כלל לא החלל, אלא המוח שלנו ותחום רפואת המוח", כך פתח את הרצאתו פרופ' גל איפרגן, יו"ר החטיבה לרפואת המוח ומנהל את המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי סורוקה. ההרצאה נערכה במסגרת אירוע לקידום בריאות בחסות חברת טבע שהתקיים בבר התל-אביבי, 'הקנטה', שהיה באותו הערב מלא עד אפס מקום. "אנו חיים בעולם של מנצחים - ההתקדמות הטכנולוגית, אספקת המזון והרפואה המודרנית הביאו אותנו למצב שתוחלת החיים של הדור שלנו גדולה יותר מאי-פעם. בהרבה מובנים אפשר לומר ש'ניצחנו את המוות' . אך יחד עם זאת, בכל פעם שאנחנו מנצחים את המוות ומאריכים חיים, אנחנו מייצרים עוד תחלואת מוח שהופכת בהדרגה להיות התחלואה המשמעותית ביותר בעולם הגורמת לסבל, נכות ובפגיעה בתפקוד", מסביר פרופ' איפרגן.  

לדבריו, הרפואה כיום מסוגלת לטפל באנשים שבעבר לא ניתן היה לטפל בהם. עם ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית כיום אנחנו מסוגלים לתת מענה רפואי גם לפגים שנולדו במשקל נמוך במיוחד, פצועים קשים מתאונות עם סיכויי הישרדות נמוכים, הארכה משמעותית בתוחלת החיים של חולים אונקולוגיים וגם לתת טיפול לאנשים שסובלים ממחלות ניווניות של המוח, אלצהיימר, פרקינסון ועוד.

 


"הרפואה מתמודדת כיום גם עם בעיות בריאות בתחום הנוירולוגיה המהוות תופעות שכיחות בכל החברה המערבית ובכללן גם הפרעות קשב וריכוז ומיגרנה" מסביר פרופ' איפרגן ומוסיף "הערכות צופות שבישראל בשנת 2030 1 מכל 6 אנשים יסבול בחייו – בצורה כזו או אחרת - ממחלת מוח ובאופן אבסורדי - ככל שהרפואה תהיה טובה יותר וככל שתנאי החיים שלנו ישתפרו, כך תחלואת המוח תהיה שכיחה יותר".

חשוב לציין כי במשך שנים רפואת המוח הפגינה יכולות גבוהות באבחנות רפואיות, אך מנגד אפשרויות טיפוליות דלות במיוחד. "נקודת המפנה הראשונה נרשמה בשנות ה-90, תקופה שכונתה בארצות הברית 'העשור של המוח'. באותה העת לצד תנופת מחקר והשקעת משאבים אדירה בתחום, החלו להופיע תרופות חדשות ששינו את פני הטיפול ברפואת המוח כך למשל החל דור חדש של תרופות לטיפול באפליפסיה, תרופות חדשות למחלת הטרשת הנפוצה נוגדי דיכאון אפקטיביים עם פחות תופעות לוואי ועוד", מסביר פרופ' איפרגן. "בשנות ה-2000 כבר הצלחנו לטפל בשבץ מוחי כשחולה הגיע לבית החולים עם שבץ ויכלנו לראשונה לתת לו טיפול מהיר שממוסס את הקריש וראינו תוך שעות ספורות שמצבו הרפואי משתפר פלאים ממש לנגד עינינו".

אבל גם בשנים האחרונות נרשמות פריצות דרך משמעותיות בטיפול במחלות נוירולוגיות "העשור האחרון הביא איתו התקדמות לא פחות משמעותית כמו צנתור מוחי מתקדם, השתלת אלקטרודות לגריה מוחית עמוקה לחולי פרקינסון, שיקום חולים אחרי פגיעות מוחיות באמצעות מציאות מדומה ופריצות דרך משמעותיות בטיפול באחת הבעיות הנפוצות בעולם - מיגרנה" מסביר פרופ' איפרגן. "מיגרנה הפכה לבעיה הבריאותית השלישית בשכיחותה בעולם - יותר מסוכרת, אסתמה ואפילפסיה גם יחד. אחת מכל ארבע נשים תסבול בחייה ממיגרנה ובכלל, נשים סובלות ממיגרנה בחייהן הבוגרים פי שלושה מגברים", מדגיש פרופ' איפרגן "בעבר מיגרנה נחשבה למחלת כלי דם, אולם לאורך השנים התברר שמדובר במחלה של מערכת העצבים, המערבת במקביל את קליפת המוח ואת המערכות התחושתיות של הקרקפת והפנים".

 

בניגוד לסברה המוטעית כי מדובר בכאבי ראש בלבד, מיגרנה היא מחלה נוירולוגית כרונית עם תסמינים קשים, אשר הביטוי המרכזי שלה הוא התקפים של כאב ראש קשה, המלווה לעיתים בבחילות, הקאות, וכן רגישות קיצונית לאור, ריח, קול או מגע.

בצורתה הקשה יותר של המחלה, מיגרנה כרונית, ממנה סובלים במהלך חייהם 1%-4% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם, סובלים המטופלים מהתקפים קשים רוב ימות החודש. "מדובר במחלה המשפיעה באופן משמעותי על כל תחומי החיים, ומעבר לפגיעה באיכות החיים היא גורמת להפרעה תפקודית של", מסביר פרופ' איפרגן "אני פוגש נשים רבות הנמצאות בשיא חייהן - הן מבחינת הקריירה והן מבחינה אישית  - אשר סובלות מאד ממיגרנה. לא פעם הן נאלצות לקטוע את שגרת יומן לפרקי זמן ארוכים במיוחד, לבטל תוכניות משפחתיות ולהיעדר תכופות מעבודתן". חשוב להדגיש כי בקרב כמחצית מהסובלים ממיגרנה, המחלה אינה מאובחנת ומטופלת כראוי ולמעלה מ-50% מהמטופלים כלל לא פונים להתייעצות עם רופא בנוגע למצבם ונוטים לחשוב כי מדובר בגזירת גורל. "לא בכדי הוקדש השנה יום המוח העולמי לציון בעיית המיגרנה. מחד, מדובר בתופעה שהפכה נרחבת ומשמעותית באוכלוסייה, ומאידך בישראל קיימים רק כעשרה מומחים לתחום כאבי הראש" מסביר פרופ' איפרגן "במסגרת ההכשרה הרפואית בלימודי הרפואה בתואר הראשון פחות  מארבע שעות מוקדשות להפרעות של כאבי ראש -  מה שפוגע משמעותית באלו שסובלים מהמחלה".

בשנים האחרונות פותחו טיפולים ביולוגיים אשר משפיעים על חלבון שנקרא "CGRP" המעורב בתהליכים הביולוגים האחראים להתקפי המיגרנה. קבוצת טיפולים ביולוגיים חדשה זו, שאינה כלולה בסל התרופות, מצליחה להפחית את פעילות החלבון ובכך מהווה טיפול מניעתי למיגרנה על צורותיה השונות. "האפשרות הטיפולית החדשה הזו מצליחה היכן שרבים נכשלו ומציגה שיעורי הצלחה גבוהים ומרשימים בהפחתת ההתקפים ובתדירותם" מסביר פרופ' איפרגן "יתרון נוסף של הטיפולים החדשים הוא בעובדה שלא מדובר בטיפול יומיומי, אלא בטיפול תקופתי שמשחרר את המטופל גם מהצורך ליטול יום יום תרופות וגם מהתחושה המכבידה של מחלה כרונית ובכך מעלה את הסיכויים של החולה להתמדה בטיפול ולהצלחתו". 

"פריצת דרך זו בטיפול במיגרנה מהווה נדבך נוסף במהפכת המוח בה אנו נמצאים. בדומה למצבים מוחיים אחרים שנחשבו עד לא מזמן לגזרת גורל, גם מיגרנה קשה הופכת להפרעה הניתנת לטיפול. על מנת להיות חלק מהמהפכה, הסובלים ממיגרנה צריכים לפנות לנוירולוג ולבחון את הדרכים המתקדמות להתמודד עם המחלה הכרונית והשלכותיה", מוסיף פרופ' איפרגן ומסכם "רפואת המוח מאתגרת את הגבול האנושי -  וזו רק ההתחלה".

אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

כתבות נוספות בנושא

icon-blue-folder

למעבר לכל הכתבות והמאמרים