בעשור האחרון אחד מכל שישה בוגרי תואר שלישי בחר לעזוב לחו"ל, ונראה כי בעשור הבא יחסרו בישראל יותר מ-10,000 מהנדסים. הממשלה כבר הגדירה את פתרון בעיית בריחת המוחות כמשימה לאומית, וגם באקדמיה ובתעשייה נרתמים כדי לצמצמם את התופעה
לרבים מאיתנו תואר פוסט דוקטורט בתחום המדעים נשמע כמעט מאיים, אבל יש לא מעט ישראלים שמסיימים אותו בהצלחה מרובה. הבעיה מתחילה כאשר אותם בוגרים רוצים להשתלב במשרות הולמות בתעשייה או באקדמיה. בישראל היום יש הרבה יותר סטודנטים שמסיימים את הלימודים בהצלחה, מאשר משרות שמחכות להם בתעשייה ו/או באקדמיה.
ד''ר רלף לאופר. קושי גובר לגייס את האנשים המוכשרים ביותר לקידום המחקר בישראל
המצב הזה מביא לבריחת מוחות של אקדמאים בתחום המדע. בריחת מוחות היא הגירה של בעלי השכלה למדינות אחרות. פעמים רבות היא נובעת מהיעדר משרות פנויות, אבל גם מכך שהעובדים רוצים פעם בכמה זמן לשפר את השכר ואת תנאי ההעסקה שלהם. רבים מהמדענים הישראלים המצטיינים נוסעים ללמוד באוניברסיטאות בחו"ל או לתקופת עבודה בחו"ל (Relocation). לכך יש גם יתרונות רבים עבור המדינה, מאחר שבמהלך שהות זו הם נחשפים לעבודה ולמדע במרכזי מדע מצוינים, וצוברים ידע וניסיון בעולם הגלובלי.
במחקר שערכה לאחרונה Science Abroad – עמותה ישראלית שמטרתה לשמור על קשר עם אותם מדענים ומומחים השוהים מחוץ לישראל, ולסייע להם לחזור לישראל – עולה שכ-78% מהם מעוניינים לחזור לארץ. השאלה הגדולה היא האם מדינת ישראל מספקת להם הזדמנויות אטרקטיביות ותעסוקה בתעשייה ובאקדמיה. בתחום המדעים הבעיה של מציאת מקום עבודה בארץ הופכת עבור מסיימי הלימודים הגבוהים למורכבת אפילו יותר, מאחר שלחברות הבינלאומיות הגדולות בתחום אין נוכחות בישראל.
ב-2010 הגדירה הממשלה את השבת המוחות כמשימה לאומית וניסחה תוכנית לאומית לטיפול בבעיה.
ישראל משקיעה – מדינות אחרות נהנות
דוח הרשות לחדשנות ל־2016 קובע, כי בעשור הקרוב יחסרו לתעשיית החדשנות הישראלית יותר מ־10,000 מהנדסים. על פי נתונים נוספים, בעשור האחרון אחד מכל שישה בוגרי תואר שלישי בחרו לעזוב את ישראל. בהיעדר משאבי טבע, הנתון הזה מדאיג במיוחד. הוא מצביע על בעיה בצמיחה של המדינה, שקנתה לה בעולם שם של "סטארט אפ ניישן" וכבעלת הון אנושי מצטיין.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שהיה בעבר מנכ"ל משרד הקליטה, טוען שההון האנושי הוא המשאב הגדול ביותר של ישראל, אבל במקום לנצל אותו לטובת המדע וטכנולוגיה אצלנו, ישראל מייצאת אותו לחו"ל, ועוד ללא תמורה. פורר מזכיר שבישראל יש מכוני מחקר מהטובים בעולם – כאלה שיצאו מהם זוכי פרס נובל. לשיטתו, החוקרים המצוינים של ישראל יכולים להחזיר למדינה הרבה יותר ממה שהיא השקיעה בהם, ולכן לישראל יש אינטרס מובהק שהם יישארו כאן.
ד"ר רלף לאופר, סגן נשיא בכיר למו"פ הגלובלי של טבע, עלה לישראל מווינה כשהיה בן 18, ואת עבודת הדוקטורט שלו בביוכימיה סיים באוניברסיטה העברית. את הפוסט־דוקטורט עשה בפריז, ומשם המשיך לקריירה באיטליה. ב־2013 קיבל הצעה מחברת טבע וחזר לארץ. ד"ר לאופר מציין שבריחת המוחות יוצרת לטבע קושי הולך וגובר לגייס את האנשים המוכשרים ביותר לקידום המחקר בישראל. בעיה נוספת לדבריו, היא שמובילי המדעים של ישראל למעשה לא נמצאים כאן כדי לטפח את הדור הבא, כך שהבעיה הזו תמשיך להזין את עצמה וקהילת המדע המקומית לא תתחזק, ועלולה אף להיחלש.
אחד הפתרונות שמצאו בחברת טבע כדי לנסות לשמר את המדענים האלה, הוא הקמת הרשות למצוינות בחקר המוח (NNE), שנועדה לתמוך בקהילת המדענים המקומית בתחום. "זה חשוב כדי לתת תמריץ למדע ולסייע לשמור על היתרון היחסי של ישראל בתחום, וגם כדי לתת למדענים סיבה טובה לחזור לכאן", מסביר ד"ר לאופר. בימים אלה עובדים בחברה על פתרון נוסף – תוכנית פוסט־דוקטורט בטבע, שנועדה גם היא להשאיר את המדענים הצעירים בישראל, או לתת להם הזדמנות לחזור למחקר בתעשייה בישראל.
איריס בק־קודנר, סמנכ"לית קבוצה, שיווק גלובלי ותקשורת בחברת טבע, מבהירה כי למדינה חשוב במיוחד לסייע לבוגרי מקצועות מדעי החיים – הפארמה והביוטק – להשתלב בישראל. "אוכלוסייה זו סובלת מקושי בחזרתה ארצה. כ-28% מבעלי התארים השלישיים הנשארים בחו"ל מגיעים מתחומי הרפואה, הביולוגיה והחקלאות". לדבריה, "עידוד תעשיית ביוטק מקומית והצמחה של חברות ענק בתחום זה, שיהוו אבן שואבת למשיכת חוקרים ישראלים מחו"ל, צריכות להיות המודל הנשאף. הדבר נכון שבעתיים על רקע התפתחות רפואת העתיד, שכוללת שירותים רפואיים מותאמים אישית ומכשירים רפואיים המשלבים טכנולוגיה בדרכים יצירתיות. זהו תחום חדש ומבטיח והמוח הישראלי יכול להמציא חברות מובילות בו ולייצר סביבן תעסוקה, פיתוח והזדמנויות".
אין כמו בבית
ב-2010, לאחר שממשלת ישראל החליטה להיאבק בבריחת המוחות, ננקטו מספר צעדים, בהם גם הקמת מרכזי מצוינות במחקר. אלה נועדו לקליטת חברים סגל חדשים, חיזוק המחקר המדעי בישראל, ביסוס המעמד שלו בעולם, והקמת צוות שיעודד חזרה של מדענים לארץ, בין היתר באמצעות סיוע במציאת עבודה מתאימה.
ביוני 2013 הוקמה גם "חוזרים, התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים", הפונה לישראלים בחו"ל. התוכנית פועלת בשני מישורים – הסרת חסמים שמונעים מאקדמאים לרצות לחזור, וניסיון לשדך בין מקומות עבודה שקיימים בתעשייה בישראל לבין אלה שמעוניינים לחזור. בתוך כשנה וחצי סייעה התוכנית לכמעט 300 אקדמאים להשתלב בארץ, אם באקדמיה ואם בתעשייה. אחת ממטרות התוכנית היא להחזיר לישראל חוקרים מצטיינים.
זרוע אחרת שמסייעת להחזיר את המדענים לישראל היא מרכז הקשר של האקדמיה למדעים. גם היא עוזרת לחוקרים ישראלים שעובדים או לומדים בחו"ל למצוא משרה הולמת בארץ. על פי אתר המרכז, מאות מדענים ישראלים חוזרים כבר השתלבו בעזרתו במרכזי מחקר בארץ.
לשבור את מחסום השפה
"כאשר מדברים על השבת מוחות לישראל, לא תמיד מדובר בהשבת חוקרים מצליחים שעזבו את הארץ, אלא גם בהעלאתם ארצה של מוחות יהודיים מכל העולם. ג'ניפר דריימן למשל, היא עולה חדשה מצרפת, שעובדת בחברת טבע בתפקיד מנהלת שותפה בתחום רפואה מותאמת אישית, במחלקת המו"פ הגלובלית של החברה. "בצרפת עבדתי בחברת פרמצבטיקה גדולה, ובשל המומחיות הספציפית שלי רציתי למצוא עבודה שתהלום את ניסיוני בחברת תרופות גדולה אחרת. גם בחברת טבע הישראלית חיפשו מועמד מתאים עם ניסיון עבודה בחברה פרמצבטית גלובלית וכשעניתי למודעה, לשמחתי חזרו אליי די מהר", היא מספרת. לדבריה, "אחד הדברים שהיו חשובים לי, ובוודאי עושים את החיים קלים יותר לכל יהודי בחו"ל שרוצה להשתלב בעבודה בישראל, הוא שבחברה ניתן יהיה לדבר באנגלית, וזה משהו שמתאפשר בחברת טבע. יתרה מכך, אני מאמינה שעבור כל מדען יהודי ציוני שאוהב את עבודתו, הצטרפות לחברה חדשנית כמו טבע מהווה הישג המאפשר לו לשלב בין התשוקה לעבודה ואהבת הארץ".
ד"ר רפאל בילגראייר, מנהל פרוייקטי מחקר בתחום הפרמקו-קינטיקה (פיתוח תרופות חדשות) משמש גם הוא דוגמה טובה לעולה חדש שהשתלב בתעשייה הישראלית. "עליתי לארץ לפני כשנתיים וחצי, לאחר שעשיתי בצרפת תואר ברוקחות ותואר שלישי בביוכימיה", הוא מספר, "במסגרת לימודי הפוסט דוקטורט שעשיתי באוניברסיטת תל-אביב פגשתי מישהו שעובד בטבע, והוא עזר לי בחיבור עם החברה, שבה אני עובד כבר שנה וחצי". בילגאייר מציין, שבמידה שלא היה מצליח למצוא עבודה מתאימה, ייתכן שלא היה נשאר בישראל.
בילגראייר סבור שחלק גדול מהיהודים שלומדים בצרפת מעוניינים לעלות לישראל ולעבוד בה. "הם יודעים שיש כאן סביבת עבודה מאתגרת, דינמית וחדשנית – בשונה מחברות באירופה, אבל מצד שני הם חוששים שהם לא ימצאו כאן תפקידים טובים. הם חושבים שבארץ המשכורות נמוכות יחסית לאירופה וארה"ב, וחוששים מזה. צריך להסביר להם שאפשר להסתדר כלכלית ושבחברות ההייטק והטכנולוגיה יש משכורות טובות".
יש הרבה עולים חדשים בטבע?
"אני מכיר באופן אישי עשרה עולים מהונגריה, צרפת, דרום אפריקה ובלגיה. אנחנו מקבלים עזרה במקום העבודה – יש לנו אולפן עברית אחת לשבוע ויש עזרה בהתמודדות עם מסמכים בירוקרטיים. הדברים האלה מאוד עוזרים לנו להשתלב בארץ ובעבודה".
כחלק מהמאמץ שעושה טבע לשמר את המוחות החזקים בתחומי מקצועות מדעי החיים בישראל, השתתפו בחודש מאי, אתי רייכנשטיין זנזורי – מנהלת הגיוס של טבע ישראל, עמית רותם – מנהלת משאבי אנוש במו"פ, ומיכל חומסקי-הזלמן – מנהלת יחסי ממשל בטבע ישראל, בדיון שהתקיים בוועדת המדע, והטכנולוגיה של הכנסת בנושא "השבת אקדמאים ומדענים לארץ – תוכניות, הישגים, אתגרים". הדיון נוהל על-ידי ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג, ומטרתו הייתה להציג את עמדת התעשייה ותפקידה בהשבת המוחות לארץ.
בדיון נשאו דברים גם נציגי הות"ת, התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים (אשר נמצאת בשלבי סגירה ומעבר לרשות לחדשנות), נציגי רשות החדשנות, משרד האוצר, עמותת Science Abroad ומדענים חוזרים. עמית הציגה בדיון את הפעילות בתחום המתקיימת כיום במו"פ בטבע, הצעות אופרטיביות היכולות לסייע למדענים לשוב לארץ ולהשתלב בתעשייה, כמו גם את ההצעה לשילוב כוחות של אקדמיה, ממשל ותעשייה.
טבע תמשיך את המאמץ לשמר ולהחזיר את המוחות החזקים והמוכשרים בתחום מדעי החיים, ולשם כך היא בונה כמה תוכניות ומיזמים בתחום, וכן מנהלת דיאלוג עם דרגים שונים בקרב מקבלי ההחלטות.
דוגמא אחת היא התנדבות של טבע עם עמותת Science Abroad, שארגנה סמינר ראשון מסוגו למדענים שמעוניינים לחזור לישראל. זה היה סמינר בנושא תהליך פיתוח תרופות, שנמשך שבוע בדצמבר 2017. הסמינר כלל הרצאות מדעיות וחשיפה לעבודה בתעשייה בארץ, כולל הרצאות מנציגים נבחרים מטבע. המטרה התיה לבנות קשר ישיר עם חוקרים מצטיינים באקדמיה בחו"ל וחיבור להזדמנויות גיוס.
