מניהול צוות בטבע ועד הרצאה בכיתה של הילדה: יום בחייה של המדענית הלה הורביץ
הלה הורוביץ (41) למדה רוקחות והתחילה את דרכה כרוקחת בבית מרקחת מסחרי, אבל כיום יש לה כבר ותק של 10 שנים בחברת טבע. בשנתיים האחרונות הלה מנהלת צוות, שאחראי לפקח על ההשפעות של תרופות המקור של טבע, כולל תופעות הלוואי. היא אוהבת גם את הצד הניהולי של התפקיד וגם את הצד המקצועי. "הנושאים הקליניים מעניינים אותי והיה לי חשוב לשמור על קשר ישיר אליהם", היא אומרת. "אנחנו אלה שמחליטים אם תופעת לוואי מסוימת קשורה לתרופה או לא".
היא מתגוררת בכפר אורנים שליד מודיעין עם בן זוגה רונן, שהיה עד לאחרונה מנהל צי רכב ובימים אלה עושה הסבה להוראת אזרחות. בנותיהם, ים (11.5) וגלי (6.5), כבר הספיקו להתרגל שאבא מבשל בימי חול ואמא בשישי. כך נראה יום בחיי מדענית.
05:00 כן, אני מקיצה בחמש בבוקר. אם לא אצא מוקדם, ייקח לי שעה וחצי להגיע לעבודה. בשלב זה אני לא רואה בעיניים. פשוט מתארגנת מהר ויוצאת.
05:30-06:00 בלי הפקקים, הנסיעה לעבודה בפתח תקווה נמשכת חצי שעה. כשאני מחתימה כרטיס, אני די בודדה במערכה. יש שקט וזמן להכין קפה ולחכות שהמחשב יואיל בטובו לעלות.
06:00 אני עוברת על מיילים ואחרי זה על דו"ח שצריך להגיש לרשויות הבריאות. בדו"ח אנחנו מסבירים באמצעות נתונים שאספנו – מניסויים קליניים ומהספרות המקצועית – שאפשר לקחת תרופה מסוימת למשל גם בזמן הריון.
08:30 אני בשיחת "אחת על אחת" עם עובדת בצוות שלי, צוות שבימים אלה מורכב מנשים בלבד. כל אחת מ-20 העובדות בצוות אחראית על מוצר אחר, וכל יום אני נפגשת עם עובדת אחרת כדי לדבר על משימות הקשורות למוצר שלה.
09:30 עכשיו זו ישיבת מנהלים ביחידה שלי: יחידת עיבוד המידע במחלקת ניטור תופעות לוואי. אנחנו דנים על קידום עובדים.
10:30 הישיבה הבאה קשורה לפרויקט שאני עובדת עליו בשנה האחרונה: בניית נהלים לאיסוף והצגת מידע על התופעות שפציינטים חווים במהלך ניסויים קליניים על התרופות שלנו. בישיבה משתתפים מנהלת בצוות שלי, ואיש טכנולוגיה שאחראי להתאים את המערכת הממוחשבת לנהלים החדשים.
12:00 בחלק מהמחלקות בטבע יש הרגל נחמד: בדיוק ב 12:00 מתייצבים לארוחת צהריים בחדר האוכל, למעט מקרים חריגים. אני חלק מחבורה קבועה של ארבע עובדות ותיקות שמקפידות לאכול ביחד. עם הזמן הפכנו לחברות ממש, ואנחנו נפגשות גם מחוץ לעבודה.
12:30 אני עוברת על מיילים חדשים, ואחרי זה מתחילה ישיבת צוות. חשוב לי שאנשי הצוות שלי ישתפו ביניהם מידע ויסייעו זה לזה. עם כל הצניעות, נראה לי שהצלחתי בעניין הזה. בישיבה אני מבשרת, בין השאר, על ההחלטות שהתקבלו ביחידה לגבי מועדי יציאה לחופשות. לא תמיד אפשר להיענות לכל הבקשות, בייחוד לקראת חגים כמו פסח, כשכולם רוצים לצאת לחופש באותו זמן. כן, זו משימה אדמיניסטרטיבית יותר טעונה, אבל גם איתה אני חיה בשלום. זה חלק מהתפקיד.
15:00 היום מסתיים בישיבת הנהלה בכירה, שהוזמנתי אליה לצורך דיון על שאלות שעלו לגבי הפרופיל הבטיחותי של אחד המוצרים, כלומר בנוגע לתופעות הלוואי שלו.
17:00 אחרי שעת נסיעה הביתה, אני לוקחת את הילדות מהחוגים שלהן: ים בחוג היפ הופ וגלי במחול לקטנטנים. זה בהחלט נוח שרונן נמצא יותר בבית עכשיו. ככה, למשל, לא הייתי צריכה לדאוג להסעה שלהן לחוג. בבית אני עוזרת לים להתכונן לבחינה על שלד האדם. פעם היתה לה פחות סבלנות אליי, אבל היום היא מאוד מרוצה שיש לה מורה פרטית למדעים בבית. כשהרציתי בכיתה שלה – במסגרת חודש מדע ואיכות הסביבה בבית הספר – והדגמתי איך מכינים תרופה ואיך נראה יום בחיי מדענית, היא בכלל היתה גאה בי.
19:00 אוכלים ארוחת ערב. בימים אלה, רונן אמון לרוב על הכנת הארוחה. הבישולים לסופ"ש נשארו באחריותי. הילדות מתקלחות ובשמונה כבר נכנסות לחדר. עד שמונה וחצי הן נרדמות. התרגלנו להשכים קום וגם להתקפל מוקדם.
20:00 לרוב אני צופה בחדשות ביחד עם רונן, אבל הפעם אני חוזרת לדו"ח על התרופה שהתחלתי בבוקר כדי לעבור על תיקונים שנעשו במהלך היום. יש לנו דדליין להגשת הדו"ח דחוף. אם לא זה, הייתי הולכת לפילאטיס או צופה בסדרה עד הנחיתה לשינה בעשר. הסדרה החביבה עליי היא האנטומיה של גריי. כן, גם בטלוויזיה אני חוזרת לעולם הרפואה. מכורה כבדה.
